מה באמת הסינים רוצים מישראל?

בזמן שהפוליטיקאים שלנו נסעו לעשות עסקים עם סין, גורם בכיר בסין סיפר לאפוק טיימס על תוכנית "הלוחמה הכלכלית" החדשה של בייג'ינג

בזמן שהפוליטיקאים שלנו נסעו לעשות עסקים עם סין, גורם בכיר בסין סיפר לאפוק טיימס על תוכנית "הלוחמה הכלכלית" החדשה של בייג'ינג | תמונה: Lintao Zhang/Getty Images

בזמן שהפוליטיקאים שלנו נסעו לעשות עסקים עם סין, גורם בכיר בסין סיפר לאפוק טיימס על תוכנית "הלוחמה הכלכלית" החדשה של בייג'ינג | תמונה: Lintao Zhang/Getty Images

1 "קיימתי עכשיו פגישה עם 11 ראשי התאגידים הגדולים של סין. חלק גדול מהם משקיע בארץ, וחלק גדול גם ישקיע בארץ", אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כששהה בסין בחודש שעבר. "זה אומר פיתוח עסקים, חיבור לשווקים הסיניים הגדולים. זה דבר שטוב לאזרחי ישראל, זה טוב לכלכלת ישראל. אני אמרתי להם שבעולם היום יש כמה ריכוזים של טכנולוגיה. לא הרבה. בארה"ב ובישראל, וישראל פתוחה לעסקים עם סין".

קצת לפני ביקורו של נתניהו בסין, פנה לאפוק טיימס גורם בכיר בסין, המייעץ לחברות הסיניות הגדולות ביותר, ביניהן חלק מהתאגידים שנתניהו פגש, ועובד בצמוד לאנשי ממשל סינים רמי דרג במפלגה הקומוניסטית. הגורם, שביקש לא לחשוף את זהותו מסיבות ברורות, סיפר כי המפלגה הקומוניסטית הסינית מפעילה תוכנית חדשה ל"לוחמה כלכלית", שמחליפה באופן רשמי את התוכנית הקודמת שלפיה פעלו החברות הסיניות.

המשטר מתכנן "לדחוף החוצה" מסין חברות זרות שהמתחרים הסינים סיימו להעתיק. יישארו רק אלה שעוד אפשר ללמוד מהן

במה בדיוק מדובר? כדי להבין צריך לחזור קצת אחורה בזמן, לאוקטובר 2014, כשראש האף-בי-איי ג'יימס קומיי, אמר בראיון לתוכנית התחקירים 60 Minutes, כי הסינים פרצו כמעט לכל חברה באמריקה: "יש שני סוגים של חברות בארה"ב: אלה שנפרצו על ידי הסינים, ואלה שלא יודעות שהן נפרצו על ידי הסינים".

האמריקנים מבינים באותה תקופה שצריך לשים לזה סוף. מבחינתם הגיעו מים עד נפש. מחלקת המשפטים של ארה"ב מגדירה את המצב כ"מקרה חירום של ביטחון לאומי", ונתונים של הוועדה האמריקנית לגניבת קניין רוחני, מראים שהגניבה הסינית עלתה כ-300 מיליארד דולר בשנה לחברות האמריקניות ו-1.2 מיליון משרות לכלכלה האמריקנית. ממשל אובמה אף מחליט, בצעד יוצא דופן, לאיים שיטיל סנקציות על חברות סיניות הנהנות מפירות הגניבה.

2ב-25 בספטמבר 2015 מתרחשת תפנית בעלילה, כשאובמה נפגש עם מנהיג המפלגה הקומוניסטית שי ג'ין-פינג, ומכריז על הסכם בליטראלי חדש בין המעצמות ששם סוף לאיום הסנקציות. לפי ההסכם, אף אחת מהמדינות לא תשתמש יותר במתקפות סייבר כדי לגנוב קניין רוחני, סודות מסחריים או מידע מסווג אחר המשמש ליצירת "יתרון מסחרי". אף על פי שההסכם חל על שני הצדדים, הוא מכוון לממשלת סין ולזרועות הביון שלה, שהעבירו באופן קבוע את הקניין הרוחני שגנבו לחברות הסיניות ואפשרו להן להשיג יתרון לא הוגן.

וכאן נכנסת לתמונה התוכנית הסינית החדשה ל"לוחמה כלכלית". לפי אותו גורם בכיר שדיבר עם האפוק טיימס, נוכח האיום האמריקני להטיל סנקציות, החל המשטר הסיני להפעיל תוכנית חדשה שמיתנה את מתקפות הסייבר, אבל הגבירה באופן משמעותי את גניבת הקניין הרוחני באמצעים ישירים.

שר החוץ הצרפתי ז'אן-מארק אֵרו במהלך ביקורו במפעל פז'ו-סיטרואן בסין ב-2013. הסינים נכנסו כשותפים שווים בחברת הרכב המובילה בצרפת |תמונה: Peter Parks/AFP/Getty Images

שר החוץ הצרפתי ז'אן-מארק אֵרו במהלך ביקורו במפעל פז'ו-סיטרואן בסין ב-2013. הסינים נכנסו כשותפים שווים בחברת הרכב המובילה בצרפת |תמונה: Peter Parks/AFP/Getty Images

מאז שהופעלה התוכנית החדשה בשלהי 2015, המשטר הסיני דחף את החברות הסיניות לצאת למסע רכישות בחו"ל וליצור שיתופי פעולה עסקיים, והמהלך הורגש ברחבי העולם. לפי נתונים של חברת הייעוץ Rhodium Group, ההשקעות הסיניות בארה"ב בלבד כמעט שולשו ב-2016 בהשוואה ל-2015. מ-15.3 מיליארד דולר (2015) הן נסקו ל-45.6 מיליארד דולר (2016).

"הם שולחים צוותים של אינדיבידואלים לארה"ב ולמדינות נוספות – כדי שיתחברו לשותפים המערביים שלהם וייצרו שותפויות חדשות", אמר הגורם. לדבריו, הצוותים מגיעים כדי ללמוד באופן ישיר יותר את אומנות המסחר ואת הפעילות העסקית של החברות המערביות "כדי לגנוב, ולהעביר את זה לסין".

אחת הדוגמאות שציין היא חברה סינית המייצרת כלי טייס לא מאוישים, שיצרה שיתופי פעולה עסקיים (Joint Venture) עם חברות אמריקניות. "הם רוצים שהחברה שלהם תהיה בארה"ב כדי שהם יוכלו ליצור קשר עם החברה האמריקנית, לעבוד איתה, ואז [בסופו של דבר] לקחת את הטכנולוגיה הזו לסין", אמר, "זה הפוקוס העיקרי של מה שהם עושים".

חלק מפעולות הגניבה של חברות סיניות קשורות לפרויקטים שמפעילים שירותי הביון הסיני וצבא סין, כפי שהראנו בתחקיר קודם שעשינו על הנושא. פרויקט 863 למשל, קשור לגניבה מתעשיות הייטק, תוכנית 973 קשורה במחקר ופיתוח ותוכנית 211 משמשת את הסינים באוניברסיטאות. למעשה כשמדברים על גניבה, לא מתכוונים רק להייטק, אלא לכל מה שיכול ללמד את הסינים כיצד לתפעל חברה מוצלחת – מודלים עסקיים, מודלים ניהוליים, אסטרטגיות שיווק ועוד.info-2010-2016-vertical-

3כאן בדיוק חלה תפנית נוספת בעלילה. גל ההשקעות הסיני יצר תחושה לא נוחה בקרב הקהילה העסקית בארה"ב ובמדינות אחרות בעולם. בפברואר 2016 דיווח הניו יורק טיימס שקיימת "רתיעה הולכת וגדלה" בוושינגטון מחברות סיניות המנסות לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקניות. באוסטרליה, משרד האוצר דחה שתי עסקאות סיניות בשווי כ-7.6 מיליארד דולר, בגלל סיכון לביטחון הלאומי.

מנקודת המבט של השלטון הסיני, גל הרכישות החל לצאת משליטה. מה הוא עשה? בנובמבר 2016 נודע לוולסטריט ג'ורנל כי הרגולטור הסיני מנסח כללים שימנעו מעסקאות גדולות להתבצע אוטומטית. כל עסקה מעל 1 מיליארד דולר בנדל"ן או בתחומים שאינם הליבה העסקית של החברה, צריכה לקבל את אישור הרגולטור הסיני. עסקאות מעל 10 מיליארד דולר צריכות לעבור אישור גם כן.

למעשה בבייג'ינג החליטו למתן ואף לחסום השקעות שאין להן ערך אסטרטגי ברור, כמו השקעות בקבוצות כדורגל בסגנון AC מילאן (כ-800 מיליון דולר) ובבתי מלון כמו רשת הילטון (כ-6.5 מיליארד דולר).

זאת כמובן בניגוד מוחלט לגישה המערבית, שבה הממשלה לא מכתיבה לחברות אילו עסקאות עליהן לעשות ואילו לא, מתוך צורך אסטרטגי, ואין יד מכוונת שמוציאה לפועל "תוכנית על". ביטוי למהלך הסיני נתן שר המסחר של סין, כשבתחילת מארס 2017 גער במה שהוא מכנה "השקעות עיוורות וחסרות היגיון". "חברות מסוימות כבר שילמו את המחיר", אמר ג'ונג שן, "חלקן אפילו גרמו להשפעה שלילית לתדמית הלאומית שלנו".

גם נגיד הבנק המרכזי של סין, ג'ואו שיאו-צ'ואן, התבטא בנושא בתחילת מארס: "חלק [מהעסקאות] אינן מתאימות לדרישות ולמדיניות שלנו להשקעות בחו"ל, כמו [עסקאות] בספורט, בבידור ובמועדונים (הכוונה לבתי מלון, א"ל). זה לא הביא תועלת רבה לסין וגרם לתלונות מסוימות בחו"ל".

אבל הסינים לא שינו את התוכנית שלהם. הם רק החזירו אותה למסלול בריא יותר.

4היבט נוסף שנכנס למשוואה קשור בכלכלה הסינית. במקום שהחברות הסיניות יבזבזו את כספן על דברים לא נחוצים בחו"ל, כמו נדל"ן וקבוצות כדורגל, הממשל רוצה שהן ישקיעו את הכסף בכלכלה הסינית ויחזקו אותה.

המצב הכלכלי בסין אינו טוב כל כך כפי שהמשטר הסיני רוצה לגרום לעולם להאמין, מסביר לנו אותו גורם בכיר. "הסביבה העסקית השתנתה לחלוטין. היא השתנתה לרעה. יש כמה בעיות. הראשונה היא שיש הרבה אנשים מובטלים. המשטר מנסה למצוא לכך תשובה, אבל נראה שאין לו כרגע. יש גם הרבה הפגנות שלא היו לפני כן… אני מדבר על אלפי אנשים שמחזיקים שלטים, מרססים ספריי ופותחים בקטטה די מהר. אלה אנשים שהפסידו כסף. הם הפסידו את חסכונותיהם, והממשלה לא עונה לצרכים שלהם".

5עד כאן החלק הראשון בתוכנית הסינית. החלק השני, מסביר אותו גורם, יוביל לכך שבעתיד הקרוב המשטר "ידחוף החוצה" מסין חברות זרות שהמתחרים הסינים סיימו להעתיק. החברות שיישארו יהיו אלה שעוד אפשר ללמוד מהן משהו.

תוכנית "מייד אין צ'יינה 2025" שחשף ראש ממשלת סין לי קה-צ'יאנג ב-2015, ממחישה חלק מהרעיון הזה. לפי התוכנית, עד 2025 לפחות עשר תעשיות סיניות – מתעופה, דרך פיתוח שבבים, ועד מכוניות חשמליות – צריכות לפעול ללא תלות בהשקעות זרות בסין. זה השלב הבא בהתפתחות הכלכלית של סין.

לפי דו"ח של לשכת המסחר של האיחוד האירופי בסין שפורסם בתחילת מארס, התוכנית הסינית, שמציבה סיוע כלכלי אדיר – כ-300 מיליארד דולר – לעשר תעשיות בסין, תוביל לסבסוד שחקנים סיניים מקומיים שיזכו ליתרון לא הוגן מול החברות הזרות הפועלות בסין, וכך תאלץ חברות זרות להפסיק בסופו של דבר את פעילותן בסין.

"ניישם במלואה את תוכניתנו לפתח תעשיות אסטרטגיות", אמר ראש ממשלת סין לי קה-צ'יאנג בתחילת מארס, בנאום שנשא בפני הקונגרס הלאומי העממי של סין. "נאיץ מחקר ופיתוח ומסחור של חומרים חדשים, בינה מלאכותית, מעגלים משולבים, ביו-פארמה, תקשורת מובייל G5 וטכנולוגיות אחרות".

6אז מה יקרה לחברות זרות כמו בואינג, סימנס וג'נרל אלקטריק הפועלות בסין? ומה יקרה לחברות הישראליות שנרכשו על ידי הסינים, ולאלה שהעבירו ויעבירו את הייצור לסין?

דבר אחד כבר ברור: לא סתם קיבל הממשל הסיני בזרועות פתוחות את ראש ממשלת ישראל. הרי ההייטק הישראלי הוא אחד משני ריכוזי הטכנולוגיה הגדולים בעולם (השני נמצא בארה"ב), כפי שאמר נתניהו, וישראל שואפת, בדומה לאומות אחרות, להיות שותפה של סין: "לסייע לסין ובכך לסייע לעצמן".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!