מדע המדיטציה

סריקות מוח שנעשות בשנים האחרונות מגלות שמדיטציה אינה רק תחביב מרגיע, אלא כלי שמשפר את תפקוד המוח ואף מאט את ההזדקנות וההתנוונות שלו. "ידוע שהמוח מתכווץ כשאנחנו מזדקנים, אבל אצל מודטים זה לא קורה במספר אזורים במוח", אומרת חוקרת מוח מובילה בתחום

איור: Fotolia

איור: Fotolia

עם השנים המוח שלנו דועך. לא רק שמספר תאי העצב מצטמצם אלא מתברר שאפילו המוח בכללותו הולך ומתכווץ. זמני התגובה הולכים ומאטים, הזיכרון כבר לא מה שהיה פעם וגם היכולות לתפוס בחדות את מהלך האירועים וללמוד דברים חדשים הולכות ונשחקות – אנחנו אט אט מזדקנים.

האם יש דרך למנוע זאת?

מבחינתה של פרופ' שרה לזר, חוקרת מוח מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב, התשובה היא בהחלט כן.

הכול התחיל כשהיא התאמנה למרתון בוסטון ב-1994, לקראת סיום לימודי הדוקטורט שלה בביולוגיה מולקולרית. היא התאמנה קצת יותר מדי והברך והגב אמרו לה בצורה מפורשת לעצור את האימונים. רופא הספורט שלה הודיע לה שכדאי שבתקופה הקרובה תעזוב את הריצה ותתמקד רק במתיחות, אז היא נרשמה לחוג יוגה.

ידוע היטב שהמוח מתכווץ כשאנחנו מזדקנים. אבל כאן ראינו שאצל המודטים, במספר אזורים במוח ההתכווצות הזאת לא קרתה, או שאצל חלקם היא הופיעה בקצב איטי יותר

כשהמורה בחוג טענה שהיוגה תעזור לה להגביר את החמלה שלה ולפתוח את ליבה, היא לא ממש לקחה את הסיסמאות האלו ברצינות. אבל אחרי זמן לא רב בחוג היא פתאום שמה לב שמשהו מתחיל להשתנות בה – היא נעשתה רגועה מעט יותר, ממוקדת יותר, מצליחה קצת יותר לראות את הדברים מנקודת המבט של האחר וכל אלה גם עוזרים לה להתמודד טוב יותר עם מצבים מורכבים ומאתגרים בחיי היום-יום שלה.

זה בהחלט עורר את הסקרנות שלה. כמדענית, היא הלכה לבדוק מה יש למחקרים אקדמאיים לומר על הנושא, והיא מצאה כמה. הם התייחסו לזה שמדיטציה עוזרת להפיג לחצים וכאבים, להפחית דיכאון ולשפר את איכות החיים.

מחקרים מראים שגם תרגול יוגה משפר את תפקודי המוח, אצל צעירים ומבוגרים כאחד | תמונה: Adrian Valenzuela/Flickr

מחקרים מראים שגם תרגול יוגה משפר את תפקודי המוח, אצל צעירים ומבוגרים כאחד | תמונה: Adrian Valenzuela/Flickr

בשלב זה היא כבר הבינה שהגיע הזמן לשנות את נתיב המחקר שלה, וזה בדיוק התאים בסוף לימודי הדוקטורט. כשחיפשה היכן תעשה את לימודי הפוסט דוקטורט, היא עזבה את החיידקים שאותם חקרה כבר כמה שנים והתחילה לחפש מעבדה שתוכל להכשיר אותה כחוקרת מוח, אבל לא חוקרת מוח מהשורה. היא החליטה להתמקד במחקר על השפעות המדיטציה והיוגה על המוח.

בסופו של דבר נמצאה מעבדה כזו במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים הכללי של מסצ'וסטס, ומאז היא הייתה לאחת החוקרות הראשונות בעולם שהתמקדו בהשפעות של תרגול יוגה ומדיטציה על מבנה ועל תפקוד המוח. בעזרת ציוד הדמיה רפואי – מכשיר MRI שעוזר לראות את המבנים השונים במוח, היא מצליחה לראות איך תרגול שכזה מצליח לחזק ולתגבר את המוח שלנו, וממש להשפיע בצורה ברורה על המבנה שלו.

פרופ' שרה לזר, חוקרת מוח מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב

פרופ' שרה לזר, חוקרת מוח מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב

לעצור את מחוגי הזמן

במחקר שפרסמה פרופ' לזר ב-2005 (NeuroReport) השתתפו 20 מתרגלי מדיטציית קשב (מיינדפולנס) ותיקים. לא נזירים בודהיסטים שיושבים כל היום במדיטציה, אלא מערביים, בעלי משפחות וקריירות בתחומים כמו משפט ורפואה שמשלבים בשגרה שלהם גם תרגול מדיטציה יומי בן כ-40 דקות, כבר כמה שנים.

הם נכנסו בזה אחר זה למכשיר ה-MRI במעבדה של פרופ' לזר כדי שהיא תוכל לערוך מדידות שונות במוח שלהם, למשל את עוביים של אזורים שונים בקליפת המוח. כיוון שהיא משתמשת ב-MRI, זה מאפשר לה לבדוק בעיקר את מה שמכונה "החומר האפור" במוח, המורכב מהחלק המרכזי של תאי העצב, מכלי דם ומתאים המסייעים לתאי עצב. בהמשך, גם נבדקו באמצעות מכשיר ה-MRI חמישים ואחת אנשים אחרים, שאינם מתרגלים יוגה או מדיטציה, שהגילים שלהם פחות או יותר דומים לאלו של המודטים.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!