"האינטרנט של הדברים", השלב הבא

שקעים ונורות שנשלטים דרך האינטרנט היו רק ההתחלה. גופיה שמנטרת את מצבנו הבריאותי במקום אשפוז ובית שלומד בעצמו את הרגלי החיים שלנו כבר קרובים מתמיד

התרמוסטט Nest מתחבר לאמצעי החימום והקירור שלנו ומאפשר לנו לשלוט בטמפרטורת הבית דרך הסמארטפון.
צילום: יח״צ

אתם עומדים לחזור מריצת הבוקר שלכם. הדוד החשמלי כבר נדלק מעצמו ומחמם לכם מים למקלחת. אתם מגיעים הביתה. דלת הבית מזהה אתכם ופותחת את הנעילה. התאורה במסדרון נדלקת, תנור החימום בחדר המקלחת כבר דולק, ואתם נכנסים להתקלח. ועד שאתם מספיקים להתלבש, מכונת הקפה כבר סיימה להכין לכם את הקפה שאתם אוהבים לשתות על הבוקר. כשאתם מתיישבים לשתות אותו, הטלוויזיה נדלקת, ודואגת להציג לכם את מבזק החדשות האחרון ואת המידע העדכני על המניות ועל המדדים שמעניינים אתכם. אתם נכנסים למכונית, שכבר דאגה להפעיל מראש את החימום בזמן שלקחתם את הלגימה האחרונה של הקפה שלכם, ונוסעים לעבודה.

זה רק חלק מהיכולות שמפתח כיום הסטארט-אפ Neura שנוסד בעמק הסיליקון על ידי ישראלים, ומבצע את המחקר והפיתוח שלו בהרצליה. ומה שמעניין במיוחד הוא שלא תצטרכו לדאוג לתכנת ולהגדיר למערכת אילו פעולות לעשות מתי. השירות של Neura ידע לתקשר עם מגוון רחב של ״דברים״ שיהיו מחוברים לאינטרנט, להפיק מהם מסקנות על שגרת החיים שלנו, ולבצע עבורנו פעולות באופן אוטומטי על בסיס המסקנות האלה.

המכשור הלביש כמו Fitbit שבתמונה והצמיד של נייקי מחובר לרשת ויכול להעביר את הנתונים שהוא אוסף על פעילותנו ל״ענן״. כך, הענן יכול לגבש תובנות.
צילום: יח״צ; Denis Kortunov; William Hook

אבל לפני שנגיע לסטארט-אפ המעניין הזה, כדאי להכיר קצת יותר לעומק את הבאז-וורד שמסעיר עכשיו את עמק הסיליקון: Internet of Things, ״האינטרנט של הדברים״. המונח הזה לא חדש, הוא נולד כבר לפני יותר מ-14 שנה. גם מכשירים שמחוברים לרשת הם לא דבר חדש. אבל בכל זאת, כמה טרנדים בעולם הופכים אותו למונח שמשקיעים בעמק הסיליקון אוהבים לשמוע בימים אלה.

״בעשר השנים הקרובות ייווצר מצב שבו 50 מיליארד ׳דברים׳ יחוברו לרשת האינטרנט״, מסביר ערן וגנר, שותף בקרן ההון סיכון ג׳מיני כשאני מבקש ממנו הגדרה פשוטה של המונח. ״מה הם הדברים האלה, איך הם יתחברו, מה עושים עם זה – סך הדברים האלה זה מה שאני קורא לו Internet of Things״.

״ל׳אינטרנט של הדברים׳ יש פוטנציאל לשנות את העולם, ממש כמו שהאינטרנט שינה אותו. אולי אפילו יותר ממנו״, כתב קווין אשטון, מי שטבע את המונח ״האינטרנט של הדברים״. כשאשטון חשב על הרעיון של ״אינטרנט של הדברים״ ב-1999 הוא לא התכוון לנורה חשמלית שנשלטת על ידי הסמארטפון (דברים שכאלה כבר עולים כיום בסביבות ה-50 דולר).

אשטון חשב כך: האינטרנט של היום צריך בני אדם כדי להשיג אינפורמציה. אבל לבני אנוש יש מגבלת זמן, תשומת הלב ודיוק. ״אם היו לנו מחשבים שיכלו לדעת כל דבר שניתן לדעת על דברים, באמצעות מידע שהם אספו ללא עזרתנו, היינו יכולים לעקוב אחרי כל דבר, לספור כל דבר, ולהפחית באופן עצום את הפסולת, את ההפסדים ואת העלויות״.

אשטון חשב על ״דברים״ שיוכלו לא רק להתחבר לרשת האינטרנט, אלא גם ״לחוש״ – לראות דברים, לשמוע, או להבחין בדברים. כך ה״דברים״ יוכלו לספר ל״ענן״ – לשרת המרכזי שבאינטרנט שאליו הם מחוברים – על מה שהם חשים, ונוכל לצבור ידע ללא צורך במאמץ של בני אדם.

הרבה ביטים עברו ברשת האינטרנט מאז, ויותר ויותר ״דברים״ אכן מתחילים להתחבר לאינטרנט – צמידים שמנטרים ומתעדים את הפעילות הגופנית שלנו ומחוברים לסמארטפון שלנו, שקעים חשמליים שנשלטים דרך האינטרנט, ואינספור חיישנים שמפוזרים ברחבי העולם ומדווחים נתונים למחשבים מרכזיים. אבל נראה שהמגמה עדיין רק בתחילתה.

כנס ״האינטרנט של הדברים״ הראשון בישראל

לפני כשנתיים חזר ערן וגנר לישראל לאחר שנים רבות בעמק הסיליקון, והצטרף כשותף לקרן ההון סיכון ג׳מיני. תחום ״האינטרנט של הדברים״ העסיק את מחשבתו מאז שחזר. הוא הבחין בפוטנציאל עצום בלתי מנוצל שיש לישראל בתחום. מאז התחיל להרהר באפשרות לערוך כנס בנושא.

אחת החברות המשמעותיות המפתחות רכיבים המאפשרים ל״דברים״ להתחבר לאינטרנט היא ״טקסס אינסטרומנטס״. בפגישה מקרית עם מנהל בטקסס אינסטרומנטס ישראל, הציע לו וגנר להיפתח בפני הסטארטאפיסטים בישראל, כך שיוכלו להתחיל להשתמש ברכיבי הקישוריות של החברה ולהתפתח בתחום ״האינטרנט של הדברים״. ״החזון שלי התאים לחזון שלהם״, מספר וגנר. כך נוצר הקשר עם מנכ״לֹ טקסס אינסטרומנטס ישראל. שיתוף הפעולה בין ג׳מיני לטקסס אינסטרומנט הוליד את כנס Internet of Things Israel הראשון שהתקיים ב-18 בדצמבר.

הכנס היה מיועד להיות כנס קטן, של 300 משתתפים. אבל 800 אנשים הספיקו להירשם במערכת ההרשמה לפני שהמארגנים סגרו את האפשרות להירשם. המטרה של הכנס, וגנר מסביר, היא ״לערבב את המרק הזה שממנו נוצרים מיזמים עסקיים״. בפעמים הבאות הוא מתכוון לעשות כנסים גדולים יותר. ״אני בטוח שב-Internet of Things 2 או 3 לכל המאוחר יהיה על הבמה סטארט-אפ שיגיד ׳אנחנו הכרנו בכנס Internet of Things Israel. זה האומדן להצלחה״.

אני מבקש מוגנר דוגמאות לשימושים מעניינים שנראה בעתיד. ״תחשוב על עולם הרפואה״, הוא אומר. ״אשפוז בבית חולים זה דבר סופר יקר. מצד שני, כמה פעמים קורה שרופא לא מאשפז בן אדם עם בעיית לב פוטנציאלית, ואחרי זה הוא קורס בבית ותובעים אותו״.

״תחשוב שאם הרופא לא בטוח, הוא ישים עליך גופיה שמנטרת אותך 24 שעות ביממה, כאילו שאתה מאושפז בבית החולים, בלי שיהיה צריך לדאוג לסוללה. זה משהו שמבחינה טכנולוגית שבטוח יהיה בתוך חמש שנים״.

תחום אחר הוא התחום של ״עיר חכמה״. לדוגמה, וגנר מתאר, ניתן יהיה להתקין רכיבי קישוריות על פחי האשפה כדי לנטר את הפעילות של הקבלן המבצע את הפינוי.

קית׳ סאפט מחברת Telefónica Digital שהגיע מלונדון לכנס, תיאר דוגמה של חיישנים ומנגנוני שליטה שיאפשרו לטפל בבעיות בלי התערבות אנושית… משאית תוכל למשל לדווח ל״ענן״ שהטמפרטורה נהיית חמה מדי. הענן יבדוק עם החיישן המתאים האם יש סחורה כרגע במשאית, כדי להבין האם יש צורך לטפל בעניין. אם יש סחורה, הענן יבדוק אם יש דלת כלשהי פתוחה, האם התרמוסטט פועל כשורה, ויוכל להפעיל בהתאם את מערכת הקירור. אם יש בעיה שדורשת התערבות אנושית, הענן יוכל לשגר התרעה לנהג או לטכנאי.

היזם והמשקיע יוסי ורדי הבין את החשיבות, ונרתם גם הוא לארגון הכנס. ״זה הולך להיות דבר ענק״, הוא אומר לי על האינטרנט של הדברים בשיחת טלפון. ולישראל, הוא מסביר, יכול להיות יתרון בתחום. ״כמו בכל תחום חדש שפורץ, היתרון של ישראל הוא להגיב מהר, לבוא עם הרבה פיתוחים, ולהיות חלוצים״.

שבב WiFi במחיר של ארטיק

הצמיד של נייקי מנטר את הפעילות הגופנית שלנו ומעודד אותנו להיות אקטיביים יותר.

כשאני נפגש עם הסטארטאפיסט אורי שעשוע, מנהל המוצר של Neura, הוא מבקש ממני להושיט את היד. הוא מניח לי על היד רכיב אלקטרוני זעיר, בערך בקוטר של מטבע, דקיק, במשקל קל כל כך, שיכולתי באותה מידה לא להבחין שיש לי משהו על היד. זהו רכיב חיבור אלחוטי בטכנולוגיית WiFi כמו זאת שבעזרתה אנחנו מתחברים עם המחשב הנייד שלנו לראוטר. העלות שלו לייצרן היא 2.65 דולר בלבד, מספר שעשוע. שבב דומה בגודלו, לקישוריות בטכנולוגיית Bluetooth עולה בין 90 סנט ל-1.9 דולר, הוא אומר…

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!