הקריסה שעוד לא הייתה

היכולת לחזות את עתיד התרבות העכשווית שלנו הייתה שמורה פעם רק לנביאים. אולם כיום מגוון היסטוריונים ומדענים מנסים לגלות מה גרם לקריסתן של תרבויות העבר, והאם גם החברה שלנו מתקדמת לעבר אחת כזו

ערי המאיה ננטשו לפתע במאה ה-9 לספירה. תמונה: fotolia.com

היסטוריונים רבים מצביעים על דפוס חוזר בהיסטוריה האנושית: תרבויות עולות, מתפתחות לרמת מורכבות מרשימה, אך בסופו של דבר שוקעות, כשבמקרים רבים השקיעה דומה יותר לקריסה פתאומית. מטרת ההיסטוריונים, בין היתר, היא ללמוד מה גרם לקריסה בעבר כדי לנבא את העתיד לבוא.

לא רק היסטוריונים עוסקים במחקר מסוג זה. בשנים האחרונות החלו לעסוק בזה גם מדענים ממגוון תחומים. הם מפתחים משוואות מתמטיות שמנתחות את התהליכים ההיסטוריים שהובילו לקריסתן של תרבויות, ומתוכן מפתחים מודלים מתמטיים שמנסים לנבא מתי אותה תבנית תופיע גם בתרבות המערבית שלנו ותגרום לקריסתה.

האם גם התרבות שלנו מתקדמת לעבר קריסה? לפחות לפי חלק מההיסטוריונים והמודלים המתמטיים, התשובה לכך היא בהחלט כן. אותם חוקרים לא רק מנבאים את הקריסה הצפויה, אלא גם מציעים פתרונות שיאפשרו לחברה שלנו להימנע ממנה. אף על פי שבשלב זה עדיין לא לגמרי ברור עד כמה באמת מבוססים אותם מחקרים, יש מקום להתבונן עליהם ולשאול האם בכל זאת יש משהו ללמוד מהם.

מחיר המורכבות

פרופ’ ג’וזף טיינטר מאוניברסיטת יוטה שבארה״ב חוקר כבר שנים את התהליכים שהובילו לקריסתן של מגוון תרבויות. בספרו "קריסתן של חברות מורכבות״ מ-1988 הוא מנתח את קורותיהן של רבות מהן. כמובן שכל תרבות התנסתה בצרות הייחודיות לה, אך טיינטר זיהה גם קווים משותפים שאפיינו את כל אותן תרבויות קורסות ותרמו למפלתן.

פרופ’ ג’וזף טיינטר מאוניברסיטת יוטה שבארה”ב. תמונה: באדיבות פרופ׳ טיינטר.

פרופ’ טיינטר מכהן כיום במחלקה לסביבה וחברה באוניברסיטת יוטה, אבל את דרכו המקצועית התחיל דווקא כהיסטוריון וכאנתרופולוג. הוא ניתח היסטורית את האירועים שהובילו למפלתן של תרבות עמק האינדוס שבמרכז אסיה שקרסה בתחילת האלף השני לפנה״ס, התרבויות המינואית והמיקנית מהאלף השני לפנה״ס באזור יוון, האימפריה הרומית המערבית שקרסה במאה הרביעית לספירה ועוד תרבויות רבות אחרות.

הוא גילה שאחד המאפיינים הבולטים ברבות מהתרבויות שקרסו, היא רמת המורכבות שלהן שהלכה וגדלה והסתבכה לאורך השנים. המורכבות באותן חברות נוצרה מהצורך לפתור בעיות. כשהופיעה בעיה חדשה, החברה נטתה לפתח תשתיות חדשות ולהגדיר מנגנונים בירוקרטיים חדשים כדי להתמודד עם הבעיה. כל אלה יצרו מורכבות גדולה יותר בחברה, שטיינטר מאפיין אותה משני היבטים: ראשית, מספר הגופים והתפקידים השונים באותה חברה הופך להיות גדול יחסית; ושנית, נדרשים מנגנונים מקיפים מאוד, ופעמים רבות גם היררכיים, כדי לתאם בין החלקים והגופים השונים.

נשמע לכם דומה למה שקורה בחברה העכשווית שלנו? כשאני מבקשת מטיינטר דוגמה למורכבות הזו אצלנו, בראיון טלפוני שקיימתי איתו, הוא מזכיר למשל את…

עוד בהמשך הכתבה:

  • ניתוח דוגמאות של תרבויות שקרסו
  • איך היכולת שלנו לעשות חדשנות קשורה לקריסה?
  • מחזורי החיים של תרבויות ומתי צפויה קריסה אצלנו?
  • המודלים המתמטיים שחוזים את העתיד

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!