המהנדס שמאחורי האבולוציה

האם דרווין טעה? בשנים האחרונות מדענים מתחילים להוציא את מרכיב האקראיות מתפיסת האבולוציה, ומציעים תפיסה אחרת שלפיה יש ״תבונה״ שמכתיבה את השינויים האבולוציוניים שלנו – תגלית שיש לה השלכות מרחיקות לכת על כל תהליכי האבולוציה המוכרים לנו

תמונה: fotolia.com

"רבים בקהילה המדעית מתייחסים עד היום לרעיונות שלי כאל דברי כפירה״, מספר הביולוג פרופ’ ג’יימס שפירו מאוניברסיטת שיקגו בריאיון לאפוק טיימס. ״שמעתי גם מאנשים צעירים שהם מסכימים עם הרעיונות האלו באופן בסיסי, אבל הם לא יכולים לומר את זה כי הקריירה שלהם תיפגע״.

פרופ’ שפירו אינו מדען זוטר שנדחק משורות האקדמיה, אלא ביולוג מוערך שזכה במספר פרסים על תרומתו לחקר הגנטיקה. אז מדוע רעיונותיו זכו ליחס כזה? כיוון שהוא קבע, על סמך מחקרים שערך, כי תהליכי האבולוציה שאנו מכירים אינם בדיוק כמו שצ’רלס דרווין הציע בזמנו.

לפי ההשקפה הדרוויניסטית המקובלת כבר במשך יותר מ-150 שנה, כל תהליך התפתחות החיים על פני כדור הארץ כרוך בהמון אקראיות. המידע התורשתי שלנו, הגנים, מועתקים מדור לדור כמעט ללא שינוי. ואם שינויים מתרחשים מדי פעם, הם קורים בצורה אקראית, בעקבות טעויות קטנות בהעתקה.

״כשאנחנו חושבים על אבולוציה אנחנו חושבים על מוטציות אקראיות של כל מיני שגיאות שנופלות ב-DNA. במקום אות אחת מסוימת מועתקת אות אחרת״, מסבירה בריאיון לאפוק טיימס פרופ’ חווה יבלונקה ממכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב.

יש לכך משמעות גדולה. לפי ההשקפה המקובלת, השינויים הקטנים והאקראיים במידע הגנטי, או המוטציות, הם אלו שדוחפים קדימה את כל תהליכי התפתחות החיים על כדור הארץ. לפי תהליך ״הברירה הטבעית״ שהציע דרווין באמצע המאה ה-19, כשטעות כזו בהעתקה עוזרת לפרט מסוים לשפר את סיכויי הישרדותו, היא תתפשט בהמשך לחלקים אחרים באוכלוסייה ותאפשר גם להם לשפר את הישרדותם.  לדוגמה, אם נחשוב על להקת צבאים שמנסה להתחמק מטורפים, אם מופיעה מוטציה אצל אחד הצבאים שעוזרת לו לרוץ מהר יותר, הוא יצליח לחמוק מהטורפים ביעילות רבה יותר וכך בעצם סביר שגם יצליח לשרוד טוב יותר מחבריו, שאין להם מוטציה כזאת. כיוון שיחיה שנים רבות יותר, סביר שלאורך השנים גם יצליח להביא לעולם צאצאים רבים יותר, וכיוון שחלקם יירשו ממנו את המוטציה, גם להם יהיה סיכוי רב יותר לברוח מהטורפים ולשרוד.

כך, לפי הגישה הדרוויניסטית, לאט לאט יותר צבאים באוכלוסייה יתאפיינו בריצה מהירה יותר, והמוטציה הקטנה והמקרית הזאת תצליח לקדם את אוכלוסיית הצבאים לגרסה משופרת שלהם, מהירה וחמקנית יותר.

בשנים האחרונות יותר ויותר מדענים מעזים להציג אפשרות אחרת, המוציאה את מרכיב האקראיות מתהליכי ההתפתחות האבולוציוניים. פרופ’ שפירו הוא אחד המובילים שבהם. ״במשך 60 השנים האחרונות למדנו כיצד נעשים שינויים ב-DNA, ומתברר שהשינויים לא נגרמים עקב תקלות או בעיות בשכפול ה-DNA, אלא מפני שיש לתאים מערכות ביוכימיות שביכולתן לשנות את מבנה ה-DNA״, הוא מסביר, ״והשינויים קורים מתוך מטרה מכוונת (ולא אקראית, ר״ת) להתאים את היצור החי לתנאי הסביבה שבו הוא חי וכך לשפר את סיכוייו לשרוד״.  

 

פרופ’ שפירו התחיל להציע את הרעיונות האלו כבר ב-1992, כשתבע את המונח ״הנדסה גנטית טבעית״, שאת המשמעויות המהפכניות שלו נפרט בהמשך. ב-2011 הוא פרסם את ספרו ״אבולוציה מנקודת המבט של המאה ה-21״, בו הוא מפרט המוני דוגמאות לתהליכים בהם תאים משפרים ועורכים את הגנים שלהם בתהליכים מערכתיים מוסדרים.

ההצעות המהפכניות של שפירו ומדענים נוספים התומכים בהסתכלות החדשה הזו מעוררות התנגדויות נחרצות בקהילה המדעית גם כיום, אבל בכל זאת, במעבדות ממשיכים להצטבר עוד ועוד ממצאים התומכים בכך…

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!