הצמחים של פבלוב

גם בלי מערכת עצבים, מתברר שצמחים מסוגלים ללמוד כמו בעלי חיים, מה שאומר שייתכן ונוכל לאלף אותם. האם זה מבשר את בואה של מהפכה חקלאית חדשה?

איור: ליזה וורונין

איור: ליזה וורונין

היכולת לאלף יצורים חיים תמיד סקרנה את בני האדם. הכוח הטמון בה – המאפשר לשלוט ביצור חי אחר ולגרום לו לעשות כרצוננו – קסם לנו. כך אילפנו את כלבי הרועים לעזור לנו בצורה מועילה ולהוביל עדרים, וגרמנו לדולפינים לאתר מוקשים תת-ימיים.

כלל האצבע היה שיצורים חיים עם זיכרון ויכולת למידה – אפשר לאלף. את כל היתר לא, ואין טעם לבזבז עליהם זמן. כך חשבו במשך שנים.

אבל פרופ׳ מוניקה גגליאנו מאוניברסיטת מערב אוסטרליה החליטה לאתגר את התפיסה הזו וללכת נגד הזרם. היא רצתה לבדוק האם גם לצמחים יש זיכרון ויכולת למידה, ונוכל לגרום להם למשל לפתוח את הפרח כשנתקרב אליהם, ולסגור אותו כשנתרחק. ״הבנתי שאף אחד אף פעם לא שאל על למידה ועל זיכרון אצל צמחים, אף אחד לא בדק את זה. אז התחלתי לחקור בכיוון״, היא מספרת בראיון לאפוק טיימס על תחילת דרכה בתחום.

הצמח הבין שאין לו מה לדאוג מהנפילה, ולכן הוא לא הולך לבזבז את האנרגיה שלו עליה

כחוקרת חלוצה של תחום חדש, השאלה הראשונה שהתלבטה בה הייתה באיזה צמחים תשתמש כדי לבחון את התזה שלה. הצמח שלבסוף בחרה נקרא ״מימוזה ביישנית״, בגלל התנהגות מאוד ייחודית שמאפיינת אותו: המימוזה רגיש לטורפים המנסים להתקרב אליו. ברגע שמשהו מעורר אצלו חשד, למשל כשמישהו נוגע בו פתאום, נושף עליו או מרעיד אותו, הצמח מקפל במהירות את העלים. התנועה החדה מבריחה טורפים פוטנציאליים שנוחתים עליו, ואם הם לא בורחים, לכל הפחות הם נופלים מהעלה כתוצאה מהתנועה החדה. ההתנהגות המיוחדת שלו העניקה לו את כינויו המוכר, ״הצמח הרגיש״, או ״אל תיגע בי״.

פרופ׳ גגליאנו רצתה לבחון האם כשתטריד אותו שוב ושוב הוא בסופו של דבר כבר לא יהיה רגיש ויבין שההצקות שלה חסרות משמעות ולא ״שווה״ להשקיע את האנרגיה בסגירה המהירה של העלים. יותר מכך, אם יתברר שהוא באמת מסוגל לזכור שההטרדות שלה חסרות משמעות, לכמה זמן הוא יצליח לזכור את השיעור הזה?

עליו של צמח המימוזה הביישנית, המוכר בכינויו "הצמח הרגיש", נסגרים במהרה בכל פעם שמישהו נוגע בהם | תמונה: Cyndy Sims Parr/Flickr ,Fotolia

עליו של צמח המימוזה הביישנית, המוכר בכינויו "הצמח הרגיש", נסגרים במהרה בכל פעם שמישהו נוגע בהם | תמונה: Cyndy Sims Parr/Flickr ,Fotolia

כדי לבחון את זה היא פיתחה ״מתקן טלטולים״ מיוחד, שיטלטל את הצמח שוב ושוב בחזרה מדויקת. עציצי הפלסטיק עם צמח המימוזה הורכבו על מסילת מתכת אנכית. למטה, בבסיס המתקן, היא הציבה מצע רך יחסית. כך היא יכלה שוב ושוב להפיל את העציץ מגובה של 15 ס״מ, כשהמצע הרך מבטיח שאין פגיעה ממשית לצמח. סדרת האימונים היומית של גגליאנו כללה שבעה מחזורים נפרדים של השלכות, כשבכל מחזור השתיל הופל 60 פעמים ברציפות.

בדרך כלל, כשהסכנה ממשית ו״הצמח הרגיש״ סוגר את עליו, לוקח לו בערך 30 דקות לפתוח אותם מחדש. כך אמור היה לקרות גם בניסוי של גגליאנו. בפועל קרה משהו אחר – כשהשליכה אותם מטה בפעמים הראשונות הם הקפידו לסגור את העלים, כמצופה, אבל במקום לפתוח אותם בתוך 30 דקות, הם החלו לפתוח אותם במהרה, בדרך כלל עוד לפני שהושלמה ההשלכה השישית בסדרה.

כשצמח המימוזה הופל שוב ושוב הוא "הבין" שאין טעם להשקיע אנרגיה ולסגור את העלים כהרגלו. הוא אפילו זכר את ה"תובנה" הזאת לפחות למשך חודש

כשצמח המימוזה הופל שוב ושוב הוא "הבין" שאין טעם להשקיע אנרגיה ולסגור את העלים כהרגלו. הוא אפילו זכר את ה"תובנה" הזאת לפחות למשך חודש

כשהמשיכה להשליך אותם מטה קרה דבר עוד יותר מפתיע – הצמחים אפילו לא טרחו יותר לסגור את העלים. ״הצמח הבין שאין לו מה לדאוג מהנפילה. הוא הבין שאין לה שום משמעות עבורו, ולכן הוא לא הולך לבזבז את האנרגיה שלו עליה״, מספרת פרופ׳ גגליאנו.

אבל כאן לא נעצר הניסוי. גגליאנו החליטה לבחון מה יקרה אם תפסיק לבצע את הניסוי למשך כמה ימים, ואחר כך תחזור שוב לבצע אותו – האם הצמח עדיין יזכור את מה שכבר למד?

״חזרתי אחרי שלושה ימים כדי לראות אם הם עדיין זוכרים. חשבתי לעצמי שאין מצב שהם יזכרו. אבל הם זכרו. זה כאילו הם אמרו לי: ׳את צוחקת עלינו?׳ הם לא התרגשו מזה.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!