10 שאלות עם בן דרור ימיני

"אני לא מסכים במאה אחוז עם מה שאני כותב. תמיד אחרי שבוע שבועיים אני אומר טעיתי פה, טעיתי שם"

צילום: אלכס גורביץ׳

נו מה יהיה?

"אני אדם אופטימי, וגם הזמנים הקשים ביותר מחייבים אותנו לחשוב איך יוצאים מהם ולא איך מעמיקים את הבור. זה נכון גם ברמה העיתונאית עם המשבר של מעריב ונכון גם ברמה הלאומית הארצית".

אתה 12 שנה במעריב, איך אתה מרגיש עם מה שקורה עכשיו?

"נכון לרגע זה, כאשר 90 אחוז מעובדי העיתון יצאו לחופשה ללא תשלום, שהמשמעות שלה היא פיטורין, התחושה היא גרועה ביותר. התחושה הזאת מאוד מתסכלת דווקא מהסיבה שזה היה עיתון טוב שרק השתפר, וצוות הכותבים שלו כולל אנשים כמו שלום ירושלמי, קלמן ליבסקינד, נדב איל, אראל סג"ל ועוד רבים אחרים. העיתון הזה נתן פייט לכל העיתונים היומיים האחרים למרות התקציב המדולל והבעיות הכלכליות, אבל איכשהו היה כישלון ניהולי ושיווקי. מי שקרא ידע שהוא טוב, כל האחרים הפסיקו לקרוא, כי ההפצה הלכה ונעלמה והשיווק הלך ונעלם. אז כן, זה מאוד מתסכל שאתה יודע שיש לך ביד מוצר טוב, ויודע שהוא לא מסוגל להרחיב את התפוצה".

היית פרשן בכיר במעריב, מה תעשה עכשיו?

"אני עסוק כולי כרגע בספר שלי שעומד לצאת מול ההוצאה (ידיעות, י"י). פרט לכך יש לי עיסוקים נוספים, מחקר, הרצאות ופרסומים לא רק במעריב, כך שלא אשאר חסר תעסוקה. הספר שאני הולך להוציא הוא פועל יוצא של עבודת מחקר. בשנה שעברה הייתי שנה שלמה בבוסטון, שם כתבתי את הספר 'תעשיית השקרים' המתמודד עם הטענות הכבדות ביותר בהקשר לישראל ולסכסוך הערבי-ישראלי, בודק אותן ברמה המחקרית העובדתית וההשוואתית ומנסה להציג את היחס בסכסוך כאחת ההונאות הגדולות של העשורים האחרונים. זו הונאה בקנה מידה היסטורי, הונאה מפחידה".

אם יציעו לך עבודה ב"ישראל היום", תלך?

"בעבר כתבתי נגד העיתון הזה, אבל בכנות, אין לי מושג. שאלו אותי בעבר: 'אם יציעו לך משכורת של מאה אלף שקל, האם תקבל את ההצעה?' אני באמת לא יודע. אני מקנא באלה שיש להם תשובות ברורות לכל שאלה ולא עמדו אף פעם במבחן. אבל מכיוון שעד לרגע זה לא עמדתי במבחן, אז אני לא יודע מה לומר לך".

אני קצת מבולבלת אם אתה ימני קיצוני או שמאלני ציוני

"אני מאוד ציוני, אני לא ימני, אני לא תומך במפעל ההתנחלויות, אני מאוד תומך בקיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. האם זה הופך אותי לימני?"

ואיך הרחוב מגיב לפובליציסטיקה שלך? יש תגובות קשות?

"מכיוון שחלק מהשמאל רואה אותי כימני-פשיסט – מקארתיסט מסוכן, וחלק מהימין רואה אותי כשמאלן קיצוני שמוותר על זכותנו על ארץ ישראל, אני חי בשלום עם התגובות האלה. הקצוות מקבלים ביטוי גדול יותר בתקשורת אבל זה לא אומר שהם שליטי הרחוב, ולכן אני לא סובל מזה".

בזמנו התחבטת אם לרוץ לבחירות עם ציפי לבני. עכשיו עם מה שקורה במעריב אתה שוקל שוב? 

"קיבלתי את ההצעה בפרק הזמן שבו הייתי בארה"ב גם לצרכי מחקר. יכול להיות שאם ההצעה הייתה מגיעה בעיתוי אחר, הייתי אומר 'כן', אבל אין לי נטיות להיכנס מיוזמתי לפוליטיקה".

אתה רואה שליחות בעבודתך?

"כן".

מה הופך פובליציסט לפובליציסט טוב?

"פתיחות, ידע, הגיגים, אבל אספר לך סיפור קצר: לפני עשר שנים, כשהייתי עורך עמוד הדעות של מעריב פנה אלי אדם מוכר, איש ימין, וביקש להתחיל לכתוב בעיתון. נפגשנו והמאמרים שלו היו אמורים להתחיל להתפרסם. אבל אז הוא אמר לי שהוא לא קורא מאמרים של אנשי שמאל כי זה משעמם אותו. באותו רגע החלטתי שאצלי הוא לא יכתוב, כי מי שלא קורא את הטענות של הצד שהוא לא שייך אליו, אף פעם לא יכול להיות פובליציסט טוב. פובליציסט טוב זה רק אחד שיודע להתמודד עם טענות וגם לשנות את הדעה שלו. כשאנשים פוגשים אותי ואומרים לי: 'אני מסכים במאה אחוז עם מה שאתה כותב, אני אומר שאני בעצמי לא מסכים במאה אחוז עם מה שאני כותב. תמיד אחרי שבוע שבועיים אני אומר שטעיתי פה, טעיתי שם".

האם הפובליציסטיקה מתבססת על מידע בדוק שיש בידי הפובליציסט או שפובליציסט יכול לכתוב ממאוויי לבו גם דברים שלא בהכרח מדויקים במאת האחוזים?

"לצערי בישראל אנחנו נמצאים בצד של מאוויים ולא בצד של עובדות ואם יש משהו שאני גאה בו בעבודה שלי זה שאני מציג המון עובדות ואני משתדל לשים אותן בצד של המאקרו, בצד ההשוואתי. אני יודע שאפשר לקחת תופעות בחברה הישראלית ולהצמיד אותן לסיסמאות כמו חברה גזענית איומה ונוראה, אבל כשבודקים את אותן תופעות ברמת המאקרו התוצאות הן בדרך כלל הפוכות, אבל רוב הפובליציסטים אוהבים את המיקרו ולא את המאקרו.

"אם התפרסם בעיתון סיפור על שלושה חוליגנים שתקפו נער ערבי, לא חשוב אם זה נכון או לא נכון, האם זה מה שמעיד על גזענות בחברה הישראלית? האם מכיוון שתופעה דומה קרתה בדנמרק כשחוליות של 'סקינהדס' תוקפות יהודים, האם זה הופך את החברה הדנית לאנטישמית? לא! יש תופעות, צריך להתמודד איתן, אבל כדי להפוך חברה שלמה לנאצית יש צורך לדעת עובדות ופה רוב הפובליציסטים בישראל ולא רק בישראל מתחמקים".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!