״אנחנו יכולים להתמודד עם זה״

ג׳יימי נולד עם תסמונת דאון. מה שקרה אחר כך הפתיע את כולם. ״החיים עם ג׳יימי לימדו אותי לוותר על כל הציפיות ולראות את העולם כל יום מחדש״, מספר אביו בראיון לאפוק טיימס

תמונה: באדיבות מייקל ברובה

תמונה: באדיבות מייקל ברובה

מייקל ברובה הרגיש שכל החיים עוד לפניו. הוא עדיין לא הגיע לפסגה, אבל כבר ראה אותה קרובה מתמיד. ג׳אנט, אשתו, קיבלה משרה כמרצה לספרות אנגלית מודרנית ולימודי מגדר באוניברסיטת אילינוי, שבה גם הוא עבד כמרצה לספרות אמריקנית ואפרו-אמריקנית. הוא חשב שסוף סוף הם יוכלו להרשות לעצמם קצת יותר רווחה כלכלית.

בנם ניק, בן החמש, גדל להיות ילד מבריק, בין המצטיינים במבחני האינטלגנציה הארציים, שיותר מכל רצה אח או אחות לשחק איתם. כשג׳אנט נכנסה להריון, בגיל 36, השמחה של כולם הייתה מושלמת. הם ציפו ללידה שגרתית, למרות שאולי לא כל כך פלאית ואפופת קסם כמו שהייתה הלידה הראשונה.

בשבוע ה-18 להריון, הציעו להם לעשות בדיקת מי שפיר. האמת שהיו כמה תופעות מוזרות בהיריון, אבל הם החליטו להסתפק בבדיקת אולטרה סאונד. כפי שהסבירו להם, בדיקת אולטרה סאונד מגלה כל בעיה רצינית, מלבד תסמונת דאון, וכאשר מבצעים בדיקת מי שפיר קיימת סכנת הפלה.

בבוקר סתווי אחד, מייקל שלא עצם עין כל הלילה, היה שקוע בהכנה לשיעורים באותו יום, כאשר שמע את ג׳אנט צועקת שכדאי שיפסיק לעבוד, כי התחילו לה צירים. זה לא היה צפוי, כי הלידה הייתה מתוכננת לעוד שבועיים.

תמונה: באדיבות מייקל ברובה

תמונה: באדיבות מייקל ברובה

אבל הצירים התגברו, והם מיהרו לבית החולים מבלי לדעת שהבלתי צפוי ביותר עדיין לפניהם. כשג׳אנט כבר שכבה במחלקת היולדות, עיניה היו נעוצות במסך המוניטור של הלב. כמי שהייתה בעבר במשך מספר שנים אחות במחלקה לטיפול נמרץ, היא יכלה לקרוא במדויק את התרשים ונחרדה ממה שראתה: קפיצות חמורות בקצב הלב.

היא צעקה לאחות המיילדת להזעיק בדחיפות קרדיולוג. המצב של ג׳אנט החמיר, ואף אחד לא היה בטוח שהיא תעבור את זה בשלום. ובאותם רגעים קריטיים הצירים התגברו וג׳יימי נדחף לאוויר העולם במהירות. זעיר, דומם לגמרי, חבל הטבור כרוך מסביב לצווארו והוא כולו סגול. מייקל היה בטוח שהוא נולד מת, ושאשתו נאבקת על חייה.

כאשר חיברו את ג׳יימי לחמצן, והוא התחיל לנשום, האחות התבוננה בו ביתר תשומת לב ואמרה משהו שישנה את חייהם לתמיד: ״הוא נראה ׳דאונסי מסביב לעיניים׳ (במראה אופייני לתסמונת דאון)״.

״זה היה שוק״, מספר מייקל בראיון לאפוק טיימס. בזמן שעמד בצד מבולבל ומבוהל, הרופאים והאחיות המשיכו להתרוצץ מסביב לג׳אנט ולג׳יימי. הוא ניסה להרגיע את עצמו במחשבה ש״אחרי הכול זה לא התרחיש הכי גרוע, כי רק לפני רגע חשבתי שאשתי תמות ושבני נולד מת״. ואז, כמו הד למחשבותיו, הוא שמע את ג׳אנט, עדיין בתוך הבכי והמצוקה, צועקת לעברו: ״אנחנו יכולים להתמודד עם זה… אנחנו יכולים להתמודד עם זה… אנחנו יכולים להתמודד עם זה״.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!