"אנחנו בעצם עושים פה מהפכה" – אפוק טיימס

"אנחנו בעצם עושים פה מהפכה"

זה התחיל ברצון טוב לעזור לחבר חולה פרקינסון, והפך לשליחות שכבר משפיעה על חייהם של אלפים – חברת "קליניקראוד" הצעירה מנסה לגלות תרופות למחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון, וליצור קהילה גדולה שתהווה אלטרנטיבה לחברות הפארמה הגדולות, שמונעות לדברי היזמים משיקולים כלכליים. "הפרויקט הזה הוא פרס נובל"

צילום: אלכס גורביץ׳

צילום: אלכס גורביץ׳

"החברים הכנים של העולם הזה, הם ספינות אור בלילות הסוערים ביותר", כתב האמן האיטלקי ג'וטו די בונדונה, בתקופת הרנסנס. כמה מאות שנים חלפו מאז, אבל המשפט היפה הזה עדיין מתאר כמה דברים בעולמנו, ביניהם חברה ישראלית חדשה המורכבת מקבוצה של חברים, שהפכו את הידידות שלהם למגדלור שיכול להוביל לשינוי אמיתי בעולמנו.

את הסיפור של חברת CliniCrowd (קליניקראוד) אפשר להתחיל לספר מכל מיני זוויות, ומתוך כל הנפשות הפועלות בה. אנחנו נתחיל אותו עם אישה חייכנית ומתולתלת בשם עירית שפר, שידעה, עוד כשהייתה ילדה קטנה, שהיא רוצה לחולל שינוי בעולם ולעזור להטיב עם חייהם של הסובבים אותה. היא לא ידעה אם זה יקרה כשתמצא פתרון לבעיית הרעב, או אולי כשתצליח למצוא מזור למחלת שיתוק המוחין והאפילפסיה של אחותה, אבל היא ידעה שזה יקרה.

כיצד ייתכן שיש חומר טבעי שעוזר לשפר את מצב המחלה, אבל אף לא יודע עליו כי לחברות התרופות אין אינטרס כלכלי לפרסם אותו?

עם אותה משאלה, שפר פנתה לתחום הפארמה והתחילה לעבוד בחברות גדולות כמו "טבע", כמו גם בסטארטפאפים קטנים: היא עזרה להקים מחלקות, לבנות צוותים, לפתח תרופות על כל השלבים שלהן, ולכתוב פרוטוקולים לתרופות.

"אבל אותו הרצון שהביא אותי אל הפארמה, הוא זה שגרם לי לעזוב", היא מספרת בראיון לאפוק טיימס. "ככל שהתקדמתי בתפקידים ובתחומי האחריות, התברר לי שחברות התרופות הן עסק כלכלי ושזה השיקול שמניע אותן. זו הייתה עבורי התפקחות כואבת".

כאשר חבר קרוב שלה חלה בסרטן וביקש ממנה עזרה למצוא עבורו טיפול שחברות התרופות הקונבנציונלית לא מציעות, היא החלה לחפש את התשובה בטיפולים המשלימים ובתוספי התזונה, ואף עברה לייעץ לחברות העוסקות בכך. כשחבר נוסף חלה, הפעם במחלת הפרקינסון, היא עזבה גם את תחום העיסוק הזה. אבל הפעם הקריירה שלה קיבלה תפנית מפתיעה.

לחבר קראו דני וסלי, אלוף במיל’ בתפקידים ניהוליים ומבצעיים, ששירת בשירות הביטחון כ-31 שנה. מספר שנים לאחר שפרש הוא אובחן כחולה פרקינסון. שפר הכירה את דני כבר 12 שנה, לאחר שחבר משותף ששמו רני כהן חיבר ביניהם.

מחלתו של דני הביאה את חבריו לנסות במרץ למצוא דרכים לעזור לו. למאמץ הצטרף חבר טוב נוסף שמכיר את דני כבר 30 שנה – אמיר שדה. שדה גם הוא שירת כ-20 שנה בשירות הביטחון, ועם פרישתו עבר להייטק, הקים ארבע חברות סטארטאפ ומכר את כולן.

"אז חיפשנו לדני פתרונות", מספר שדה בראיון לאפוק טיימס, "בעיקר כל מיני דברים לא שגרתיים, מחוץ לקופסה, כולל דברים הזויים שנפסלו על הסף. ואז, יום אחד, ממש במקרה, אחד מהחברה שלנו טס לחו"ל והתיישב במטוס ליד איש בשם דני סגל, פרופסור לביולוגיה ומיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב".

פרופ' סגל סיפר לחבר במטוס, שהוא חוקר באוניברסיטה את המחלות המוטוריות, כמו אלצהיימר, דמנציה ופרקינסון, וגילה דבר מעניין וחשוב על הפרקינסון בניסוי שערך עם קולגה שלו, פרופ' גזית, בשנת 2013.

הגורם למחלת הפרקינסון הוא חלבון בשם אלפא-סינוקלאין, שמצוי במוח של כולנו. אבל מסיבה לא ידועה, אצל חולי פרקינסון הוא מתגבש בתוך המוח בהדרגה והורג את התאים שיוצרים את הדופמין – חומר כימי שמעביר מידע בין נוירונים במוח. הניסוי של פרופ' סגל ניסה למצוא חומר שימנע את התגבשות החומר.

המניטול, חומר אבקתי מתוק | תמונה: Fotolia

המניטול, חומר אבקתי מתוק | תמונה: Fotolia

שוק תרופות הפרקינסון מגלגל בערך ארבע מיליארד דולר בשנה, ומניטול כל אחד יכול לקנות באמזון ב-35 דולר לקילו

כל החומרים שבדקו במעבדתם לא הצליחו למנוע את התגבשות החלבון אלפא-סינוקלאין. הם ניסו שוב ושוב, נכשלו, עד שלבסוף הגיעו לחומר הנקרא "מניטול", שהצליח איכשהו למנוע את ההתגבשות.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!