בחדר החקירות עם סדאם חוסיין

ג׳ון ניקסון היה הראשון שחקר את הדיקטטור העיראקי לאחר שנתפס על ידי חיילי ארה״ב. במהלך החקירה הוא גילה שמה שידע הסי-איי-אי על סדאם היה לא מדויק, בלשון המעטה

תמונה: Iraqi Special Tribunal via Getty Images

תמונה: Iraqi Special Tribunal via Getty Images

ג׳ון ניקסון פסע במהירות לאורך המסדרון. באור הדלוח של המנורות הישנות הוא התקשה לאמוד את המרחק עד לסופו. כשהגיע לדלת האחרונה הוא דפק עליה בכוח ובהחלטיות, מחקה את קצב ליבו שהלם בפראות. מבפנים נשמעו דרישות הזדהות וסיסמה. הוא ענה מכנית בעצבנות, ואחר כך שמע את צליל המפתח מסתובב באיטיות במנעול. הדלת נפתחה בחריקה, ועיניו של ניקסון נצמדו מרותקות לאדם שישב מולו בכסא מתכת מתקפל. הוא היה לבוש בגלביה ארוכה לבנה, עליה מעיל פוך כחול, והיה לו בדיוק אותו מבט כמו בתמונה על כריכת הספר שהיה מונח על שולחנו של ניקסון במשך שנים. ״לכל הרוחות״, לחש ניקסון לעצמו בהתרגשות, ״זה סדאם חוסיין״.

כשהוא רצה, הוא היה יכול להיות נחמד, מצחיק, מנומס, שרמנטי. אבל הוא היה יכול גם להתהפך ברגע ולהפוך לחשדן, מרושע וממש מפחיד כאשר יצא מכליו

ניקסון (55) היה אנליסט בשירות הסי-איי-אי בעיראק, כאשר חיילי ארה״ב תפסו את סדאם חוסיין בדצמבר 2003. הוא התבקש לזהות אותו, כך שממשלת ארה״ב תוכל לדעת בבטחה שבידיה האדם הנכון, ולא כפיל שלו. ניקסון התכונן למפגש הזה, מבלי שידע, במשך שנים. עבודת המחקר שלו לקראת התואר מאוניברסיטת ניו יורק הייתה על סדאם חוסיין. בסיום לימודיו בסוף שנות התשעים הוא התקבל לסי-איי-אי כאנליסט של המנהיגים בעירק. ״זה אומר שתפקידי העיקרי היה לנתח את סדאם חוסיין״, הוא כותב בספרו Debriefing the President (2016).

״במשך שנים חייתי ונשמתי סדאם חוסיין. חקרתי מה היו הקשרים המשפחתיים שעזרו לו לשמור על שלטונו, מה היו הקשרים השבטיים שלו, מה היו המניעים והשיטות שלו, ומה היו כל הדברים שגורמים לו ׳להידלק׳״. ניקסון יכול היה לזהות את סדאם בכל רגע נתון.

״הקצב מבגדד״

תהליך הזיהוי היה קל כי ניקסון ידע מה בדיוק הוא מחפש. במבט אחד הוא הבחין בקעקוע שסימן את ההשתייכות השבטית של סדאם, בין האגודל לאצבע בידו הימנית, ובצד הפנימי של האמה הימנית, ופיו היה נפול, כפי שאפשר היה לראות בתמונות ובצילומי הווידאו שניקסון ראה לאורך השנים.

את הסימן הנוסף הוא ראה תוך כדי שסדאם התלונן על היחס שקיבל מהחיילים. כאשר הוא הפשיל מעט את הגלביה כדי להראות את החבורות על רגליו, ניקסון הבחין בצלקת ישנה על רגלו השמאלית, ושאל אותו בתמימות: ״האם זו הפציעה מכדור, כאשר השתתפת בנסיון ההתנקשות בעבד אל-כרים קאסם?״ (ראש ממשלת עיראק ב-1959, ד״ג). כאשר סדאם נהם בחיוב, ניקסון ידע שאכן הם תפסו את האדם הנכון.

ג'ון ניקסון

ג'ון ניקסון

אולם מה שאמור היה להיות תהליך קצר של זיהוי שבסיומו ניקסון צפוי היה לחזור לארה״ב, הפך לחקירה אינטנסיבית שנמשכה כחודש, שבמהלכה ניקסון הפך לאדם הראשון מהסי-איי-אי שחקר את סדאם לעומק. השאלה המרכזית שעניינה את ההנהגה בוושינגטון הייתה היכן מוחבא הנשק להשמדה המונית. סדאם הרגיש מספיק נוח גם בשבי, כדי לענות בתשובה קנטרנית: ״הצלחתם למצוא אותי. אז למה שלא תלכו ותמצאו גם את הנשק הזה להשמדה המונית?״.

בשאלות שבאו בהמשך ניקסון ניסה לקבל תמונה מדויקת ככל האפשר של הדיקטטור שזכה לכינוי ״הקצב מבגדד״, שטבח ללא רחם באזרחי מדינתו, והשתמש בנשק כימי ללא היסוס. הוא מודה שלאורך כל החקירה לא היה לו שום דבר להציע לסדאם בתמורה לשיתוף הפעולה מצידו. לכן הוא פנה לאובססיה שהייתה לו לגבי מקומו בהיסטוריה. הוא הראה לו כמה ספרים שעל הכריכה שלהם התנוססה תמונתו של סדאם, והסביר לו שבמערב יש אינפורמציה רבה לגביו. חלקה מדויקת, חלקה לא מדויקת, וחלקה פשוט לא יודעים בברור אם היא נכונה או לא. הוא שכנע אותו שזאת ההזדמנות שלו לספר בעצמו לעולם, פעם אחת ולתמיד, מי הוא באמת סדאם חוסיין. ״סדאם הקשיב והנהן בראשו בהסכמה״.

סופר בשעות הפנאי

חדר החקירות היה קטן, עם קירות חשופים וריהוט מינימלי. רוב הזמן היה בחדר גם מתרגם של הצבא האמריקני, קפטן אחמד, ממוצא פלשתינאי, ומומחה לפוליגרף, ברוס. האמת היא שאף פעם לא בדקו את סדאם בפוליגרף. בסי-איי-אי חשבו שהוא ירגיש מושפל בבדיקה כזאת ויסרב לשתף פעולה. אבל ביקשו מברוס להיות נוכח בחקירה כי היה לו כישרון מיוחד ליצור אווירה נעימה ונינוחה שהייתה גורמת לאנשים לרצות לדבר.

במהלך ימי החקירה, ניקסון הבין שלמרות כל השנים שהשקיע בלימוד ומעקב אחר סדאם, הידע שלו עליו היה מקוטע מאוד, ושהרבה ממה שחשב שהוא יודע על סדאם, אינו מדויק.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!