חרטת מחדל וחרטת עשייה – אפוק טיימס

חרטת מחדל וחרטת עשייה

כיצד אנו מושפעים מחרטה בגין דברים שעשינו או לא עשינו ומה ניתן ללמוד מכך?

יוסי ודני הם משקיעים בשוק ההון המחפשים תשואה על השקעתם. יוסי מחזיק מניות של חברה א'. במהלך השנה האחרונה הוא שקל להמירן במניות חברה ב', אבל החליט בסופו של דבר לא לעשות כך. עכשיו הוא מגלה שהיה יכול להרוויח 20% יותר אם היה מבצע את ההמרה. דני מחזיק באותו זמן במניות חברה ב'. במהלך השנה הוא החליט להמירן במניות חברה א'. עכשיו הוא מגלה שהיה יכול להרוויח 20% יותר לו היה נשאר עם מניה ב' ולא ממיר אותה.

מי לדעתכם חש חרטה גדולה יותר?

זוכה פרס נובל לכלכלה, דניאל כהנמן ועמיתו עמוס טברסקי, עסקו לא מעט בנושאים הקשורים לקבלת החלטות, לכלכלה ולפסיכולוגיה. על פי מחקרים שערכו השניים, התשובה היא שדני מרגיש חרטה גדולה יותר. יוסי סובל מחרטת מחדל על כך שלא עבר למניה ב'. לעומתו דני סובל מחרטת עשייה על כך שכן עבר למניה א'.

מדוע חרטתו של דני גדולה יותר? ההבדל בין חרטתו של דני לחרטתו של יוסי קשור קשר עמוק לפער שבין תגובתנו להפסד (לו אנו מגיבים בחריפות) לבין תגובתנו להחמצת הזדמנות (אי מימוש רווחים לה אנו מגיבים ביותר מתינות). כאשר יוסי מתחרט שלא עבר למניה ב' הוא חש חרטה על כך שלא מימש הזדמנות להרוויח יותר. כאשר דני מתחרט שעבר למניה א' הוא חש חרטה על כך שהמעבר הניב לו הפסד בפועל, לעומת מצב הבסיס בו לא היה מבצע שינוי.

במילים אחרות, החלטות אקטיביות שיש בהן כדי לשנות את מצב המוצא, טומנות בחובן גם חרטה אפשרית גבוהה יותר, במקרה שאותה החלטה התבררה בדיעבד כפחות טובה.

מסתבר כי ישנם אספקטים רחבים בחיי היום-יום המושפעים מאפקט החרטה, ובהם אנו מעדיפים הימנעות מעשייה ושמירה על סטטוס קוו על פני החלטה שמשנה אותו.

דוגמה אחת מגיעה מעולם הפרסום והשיווק שבו הוכיחו מספר מחקרים כי הימנעות מחרטה היא אחד הגורמים המרכזיים בבחירת מוצרים מובילים, גם אם המחיר גבוה מן המתחרים. כך למשל חברת השכרה מובילה יכולה להראות בתשדיר שלה אדם שנתקע עם הרכב ששכר (מחברה מתחרה קטנה) באמצע המדבר, ובא בטענות אל עצמו שלולא חסך כמה דולרים לא היה תקוע כעת. הפרסומת עובדת על האספקט הרגשי של אפקט החרטה. אם תשכור רכב מהחברה המובילה ובעלת המוניטין, כנראה שתשלם קצת יותר אבל תוכל להיות בטוח שלא תחוש חרטה אם תיתקע באמצע המדבר.

מחקרים מגלים שתופעה זו מתהפכת כאשר מדובר בטווח הארוך. אם בטווח הקצר אנו מתחרטים על דברים שעשינו, הרי שבטווח הארוך אנו מתחרטים על דברים שלא עשינו. ברוני וור, אחות אוסטרלית המטפלת בהוספיס באנשים סופניים שנותרו להם ימים או שבועות לחיות, החליטה לתעד את תשובותיהם של אותם אנשים על השאלה "על מה אתם הכי מתחרטים?". באופן מפתיע (או שלא) התשובות הפופולריות ביותר אותן אספה, דיברו על חרטות בגין דברים שאותם אנשים לא עשו: לא למדו, לא התגרשו למרות שהקשר הזוגי לא היה מוצלח, לא שמרו על קשר עם חברים, לא טיילו מספיק בעולם כדי לחוות אותו, לא גילו לאנשים קרובים את רגשותיהם האמיתיים, לא הולידו ילדים.

כלומר, בעוד שבחיי המיקרו אנו בדרך כלל מתחרטים על דברים שעשינו (חרטת עשייה) הרי שבראיית המאקרו אנו נתחרט על דברים שלא עשינו (חרטת אי עשייה).

מה המסקנה? בסדרת התשדירים של התאחדות התעשיינים בשנות ה-90 אלכס אנסקי היה שואל, וגם עונה: "אז מה לעשות? לעשות !!!!". הפילוסוף הגרמני גתה אמר: "כל מה שאתה יכול לעשות, או חולם לעשות, עשה אותו. באומץ טמונים גאונות, כוח וקסם".

כשאני מביט על קהילת האפוק טיימס, עם האנשים הנפלאים שבה, אני חושב שחוץ מלהיות מגזין מעורר מחשבה ומרחיב דעת, הרי שחוט השני שעובר בכל האירועים המושקעים של אפוק טיימס הוא נושא העשייה. הן ברמה האישית והן ברמה הקהילתית חברתית. ערכים כמו למידה, התפתחות, תרומה, יזמות, נתינה ושיתוף פעולה, הם כולם פעולות אקטיביות שמשנות מציאות קיימת, ומהפירות של עשייה מבורכת זו כולנו נהנה גם אם התמורה לא תגיע באופן מיידי.

את המסר של העשייה בטווח הקצר והארוך ותוצאותיה היטיב לבטא שמואל כהן בשיר קצר ומקסים שאני אוהב מאוד:

"ישבתי אתמול וסידרתי

את כל התבוסות

הקטנות שאספתי בחיי.

כשעמדו מסודרות נגלה

לי ניצחון גדול"

טור ״קהילה כותבת״ נכתב בכל חודש על ידי אחד מחברי הקהילה של אפוק טיימס

אם גם אתם רוצים להיות חלק מקהילת מרחיבי הדעת של אפוק טיימס, קהילה איכותית ואקסקלוסיבית שנהנית מהעשרה אינטלקטואלית ומתוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה, לחצו כאן לפרטים ולהרשמה. ההצטרפות לקהילה כרוכה בתשלום.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!