שקרנים לא מביטים לך בעיניים?

מחקרים שהתפרסמו בשנה האחרונה מפריכים תפיסות שהיו מקובלות בניתוח שפת גוף. גבריאל רעם, מרצה ומומחה לתקשורת אל מילולית, מגיב לדברים

"תאמין לי", כל הגוף ובעיקר הצוואר והראש מצויים במאמץ, כשהם מחזקים את היד שעל החזה

לאחרונה התפרסמו מחקרים המראים כי בניגוד למיתוסים מקובלים, שפת הגוף אינה מדויקת 

"נכון, שפת הגוף ודיוק לא הולכים ביחד, כי שפת הגוף היא שפה של הרגש, ורגשות אי אפשר למדוד ולכמת. אבל בגדול אנחנו מפרשים נכון את שפת הגוף ולכן גם התגובה שניתנת היא בדרך כלל מתאימה. היום חוקרים נותנים לשפת הגוף משקל של 70 אחוז בתקשורת בין אנשים או בהעברת מסר".

מחקר שפרסם בשנה שעברה הפסיכולוג ריצ'רד וייסמן מאוניברסיטת הרטפורדשיר הפריך את הפירוש המקובל שכשמשקרים מביטים ימינה

"מדובר במבט ימינה ולמעלה והדעות לגבי זה חלוקות. לפי מיטב ידיעתי רוב המחקרים תומכים בפירוש הזה. מעבר לכך אני מלמד שאסור אף פעם להסתמך על סימן אחד בודד כוודאות, צריך מקבץ של סימנים".

אז מה המקבץ לזיהוי שקר? 

"סימן משמעותי מאוד הוא כאשר יש סתירה בין מה שהאדם אומר לבין מה שגופו משדר. למשל, אם הוא אומר 'אני שמחתי', ובמקום הזדקפות ופתיחה של הגוף הוא מתכווץ, מכסה חלק מהפנים, או מביט למטה. סימנים אחרים הם כיסוי הפה, נגיעה באזור שמעל לפה ונגיעה באף. סימנים נוספים הם ניעור הכתפיים בתנועה קלה ומהירה כאילו יש משהו על הכתפיים והאדם מנסה להסיר את זה מעצמו. תנועה אחרת היא תנועה של היד הצידה כאילו שמשליכים קליפת בננה הצידה".

איך זה קשור?

"האדם שמשקר חש לא נוח עם השקר או חושש שיתפסו אותו והוא בעצם כביכול משדר 'אל תתייחסו למה שאני אומר'. הוא כאילו משליך הצידה את מה שהוא אומר. גם כיסוי הפה וניעור הכתפיים שייכים לקטגוריה הזו. אני מתנער ממה שאמרתי".

מה לגבי ההנחה המקובלת של התגרדות והתנועעות בחוסר נוחות?

"הסימנים האלה, כמו גם נגיעה עצמית בגוף, הם סימנים ללחץ. וחשוב להבחין שלא כל סימן ללחץ הוא סימן לשקר. אני רוצה גם לתקן מיתוס נפוץ מאוד ששקרנים לא מביטים לך בעיניים. שקרנים רבים מסתכלים בעיניים, אבל הם מסתכלים במאמץ מוגבר, ואילו אדם שלא משקר מסתכל בצורה לא מאומצת".

קיימת גם טענה ששילוב ידיים לא בהכרח מעיד על מגננה או הסתגרות

"יש כאלה שטוענים שאדם משלב ידיים כי אולי נוח לו לשבת עם ידיים שלובות, אבל זו בדיוק השאלה, מדוע נוח לו לשבת כך. המצב הרגשי שלו משתקף בתנוחת הידיים. מעבר לכך הפירוש של תנועות הידיים כמשדרות פתיחות או סגירות קצת יותר מורכב. כדי לשדר פתיחות, חלק הגוף ממפתח הלב ועד העיניים צריך להיות פתוח וגלוי. אם למשל את מחזיקה ביד עלון שאת רוצה לתת לי, והיד שלך היא על הציר שבין מפתח הלב והעיניים, את משדרת שיש מחסום בינינו. ככל שהידיים עולות יותר עד לעיניים את משדרת יותר סגירות. מצד שני ככל שכפות הידיים קרובות יותר אחת לשנייה, את משדרת יותר סגירות. כלומר, יש שני צירים לפתיחות וסגירות: ציר צפון דרום וציר מזרח מערב".

אחרי שנהוג היה לפרש את אופי האדם דרך צורת ההליכה שלו, יצא מחקר חדש של הפסיכולוג ג'ון ת'ורסן מאוניברסיטת דורהאם באנגליה, שטוען כי צורת ההליכה לא תמיד מעידה על אופי האדם

"נכון, זה תלוי בהקשר. את הדוגמניות למשל מלמדים ללכת רגל לפני רגל. זה כאילו שהן שמות לעצמן רגל, כלומר מכשילות את עצמן, וברור שזה לא מעיד על האישיות שלהן. דוגמנים לעומת זאת מלמדים ללכת כך שהידיים קצת רחוקות מהגוף והצעדים ארוכים, רחוקים אחד מהשני. יש פה סוג של הכרזה טריטוריאלית: 'אני תופס שטח'".

איך נוצר רושם ראשוני? 

"אנחנו קולטים כל הזמן, באופן בלתי מודע, מסרים לא מילוליים מהאדם שאיתו אנחנו מתקשרים. התת מודע שלנו מעבד אותם, כמו מחשב, והוא גם יודע לפענח אותם. למשל, אנחנו משווים את המתח סביב העיניים עם המתח סביב הפה, ועם אופן היציבה. שבע שניות לאחר שפגשנו אדם חדש אנחנו יוצרים התרשמות ראשונית ממנו וההתרשמות של רוב האנשים מאותו אדם תהיה דומה".

זה נכון גם בתרבויות אחרות?

"שפת הגוף הבסיסית היא אוניברסלית. ההבדלים בין תרבויות הם בעיקר בעצמת התנועות, בווליום. הדבר המעניין הוא שבמדינות שנמצאות באזורים יותר חמים, שפת הגוף יותר מוחצנת, יותר בומבסטית. בכל זאת יש כמה הבדלים בשפת גוף בין תרבויות".

תן דוגמה

"למשל, בתרבויות במזרח הרחוק וגם אצל אתיופים, כשרוצים להביע כבוד לזולת, משפילים את המבט למטה. בתרבות המערבית השפלת המבט מתפרשת כבושה או כחוסר תקשורת. בתאילנד אסור לגעת לבן אדם בראש, גם לא ללטף לילד קטן את הראש. כי הראש נחשב לאיבר קדוש. אצלנו וברוב העולם יש תנועה שהאצבעות מופנות כלפי מעלה וכל היד יורדת כלפי מטה שפירושה 'רק רגע'. באיטליה זה נחשב לתנועה מגונה מאוד, כמו האצבע המשולשת שלנו".

אפשר ללמוד לפרש שפת גוף בצורה מדעית?

"לצערי, מכיוון שאי אפשר למדוד את שפת הגוף בכלי מדידה אמפיריים, לא מוכנים להכניס את זה ללימודים מסודרים באוניברסיטאות. אלא רק כלימודי חוץ או כקורס בודד בתוך חוג אחר".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!