״קשה להשיג את הכתבים האמיתיים״

תמונה: ויוויאן סונג

חוקים יכולים אולי לרסן את פעולות האדם ולמנוע ממנו לעשות מעשים רעים מהפחד להיענש, אבל הם לא יכולים לשנות את לבו של האדם. תרבות, מצד שני, יכולה להשפיע ישירות על לבו של האדם ולכוון את מחשבתו ואת מעשיו. אדם המרוסן רק על ידי חוקים עשוי לבצע את הפשע אם הוא יודע שאף אחד לא רואה אותו. אדם המרוסן על ידי כוחה של תרבות המעריכה טוב לב ומוסר יכול להימנע מהפיתוי לעשות מעשה מוטעה אפילו אם אין אף אחד בעולם שידע על כך.

התובנה הזאת הנחתה את התרבות הסינית, והיא הסיבה שהקונפוציאנים העדיפו תמיד חינוך על פני חוקים וענישה. קונפוציוס אמר: ״אם תנחה אותם באמצעות חוקים ותאחד אותם באמצעות עונשים, העם ימנע מהם אבל לא ידע בושה; אם תנחה אותם באמצעות המוסר ותאחד אותם באמצעות כללי ההתנהגות, ידעו הם בושה, וגם יתקנו את דרכם״.

נאמנות, כיבוד הורים וצדק היו בבסיס התרבות הסינית, יחד עם ״חמשת הקבועים״ של קונפוציוס: אנושיות, עשיית המעשה הנכון, המנהג, חוכמה, ולהיות ראוי לאמון. אלה הניחו בסיס לחברה מוסרית המקדשת את ההרמוניה והסובלנות. הערכים האלה התבטאו בספרות הסינית, בשירה ובפילוסופיה.

אולי זו אחת הסיבות שכשעמים זרים כבשו את סין במהלך ההיסטוריה, במקום שישליטו את התרבות שלהם על הסינים הם כמעט תמיד נטמעו בתוך התרבות הסינית והפכו לחלק ממנה.

הטאואיזם והקונפוציאניזם היו בזמנים העתיקים עמודי התווך של התרבות הסינית. ואז, עשתה תרבות נוספת את דרכה מזרחה והגיע לסין: הבודהיזם. בתוך כמה מאות השתלב הבודהיזם בתרבות הסינית, תרם לה מחוכמתו, והפך לחלק בלתי נפרד ממנה.

תקופת שושלת טאנג (617 עד 907 לספירה) הייתה תקופה של פריחה תרבותית עצומה בתרבות הסינית. הקיסר טאי-דזונג שהייתה לו הערכה עצומה לבודהיזם החליט לשלוח את הנזיר שואן-דזאנג אל המערב, כלומר, אל הודו, כדי שיביא את הכתבים הבודהיסטים לסין. הנזיר יצא למסע של 27 שנים, שבהשראתו נכתב אחד הרומנים החשובים בתרבות הסינית: המסע למערב (שתורגם לעברית בתרגום חלקי כ״קוף״ או ״הטאו של קוף״).

הרומן מתאר את מסעם הארוך והמפותל של הנזיר ושלושת עוזריו. דרך התהפוכות, האסונות, הפיתויים והקרבות נגד המפלצות והשדים שמתנכלים להם הסיפור מציג לנו לעומק את הפילוסופיה, השקפת העולם והערכים של התרבות הסינית המסורתית.

כל אחד מהעוזרים של הנזיר היה פעם ישות גבוהה, אך הוענש בשל חטאיו. כך ניתנה להם הזדמנות לתקן את העוולות שביצעו ולכפר על הסבל שגרמו לאחרים. לכל אחד מהעוזרים יש אופי שונה ויכולות שונות. קוף, או סון וו-קונג, הוא בעל יכולות על טבעיות רבות ויכול להפוך את עצמו לכל אדם או חפץ. הוא גם יכול להכפיל את עצמו על ידי כך שהוא נושף באחת משערותיו. אבל יש לו חולשה: הוא נותן לאגו שלו להשתלט עליו, וכך מביא על עצמו צרות רבות. הוא אמיץ, נאמן ובעל תושייה, אבל גם מהיר חמה וחסר משמעת.

החזיר נכנע לחולשות אנושיות כמו עצלנות, תשוקות, גרגרנות ונוחיות. יש לו הרבה פחות יכולות מאשר לקוף, ולכן הוא מקנא בו ורוצה להכשיל אותו. בן החול הוא צנוע, שקט וחרוץ. ביחד הם צריכים לעבור את 81 המצוקות שמתוכננות להם. כל אחת מהן בודקת את אמונתם ואת נחישותם. כדי להצליח לעבור את המצוקות הם צריכים להיעזר ביחד בחוזקות של כל אחד מהם ולהתגבר ביחד על חולשותיהם. למעשה כל אחד מהעוזרים מייצג את כוחותיו וחולשותיו של הנזיר עצמו, כמו גם של כל אחד מאיתנו. המסע למערב למעשה גם מתאר את המסע הפנימי ואת האתגרים שעובר כל מי שרוצה להשיג דרך אמיתית.

עד היום משתמשים בסינית בניב ״קשה להשיג את הכתבים האמיתיים״. הניב הזה לקוח מתוך אחד הפרקים ברומן המסע למערב. במהלך הפרק נתקלים הגיבורים בשד שמתחזה לאלוהות כדי לנסות לסכסך בין הנזיר לבין עוזריו, במטרה לאכול את הנזיר. ״אם לא תיפטר מעוזרך ה׳מרושע׳, לא תוכל להשיג את הכתבים האמיתיים״, השד המחופש אומר לנזיר. הנזיר ותלמידיו מצליחים להבחין בסופו של דבר בתכסיס, מתאחדים בחזרה, מחסלים את השד, וממשיכים במסעם למערב.

הניב ״קשה להשיג את הכתבים האמיתיים״ מתאר את הקשיים והסכנות שבמסע שנאלצו לעבור גם שואן דזאנג ההיסטורי, וגם הדמות ברומן. משתמשים בו כדי לתאר כמה קשה להשיג הוראה אמיתית או ללמוד את המהות של משהו, וכיצד יש לעבור קשיים כדי להצליח בכך.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!