מתנה קטנה מהעובר שלך

תאים מעובר יכולים להישאר בגופה של האם שנים רבות לאחר הלידה. לאן מגיעים התאים הזרים האלו ומהן ההשלכות על בריאותה של האם? 

כיצד מגיבה אם צעירה כאשר מודיעים לה כי ילדיה אינם שלה?
תמונה: fotolia.com

נדמה כי תרבות הריאליטי שהשתלטה על המסכים שלנו בשנים האחרונות עלתה מדרגה. תוכניות כמו ״בייבי בום״ של ערוץ 10, ״תיכון בהריון״ בערוץ MTV ישראל, כמו גם המעקב המתוקשר אחר ההריונות של קים קרדשיאן, הדוכסית קייט מידלטון ואפילו קרן פלס או יונית לוי שלנו, נוגעים בתהליך המופלא והאינטימי של הבאת חיים חדשים לעולם.

בין אם אתם מאלו שמזילים דמעת הזדהות והתרגשות או מאלו שמצקצקים בלשונם ומלינים על חציית הגבולות, בוודאי תסכימו כי לידת ילד היא אחד הרגעים המרגשים בחיים, בין אם זה אירוע פרטי או כזה שמשודר בפריים טיים. חודשים ארוכים של בחילות, בדיקות ובעיטות מתנקזים לכדי רגע עוצמתי אחד שבו תינוק חדש מונח בזרועותיה של אמו.

שארית של תאום אבוד

כיצד מגיבה אם צעירה כאשר מודיעים לה כי ילדיה אינם שלה? נשמע הזוי? זה בדיוק מה שחשבה לידיה פירציילד כאשר פקידי הסעד בישרו לה שלא יתכן כי הילדים שהיא מגדלת הם ילדיה הביולוגיים. פירציילד, אם לשניים ובהיריון עם ילד נוסף, הגישה בקשה לסיוע רווחה ממשלתי עבור ילדיה. במסגרת הטיפול בבקשתה עברה פירציילד בדיקת דנ"א שגרתית במטרה לאמת את זהות הוריהם של הילדים. היא נדהמה לגלות כי בעוד שחברה לחיים הוא ללא ספק אבי הילדים, היא עצמה אינה תואמת גנטית לילדיה.

פירציילד הואשמה בהונאה ובעת שילדה את ילדה השלישי הוצב בחדר הלידה נציג מטעם בית המשפט כדי לוודא כי דגימות הדם שנאספו בו במקום מהאם והתינוק נלקחו כהלכה. בבדיקת דם כזו מפיקים את הדנ"א מתוך תאי הדם של האם והתינוק ומשווים מקטעים רבים בחומר התורשתי.

התינוק הוא יצירה משותפת של האם והאב. כל אחד מהם אחראי למחצית מהמטען התורשתי שלו. לכן, כ-50 אחוז ממקטעי החומר התורשתי של התינוק יימצאו זהים בבדיקת הדנ"א לאלו של אמו הביולוגית. למרבה ההפתעה, גם בדנ"א שנדגם בפיקוח בבית החולים לא נמצאה כל התאמה בין פירציילד והתינוק שזה עתה ילדה. האם הטרייה לא האמינה שזה קורה לה.

עורכי הדין היו נחושים לפתור את התעלומה. הם חקרו בספרות המקצועית ומצאו תיאור של מקרה דומה שפורסם בעיתון המדעי New England Journal of Medicine. אישה שעברה בדיקה גנטית במטרה למצוא תורם מתאים להשתלת כליה גילתה כי היא אינה תואמת גנטית לילדיה. במקרה זה, הרופאים לקחו דגימות משלל איברים בגופה של האישה, ולבסוף נמצאה התאמה דווקא בבלוטת התריס. בדמה של האישה היו תאים בעלי סט דנ"א אחד ובאיברים אחרים תאים בעלי סט דנ"א שונה שתאם לזה של ילדיה. תופעה נדירה זו נקראת כִימֶרָה – נוכחות של לפחות שני מטענים גנטיים שונים ביצור אחד.

דגימות דנ"א נאספו ממספר איברים בגופה של פירציילד ולבסוף נמצאה התאמה לילדיה בחומר גנטי שנאסף מצוואר הרחם שלה. החוקרים סבורים כי בשני המקרים תופעת הכימרה בנשים קשורה בתקופת היותן ברחם. תאומים לא זהים מתפתחים ברחם משתי ביציות שונות ולכן מטענם הגנטי שונה. לעתים, אחד העוברים אינו מתפתח כראוי ותאיו עלולים להיבלע על ידי התאום השני. כך נולד תינוק מוזאיקה בעל דנ"א שונה באיברים שונים.

בשר מבשרך

סביר להניח כי רובנו מתהלכים עם איברים שמטענם הגנטי אחיד. עם זאת, בהחלט יתכן כי קיימים בגופנו מספר תאים שמטענם הגנטי זר. תופעה זו נקראת מיקרוכימריזם והיא ״אחותה הקטנה״ של תופעת הכימרה הנדירה.

ללא ספק המקור השכיח ביותר לתופעת המיקרוכימריזם הוא היריון. במהלך ההיריון מתרחש ״דו-שיח״ בין האם לעובר: תאים מהאם עוברים לעובר ותאים מהעובר שמתפתח ברחם עוברים אל האם.

באחד המחקרים נדהמו החוקרים לגלות דנ"א של גבר צעיר כבן 27 בדמה של אמו. הסתבר שתאים ממקור עוברי יכולים להישאר בגופה של האם שנים רבות לאחר הלידה. לאן מגיעים התאים הזרים האלו ומהן ההשלכות על בריאותה של האם?

המחקרים הראשונים שנעשו בתחום מצאו קשר בין נוכחות תאים ממקור עוברי להתפתחות מחלות אוטואימוניות בהן מערכת החיסון תוקפת את תאי הגוף, מעין ״גול עצמי״ של הגוף.

מחקרים מאוחרים יותר מצאו שלתאים ממקור עוברי יש גם השלכות חיוביות על בריאותה של האם. בדומה לתאי גזע, תאים אלו יכולים להפוך למגוון רחב של תאים בוגרים בהתאם לצורכי הרקמה אליה הם מגיעים. מחקר שנערך בשנת 2012 בניו יורק מצא שתאים ממקור עוברי מתמקמים בלבן של אימהות שסובלות מפגיעות בלב ומתפתחים לסוגים שונים של תאי לב. לדברי החוקרים, בראשותה של ד"ר חינה צ'אודרי, ממצא זה יכול להסביר את אחוזי ההחלמה הגבוהים מאי ספיקת לב בנשים לאחר לידה.

מחקר נוסף שפורסם לאחרונה מצא תאים ממקור עוברי במוחן של נשים. קבוצת חוקרים מסיאטל בראשותם של ויליאם צ'אן וג'י לי נלסון איתרו דנ"א זכרי, סביר להניח ממקור עוברי, בכ-63% מהנשים שנבדקו. אחת מהנשים הייתה בת 94, הרבה מעבר לגיל הפוריות. כלומר התאים מהמקור העוברי שהו במוחה במשך יותר מחמישים שנה. בנוסף, מצאו החוקרים שכיחות נמוכה של הדנ"א הזכרי במוחן של נשים שחלו באלצהיימר לעומת נשים בריאות.

יהיה מעניין לבדוק האם תאים אלו משפיעים על היכולת הקוגניטיבית של האם. האם הם משנים את הדרך בה היא חושבת? האם הם מעצבים את התנהגותה? האם הם משפיעים על הקשר שנוצר בינה לבין התינוק הרך? מחקרים שנעשו בעכברי מעבדה תיארו את השפעתם של תאים אלו על תפקודי מוח שונים, אך עדיין לא נמצאו הוכחות לכך בבני אדם.

מה לא נאמר על הקשר בין אם לילדיה? אין ספק כי האם מעצבת את עולמם של צאצאיה מרגע השתרשותם ברחם. מסתבר שהעובר מסוגל להעניק בחזרה, לטוב ולרע, ולעצב את עתידה הבריאותי של אמו.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!