המודלים שחזו את עליית דאע״ש, מראים לנו איך להביס אותו

אחרי שפיתח נוסחאות שחזו בדיוק מרשים את עליית האימפריות הגדולות בעבר, החליט פרופ׳ פיטר טורצ׳ין להריץ אותן גם על העתיד. מה הן מגלות לנו, והאם יש פתרונות למשברים העולמיים שצפויים לבוא?

איור: יוני-גודמן

איור: יוני-גודמן

בשעה שהרגשנו מזועזעים וחסרי אונים מול המראות הקשים בטלוויזיה של פעילי דאע"ש לבושים בשחור, אוחזים בקלצ'ניקוב וחוגגים כיבוש של עיר נוספת שגובה את חייהם של אלפי חפים מפשע, היה אדם אחד שלא הופתע בכלל.

למעשה, לא רק שהוא לא הופתע, הוא גם צפה את זה כמה שנים קודם לכן. קוראים לו פיטר טורצ'ין, ולא, הוא לא אנליסט בכיר בסי-איי-אי או אדם עם כוחות חיזוי, אלא אנתרופולוג אבולוציוני, פרופסור באוניברסיטת קונטיקט שבארה"ב. כבר ב-2005, כשיצא לאור ספרו "מלחמה ושלום ומלחמה", הוא חזה שהפלישה המערבית לעיראק תייצר בסופו של דבר תגובת נגד, בצורה של ח'ליפות אסלאמית-רדיקלית חדשה. תחזית שנתן תשע שנים לפני שדאע"ש צץ על המכ"ם.

פעמים רבות המאבק בטרור נראה לנו כדרך ללא מוצא. כשבונים גדר, מגלים שהטרוריסטים חפרו רשת מנהרות מתחת; כשמורידים את אוסמה בן-לאדן, מגלים שנלחמים באויב גדול יותר – דאע"ש; וכשמנסים להביס את דאע"ש על אדמת סוריה, תאי טרור של הארגון צצים באירופה וברחבי העולם.

מה שגיליתי הבהיל אותי. המודל שלי הצביע שאי-יציבות חברתית ואלימות פוליטית יגיעו לשיא בארה"ב החל מ-2020

מעטים ממומחי הטרור יודעים מה באמת עומד לקרות, וכל מהלך שמבוצע יוצר תגובת שרשרת בלתי צפויה שאף אחד לא יכול לחזות. רוב המומחים, כמו פילוסוף המשברים נאסים טאלב, יגידו שהעולם מורכב מדי מכדי שנוכל להבין אותו בעזרת הידע המועט שהצלחנו לאסוף עליו – רוב האירועים המכוננים בהיסטוריה, לדברי טאלב, הם בלתי צפויים ולא ניתן לחזות אותם.

אז מה טורצ'ין ראה שאחרים לא הצליחו לראות?

טורצ'ין אינו אנתרופולוג רגיל שחוקר את ההתנהגות האנושית בהקשרים תרבותיים וחברתיים עכשוויים. הוא הכוח המניע מאחורי קבוצה של מדענים ומתמטיקאים שמנתחים את ההיסטוריה במטרה למצוא חוקיות שיכולה לשמש אותם להבנת ההווה ואולי אף לחיזוי העתיד. הם קראו לתחום שלהם "הדינמיקה של קליאו" (Cliodynamics), על שם המוזה היוונית שהייתה ממונה על ההיסטוריה.

בראיון לאפוק טיימס מספר טורצ'ין שהוא והקולגות שלו שואלים "מה גורם לאימפריות לעלות ומה גורם להן ליפול?" אולם בניגוד לאחרים, כדי להגיע לתשובה הנכונה הם משתמשים במאגר נתונים עצום, ומפעילים שיטות סטטיסטיות ומודלים מתמטיים שמובילים אותם לתובנות שונות לגמרי.

צלאח א-דין, אחרי קרב קרני חיטין (1187), שבו ממלכת ירושלים הצלבנית נחלה תבוסה לצבא המוסלמי בהנהגתו. הקרב הוביל לכיבוש מחדש של שטח ישראל מידי הצלבנים | תמונה: Wikimedia Commons/Public Domain

צלאח א-דין, אחרי קרב קרני חיטין (1187), שבו ממלכת ירושלים הצלבנית נחלה תבוסה לצבא המוסלמי בהנהגתו. הקרב הוביל לכיבוש מחדש של שטח ישראל מידי הצלבנים | תמונה: Wikimedia Commons/Public Domain

זה התחיל בתחילת שנות ה-2000, כשהרכיב צוות של מתמטיקאים וכלכלנים ונתן להם הוראה פשוטה – לאסוף כמות אדירה של נתונים היסטוריים – מעל 100 אלף חלקים – החל משיעורי לידה ומוות של אנשים, סוג הנשק שהחזיקו תרבויות שונות, החקלאות שהייתה להן ולמעשה כל דבר שיכול לאפשר למדוד את חוזקה או חולשתה של מדינה.

לבסוף הוא פיתח נוסחה מתמטית שחזתה בדיעבד את עלייתה ונפילתה של האימפריה הרומית, את עלייתה של האימפריה העות'מנית, ואת עלייתן ההיסטורית של הח'ליפות האסלאמיות במזרח התיכון.

ואם הנוסחה עובדת על העבר, חשב לעצמו טורצ'ין, אולי היא יכולה לעבוד גם על העתיד? בנקודה הזו טורצ'ין הפנה את תשומת ליבו לפלישה האמריקנית לעיראק (2003), והבחין בדבר מה מעניין: "בחלק הזה של המזרח התיכון התפתח מסלול אבולוציוני מיוחד", הוא אומר. "זה שטח שמתרחש בו לאורך שנים קונפליקט בין קבוצות אתניות שונות הנלחמות על טריטוריה ומנסות לשרוד, וכעת הוא התערער עוד יותר עקב הפלישה האמריקנית. נוצר שם מתח בין תרבויות, נוצר בו מה שאני מכנה גבול מטא-אתני".

"הממלוכים" - לוחמים-עבדים אסלאמיים מפילים את המדינה הצלבנית-נוצרית האחרונה באזור - מדינת טריפולי (אזור לבנון) ב-1289. קרב שסימל את אחת משתי ההתפתחויות החשובות באזור, שהביאו שקט יחסי למשך מאות שנים | תמונה: Wikimedia Commons/Public Domain

"הממלוכים" – לוחמים-עבדים אסלאמיים מפילים את המדינה הצלבנית-נוצרית האחרונה באזור – מדינת טריפולי (אזור לבנון) ב-1289. קרב שסימל את אחת משתי ההתפתחויות החשובות באזור, שהביאו שקט יחסי למשך מאות שנים | תמונה: Wikimedia Commons/Public Domain

הגבול המטא-אתני, כפי שטורצ'ין מכנה אותו, יכול להיווצר בקרב קבוצות שונות: מוסלמים, נוצרים, סינים ועוד, "וגם בקרב קבוצות שאין להן מדינה, כמו הנוודים הטורקים-מונגולים [מהעבר]", הוא אומר. בשטח כזה, בדרך כלל, הקבוצה המגובשת ביותר שורדת, משמידה את שאר הקבוצות החלשות, ומתרחבת. מהלך הכרוך לרוב גם ברצח עם.

למעשה עד לשנת הפלישה לעיראק טורצ'ין כבר הספיק לחקור אזורים עם גבולות מטא-אתניים לאורך ההיסטוריה, כמו הגבולות שנוצרו בין סין לרוסיה, הגבולות הנוצריים-אסלאמיים בחצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל) והגבולות באנטוליה (חלקה האסייתי של טורקיה).

"המודל המטא-אתני שפיתחנו מבטא את הדינמיות הזאת. המודל הצליח, ברמת דיוק מדהימה נוכח פשטותו, לחזות אילו מדינות יעלו באירו-אסיה העתיקה וזו של ימי הביניים, בין 1500 לפנה"ס ל-1500 לספירה", הוא מסביר.

"במחקר נוסף, בדקתי את הגבולות המטא-אתניים באירופה במהלך 2,000 השנים האחרונות. הנתונים שאספתי הראו שמיקומו של גבול מטא-אתני, כמו למשל זה שנוצר בין האימפריה הרומית ובין אלה שכונו 'הברברים', או בין האסלאם לבין הנצרות בחצי האי האיברי ובאנטוליה, חזה את עלייתה הקרובה של אימפריה חדשה בדיוק של 86 אחוז.

"במילים אחרות, את תיאוריית הגבול המטא-אתני תרגמנו למודלים מתמטיים, שבאמצעותם הצלחנו לחזות בדיוק רב את עליית האימפריות ההיסטוריות".

קשת אילח'אני, מבית האימפריה המונגולית. האימפריה שלטה על אזור איראן ועל רוב שטח עיראק, והמירה את דתה לאסלאם (1295), מהלך שהוביל להיעלמות הגבול המטא-אתני למשך שנים רבות ולשקט יחסי | תמונה: Wikimedia Commons/Public Domain

קשת אילח'אני, מבית האימפריה המונגולית. האימפריה שלטה על אזור איראן ועל רוב שטח עיראק, והמירה את דתה לאסלאם (1295), מהלך שהוביל להיעלמות הגבול המטא-אתני למשך שנים רבות ולשקט יחסי | תמונה: Wikimedia Commons/Public Domain

וכאן נכנס לתמונה כיבוש עיראק על ידי ארה"ב ובעלות בריתה – כיבוש שיצר אזור שהתקיים בו קונפליקט ישיר ומתח בין הציוויליזציה המערבית לציוויליזציה האסלאמית. כך נוצר גבול מטא-אתני שהתאים למודלים של טורצ'ין. "במקרה הזה ניתן היה לחזות שהקבוצה שתצליח לעלות באקלים הזה תשתמש באסלאם רדיקלי כאידאולוגיה מלכדת, כיוון שזו הדרך המסורתית שבה החברות האסלאמיות הגיבו לאתגרים שהציבו להן ציוויליזציות אחרות", אומר טורצ'ין. "תחשוב למשל על הח'ליפויות המקוריות במאה ה-7 ועל הקבוצות המוסלמיות שנלחמו נגד הצלבנים בין המאות ה-12 וה-14. כולן היו די רדיקליות".

הנוסחאות המתמטיות של טורצ'ין אמנם חזו את עליית דאע"ש, אבל כאן הסיפור לא נעצר. אם המודלים המתמטיים יכולים לחזות את עליית דאע"ש, האם הם יכולים לומר לנו גם איך להביס אותו?

כך נביס את דאע"ש

אבל לפני שנגיע לפתרונות שטורצ'ין מציע להבסת דאע"ש, חשוב קודם כל להדגיש שהאופן שבו טורצ'ין "לומד מההיסטוריה" כדי לדעת איך הכי טוב לפעול בהווה, הוא לא, כפי שאפשר לחשוב, באמצעות אנלוגיה פשוטה בין אירועי ההווה לאירועי העבר. למעשה, אנלוגיה כזו מובילה למסקנות שגויות, הוא אומר, כיוון שלכל אירוע בהווה אפשר למצוא אנלוגיה מהעבר שתתמוך בו, אבל אם בוחנים את האנלוגיה לעומק בכלים מתמטיים, מגלים שהיא אינה בהכרח מתאימה לאותו אירוע.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!