הָיֹה הייתה פעם נסיכה – אפוק טיימס

הָיֹה הייתה פעם נסיכה

האם צפיה חוזרת בסרטי דיסני משפיעה לרעה על הערכים והתפיסות של הילדים שלנו, איך זה קשור לג׳ינה דייוויס ומדוע רק 17 אחוז מהשחקנים בסרטים הן נשים?

תמונה: William Tung/Wikipedia

תמונה: William Tung/Wikipedia

מיכל בת הארבע מרגישה התרוממות רוח בכל פעם שמרשים לה לצפות בסרט באמצע היום. ״איזה סרט נראה היום?״, שאלה אמא, והיא ענתה ללא היסוס: ״סינדרלה״. כמו בפעמים הקודמות, ישבה מיכל וצפתה בסינדרלה היפיפייה עוברת קשיים וסובלת מחיים לא מאושרים, עד שהיא פוגשת נסיך יפה תואר שמתאהב בה בתוך פחות משתי שניות. היא מבינה שכעת, כשהנסיך מאוהב בה, יש לסינדרלה סיכוי לחיים מאושרים.

גם שני בת החמש הבינה משהו, אבל מסרט אחר – ״בת הים הקטנה״. בגילה הצעיר, שני הזדהתה עם אריאל, גיבורת דיסני מודרנית, אדמונית ויפה, שחיה בין יצורי הים וחשה לא מאושרת. מדוע? מבט אחד בנסיך אריק מגלה את התשובה – הוא היחיד שיכול להפוך את גורלה ולהעניק לה חיי אושר. אריאל מוכנה לוותר על כל מה שיש לה כדי להיות עם הנסיך, אבל זה לא נגמר בכך. היא גם משנה את גופה ומוותרת על הקול שלה, שכל כך אופייני לה.

מרבית הסיפורים עוסקים בנסיכה שנועדה למצוא את הנסיך שלה. מלבדה, אין נשים נוספות העושות דברים אחרים

במחקר שהתפרסם ב-2016, הבלשניות כרמן פוט וקארן אייזנהאוור רצו לבדוק האם קיימת תבנית חוזרת בסרטי דיסני הקשורה בהבדלי מגדר, תבנית היכולה לגרום לילדות צעירות לגבש סט ערכים מסוים, על פי הדיבור ומעשי הדמויות השונות.

הן גילו שבמרבית סרטי הגיבורות של דיסני חוזרת אותה תבנית – הסיפורים עוסקים באישה מבודדת, לרוב ״נסיכה״, שנועדה למצוא את הנסיך שלה. מלבדה, אין בסרט נשים נוספות העושות דברים אחרים. אין נשים המובילות את האנשים בכפר נגד החיה (בסרט היפה והחיה), אין נשים שמתחברות בטברנה ושרות שירים, ואין נשים שממציאות דברים. כל מי שעושה דבר אחר חוץ מלמצוא בעל בסרט הוא בדרך כלל בחור, הן מסבירות.

הנסיכה יסמין מדברת פי 3 פחות מעמיתה אלדין בסרט של דיסני | תמונה: Wikipedia

הנסיכה יסמין מדברת פי 3 פחות מעמיתה אלדין בסרט של דיסני | תמונה: Wikipedia

גילוי מפתיע הוא שבתקופה הראשונה של נסיכות דיסני, הן מדברות בסרטים באותה כמות כמו הגברים ואפילו יותר, אבל מאז ״בת הים הקטנה״ (תקופת הרנסנס של דיסני ב-1989) ובסרטים שבאו אחריה: ״היפה והחיה״, ״אלאדין״, ״מולאן״ ו״פוקהונטס״, הגיבורות החלו לדבר פי 3 פחות מהגברים, בסרט שהן בעצמן הכוכבות שלו.

לעומת זאת, הבלשניות כן גילו שיפור במחמאות שהגיבורות מקבלות לאורך הסרט: בעוד שבסרטים הראשונים המחמאות קשורות בעיקר למראה החיצוני שלהן, בתקופת הרנסנס של הנסיכות ובסרטים מאוחרים יותר, המחמאות נוגעות גם באופיין של הנערות.

אוהבי דיסני אולי נרתעים ממחקרים מהסוג הזה וקרוב לוודאי יטענו שמומלץ לצפות בסרטי הנסיכות ללא ציניות או ביקורתיות, כי אחרת מפספסים את החוויה.

בהרבה מובנים הם צודקים, אולם מה שהם לא לוקחים בחשבון הוא את גילם הצעיר של הצופים – ילדים ללא מושג במערכות יחסים של גברים ונשים, שמושפעים בקלות מהסרטים.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!