סודות מאחורי הדלתיים

למה ועדת השרים לחקיקה לא רוצה שנדע איך השרים מצביעים? האם הוועדה הציבורית לבדיקת הלבנות הון חייבת לפרסם את הפרוטוקולים שלה? ואיך התקבל המידע על הוצאות מעון ראש הממשלה? שיחה עם עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע

צילום: ליאור נורדמן

לפני כחודש ועדת השרים לחקיקה דחתה הצעת חוק לפיה יפורסמו הפרוטוקולים של דיוני הוועדה ואיך כל שר הצביע לגבי כל הצעת חוק. מה הם מסתירים?

"זה באמת תמוה מאוד שהצעת החוק הזאת לא עברה. אנחנו פנינו לכל אחד מהשרים שמשתתפים בוועדה והסברנו מדוע חשוב שהציבור ידע איך כל שר הצביע לגבי כל הצעת חוק".

למה באמת חשוב שנדע איך כל שר הצביע?

"ועדת השרים לחקיקה מצביעה על כל הצעת חוק שמגיש חבר כנסת ומחליטה האם לתמוך בה או להתנגד. כיוון שההחלטה שמתקבלת בוועדה מחייבת את כל חברי הקואליציה, בוועדה הזאת בעצם נקבע האם חוק מסוים יעבור או יקבר. לכן חשוב מאוד שהציבור ידע איך כל שר הצביע בתוך חדר הוועדה. האם מאחורי הדלתיים הוא הצביע באותו אופן שהוא מציג את עמדתו בפני הציבור".

מה ענו לכם השרים שפניתם אליהם?

"קיבלנו רק תשובות כלליות כמו: אנחנו לא חושבים שהוועדה צריכה לפעול אחרת. אבל בעבר קיבלנו תשובה יותר מפורטת מהיועץ המשפטי של הוועדה שטען שהפרסום יפגע בתקינות הדיונים. כי כשהשרים ידעו שמה שהם אומרים יצא החוצה הם לא ידברו בחופשיות. התשובה שלי לכך היא: 'יותר טוב, תגידו רק את הדברים שאתם יכולים לעמוד מאחוריהם. תגידו בחדר מה שאתם מוכנים לומר בחוץ. תוכיחו לנו שאין שיקולים זרים ושלא הפעילו עליכם לחץ. אם אתם צריכים לחשוב חמש פעמים לפני כל פעם שאתם אומרים משפט, יותר טוב".

יש דוגמאות לפניות שלכם לקבלת מידע לטובת הציבור שהצלחתם לקבל?

"אחת הדוגמאות המוצלחות היא מידע על התוצאות של מבחני המיצ"ב עבור כל בית ספר בנפרד (מבחנים ארציים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, ד"ג). לאחר שמשרד החינוך סירב להעביר את המידע פנינו לבית המשפט המחוזי. הפסדנו במחוזי ופנינו לבית המשפט העליון. השופט ריבלין הפך את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע שיש למסור את המידע. כיום המידע הזה מפורסם באופן שוטף באתר משרד החינוך. בעקבות חשיפת המידע התעורר דיון ציבורי סביב הנושא שהגיע גם לדיון בכנסת, וחשף בעיות רבות. למשל שבתי ספר מוציאים את התלמידים החלשים בזמן המבחנים כדי שלא יופיעו ציונים נמוכים או שבתי ספר שיקרו להורים לגבי הציונים. לאחרונה השר פירון הודיע שהוא משהה את המבחנים".

היה קושי לקבל מידע על הדיונים בוועדת טרכטנברג?

"כן. הוועדה לא הסכימה לתת לנו את הפרוטוקולים שלה בטענה שהם כבר הועברו לארכיון. לפי חוק הארכיונים צריך להסביר מדוע אתה רוצה את המידע וזה תהליך אחר ומורכב יותר. ואילו לפי חוק חופש המידע לא צריך להסביר מדוע מבקשים את המידע. אנחנו לא קיבלנו את טענת הוועדה ואמרנו שלא יתכן שמספר חודשים אחרי שהוועדה סיימה את תפקידה כבר העבירו את החומר לארכיון. בסופו של דבר קיבלנו את המידע והוא נפתח לציבור".

האם גוף ציבורי יכול לסרב למסור מידע?

"יש עילות ספציפיות בחוק חופש המידע שמאפשרות לסרב למסור מידע. יש סירובים מהותיים, כמו למשל, שמסירת המידע תפגע בביטחון המדינה, או שהמידע יפגע בפרטיות של אדם מסוים. ויש סירובים טכניים כמו למשל שמסירת המידע ידרוש מהרשות הקצאת משאבים בלתי סבירה שתשתק את הרשות. אבל לפעמים, גם אם קיים סייג בחוק, אפשר לטעון שהאינטרס הציבורי לקבלת המידע גובר. דוגמה לכך היא הנושא של הסדרי כופר מס. כשאדם חייב כסף לרשות המסים ואינו יכול לעמוד בתשלום, אפשר להגיע להסדר שהוא ישלם רק חלק מהחוב שלו. ביקשנו מרשות המסים את רשימת האנשים שקיבלו הסדר כזה. רשות המסים התנגדה בטענה שזה יפגע בפרטיות האנשים. הגשנו עתירה לבית המשפט העליון והוא פסק שנכון שזה יפגע בפרטיות של האנשים שקיבלו הסדר כופר אבל האינטרס הציבורי פה גובר, וראוי שהרשימה הזאת תועמד לעיניי הציבור. מאז העתירה שלנו בשנת 2009 רשות המסים מפרסמת באתר שלה את רשימת האנשים שנהנו מהסדר כופר מס".

היו מקרים שניסיתם לקבל מידע שחשבתם שהוא חיוני לציבור ולא הצלחתם לקבל? 

"רוב המקרים האלה קשורים לנושאים ביטחוניים. למשל, לא הצלחנו לקבל מידע לגבי שיטת הבידוק של אנשים בשדה התעופה. היו גם נושאים ביטחוניים שכן הצלחנו לקבל לגביהם מידע. לדוגמה, בעקבות עתירה שהגשנו ב-2009, כל מתגייס זכאי לקבל את הקב"א שלו (מדד מיון לשיבוץ לתפקידים, ד"ג) אף על פי שהצבא טען שאם המידע יגיע לכל מתגייס זו תהיה פגיעה אנושה בביטחון המדינה".

יש מקרים שהצלחתם לקבל מידע מבלי שנאלצתם להגיש עתירה לבית משפט?

"כן. זה הולך ומשתפר. בשנים האחרונות יש תחושה שיש יותר שיתוף מידע, אבל עדיין לא לגבי מידע מורכב. למשל, נאלצנו לעתור לבית משפט כדי לקבל מידע על ההוצאות של מעון ראש הממשלה".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!