שחמט מעד מומחה

המודלים לניצחון בשחמט הם אינסופיים. מאיפה מתחילים ואיך זה קשור לחיים היומיומיים

לפני מספר ימים נחת בדף הפייסבוק שלי מבדק אישיות. זה נראה נחמד, אז השתתפתי. המבדק היה בנוי מ-20 שאלות שחמט שבסופן גיליתי לאיזה מודל שחמטאי אני משתייך.

שימוש במודלים נועד להאיר את הדרך לשחקן בעולם השחמט המורכב, הכולל מיליארדי מהלכים שונים. דרך אחת מתוך רבות להשתמש במודל כדי להתמצא טוב יותר במשחק היא לאמץ "מודל לחיקוי": שחקן בצמרת העולמית שלימוד משחקיו ורעיונותיו יעזור לנו להבין איך חושב ומתנהל מקצוען.

תוצאות המבדק הציגו 16 מודלים אפשריים לחיקוי פרי דמיונם המפותח של היוצרים, שבחרו עבור שחקני שחמט מודלים עם שמות יצירתיים כמו: "המתנקש", "המדען המטורף" ו"הברברי".

שני מודלים

אולם ברמה הבסיסית ביותר יש רק שני מודלים. צריך לבדוק תמיד לאיזה מודל אנחנו משתייכים ולאיזה היריב. ההוגה הסיני סון דזה (544-496 לפנה"ס) חיבר את אחד הספרים המשפיעים ביותר על האסטרטגיה הצבאית: "אמנות המלחמה". לפי סון דזה, אם אדם מכיר את עצמו ומכיר את האויב שלו הוא יהיה בלתי מנוצח. אם הוא מכיר רק את עצמו אך לא את האויב, הסיכויים לניצחון והפסד שווים. אם הוא לא מכיר לא את עצמו ולא את האויב, ההפסד בלתי נמנע.

איך נוכל להכיר את עצמנו או את היריב? הצעד הראשון הוא להכיר את שני המודלים בסיסיים – הטקטיקן והאסטרטג.

הטקטיקן הוא סוג של יזם, הוא אוהב ליזום התקפות ולקחת סיכונים. האדרנלין מניע אותו והוא מרגיש טוב במצבי אי ודאות עם הרבה אפשרויות. הוא מסמן מטרות וחותר להשיג אותן במהירות האפשרית.

האסטרטג פועל אחרת. הוא שקול ומחושב יותר. הוא אוהב למזער סיכונים ולהתקדם בצעדים קטנים ובטוחים. הוא מעדיף להפעיל לחץ ולהגביר אותו, או להתגונן בסבלנות מאשר לחפש תוצאות מהירות: הוא עובד עם תוכניות ארוכות טווח ושומר ככל האפשר על קרקע יציבה.

שני המודלים האלו מתבטאים בשחמט, בספורט, בעסקים ובכל תחום אחר. לכל שחקן יש משניהם, הדבר שחשוב לזהות הוא איזה מודל הוא הדומיננטי אצלכם ואצל היריב. כך שהשאלה הראשונה שצריך לשאול היא מה עובד עבורי? לאיזה מודל אני שייך? והשאלה השנייה תהיה זהה, רק הפעם כלפי מי שמולך.

ההצעה של דבורצקי

אחרי שזיהינו מודל ראשוני צריך ללמוד נתונים נוספים. שחקנים משתמשים בכלי עבודה מגוונים כדי להשיג את מטרותיהם וכאן מתחילה מורכבות המשחק. שחקן צריך להכיר היטב את הכלים שבהם הוא משתמש. הפתיחה בשחמט היא המקום הראשון שבו השחקן מנסה למשוך את היריב לטריטוריה המועדפת עליו.

אחת הדרכים להשיג יתרון על היריב היא להכניס אותו לאזור שהוא לא מכיר. לשם כך, מקצוענים רבים נוטים להתעדכן כל הזמן במשחקים מטורנירים אחרונים, ומנסים לזהות רעיונות חדשים שניתן ליישם במשחקים באופן מיידי.

לצד חיפוש רעיונות חדשים ללא הפסק, נלמדות גם פתיחות היריב מתוך שאיפה לאתר נקודות חולשה בפתיחות שלו או מצבים שהוא מתקשה בהם, כדי לדעת לאיזו זירה כדאי לנתב את המשחק.

אחד המאמנים הטובים בעולם, מארק דבורצקי, מציע גישה אחרת לפתיחות. הוא מציע לשחקן לפתח "תיאוריה משלו". לפי דבורצקי, מרכז הכובד של השקעת האנרגיה צריכה לעבור לפיתוח בסיס עבור הרעיונות של השחקן עצמו.

על השחקן ללמוד תיאוריה של פתיחה היטב, ואז להתחיל לחקור נתיבים פחות ידועים. למצוא את הנתיב שבו הוא מרגיש נוח ליצור תוכנית פעולה ואז להוציא אותה לפועל. דרך כזו דורשת מן השחקן לבחון שוב ושוב נתיבים שנחשבים לא טובים, ולחפש מה אולי פספסו שם ואיך הוא יכול לחדש בעצמו.

פיתוח מיומנות כזו יכולה להפוך לכלי עוצמתי. היקרו נקאמורה, אחד השחקנים החזקים בעולם, מספר כי אחד מחבריו אמר לו שלשחק את הפתיחה הפופולרית "הודית של המלך" נגד השחקן ההודי אנאנד, שקול לסמוראי הרץ עם חרב שלופה מול מכונת ירייה.

נקודת התורפה

החיסרון בכל תוכנית הוא שדברים עובדים בתיאוריה טוב יותר משהם עובדים במציאות. זו הסיבה ששחקן חייב ללמוד להתמצא בשטחים שונים ולפתח כושר הסתגלות.

צבא ארצות הברית שינה את הגישה שלו לאחר שהבין שבתכנונים תיאורטיים יש נקודת תורפה. בשנות ה-80 נזנחה הגישה של היצמדות לתוכניות מפורטות עד הפרטים הקטנים ביותר. את מקומה תפסה גישה הנקראת: "כוונת המפקד".

כוונת המפקד מציינת את מטרת התוכנית ואת המצב הסופי הנדרש מהמבצע. המצבים שיכולים לקרות בפועל הם אינסופיים וצריך לפעול על הנדנדה שבין מיקוד לגמישות.

עמנואל לסקר, אלוף העולם השני שהיה גם ד"ר למתמטיקה, הבין את הבעייתיות בפער שבין תיאוריה למעשה ו"הציע" מודל ליישוב ויכוחים תאורטיים: "במתמטיקה, אם אני מוצא גישה חדשה לפתרון בעיה, מתמטיקאי אחר יכול לטעון שיש לו גישה טובה יותר. בשחמט, אם מישהו טוען שיש לו גישה טובה יותר משלי, אני מנחית עליו מט".

יניב ניצן – מאמן שחמט ומרצה על קבלת החלטות וחשיבה אסטרטגית דרך משחק השחמט.
[email protected]

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!