למלא מים ולנסוע

תקופה ארוכה שמדעני העולם מחפשים מקור אנרגיה חדש שיחליף את הנפט. נראה שחברת פינרג'י הישראלית מצאה את הדרך, אז אולי בכל זאת בשורת המכונית החשמלית להמונים תצא מישראל

סיטרואן C1 שעברה הסבה בה הוחלף מנוע הבנזין המקורי במנוע חשמלי

מהרגע בו הומצא מנוע השריפה הפנימית ועד לפני שנים לא רבות, היו תוצרי פעולת המנוע בבחינת מטרד. מטרד, אבל לא יותר מזה. המהפך הגיע בתחילת שנות ה-70 כשמדינות ערב ביקשו להעניש את מדינות המערב שתמכו בישראל במלחמת יום כיפור והעלו את מחירה של חבית נפט.

התמודדות העולם עם המנועים הבזבזניים של אותה תקופה ומחירי הדלק הגבוהים עוררו את תודעת הציבור לכך שמלאי הנפט הולך ואוזל וכי לעולם כולו יש בעיית זיהום הולכת ומחמירה ועל כן הגיעה השעה להתחדשות.

אביב צידון (מימין) ופרופ' אריה צבן (מרכז) מציגים את הרעיון בפני נשיא ארה"ב, ברק אובמה וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניה

גדול, כבד, ובעל טווח מוגבל

אחד הפתרונות שנוסה שוב ושוב היה המנוע החשמלי. למעשה כלי רכב עם מנוע חשמלי קדמו לכלי רכב עם מנוע בערה פנימית, אך מנוע חשמלי שעובד מצוין עם כבל מחובר "לקיר" נדון לכישלון כאשר חובר למצבר. על אף הטכנולוגיה ותהליכי המזעור שעברנו מאז אותם ימים של תחילת המאה ה-19, המצבר נותר מוצר קיבולת גדול וכבד (כ-300 ק"ג), שמצריך טעינה ארוכה (כ-8 שעות) ומעל הכול בעל טווח נסיעה מוגבל (כ-150 ק"מ בנתונים אלה).

כמובן שניתן להגדיל את כמות המצברים, אבל אז ייגזל יותר מקום מתא הנוסעים או המטען, המשקל יעלה, הביצועים יפחתו והבטיחות תיפגע. עם נתוני פתיחה שכאלה המכונית החשמלית בוודאי שלא יכולה להוות תחליף למכונית בנזין.

כבר כמה עשורים שהתעשייה העולמית מחפשת פתרון לבעיית המצברים. אחד הפתרונות היותר מוכרים לכולנו היה של חברת בטר פלייס שהציעה רעיון מהפכני של החלפת מצברים, אך כשלה פיננסית. רעיון אחר המסתמן כדבר הבא הוא שילוב שני מנועים: מנוע ראשי חשמלי שמניע את המכונית ומנוע עזר (לרוב בנזין) שמשמש כגנרטור המטעין את המצברים ומאריך את טווח הנסיעה של המנוע החשמלי.

חברת פינרג'י הישראלית לוקחת את פתרון הגנרטור צעד נוסף קדימה ומציעה להחליף את מנוע הבנזין ביחידה חשמלית בלתי מזהמת. לטענתם שימוש במנועים מאותו תחום (חשמליים) במקום שני מנועים שונים (נניח חשמלי ובנזין) יוזיל את העלויות באופן משמעותי, אבל הבשורה האמיתית של החברה היא הדרך בה מופק החשמל: שילוב של אלומיניום, מים וחמצן.

לאילת על חשמל בלבד

במכונית של פינרג'י יש סוללות ליתיום-יון רגילות כמו בטויוטה פריוס למשל, הנטענות משקע רגיל ומספקות טווח נסיעה של כ-50 ק"מ בין טעינות. קברניטי החברה מסבירים שלא צריך יותר מזה שכן 90 אחוז מהזמן אנו מבצעים נסיעות ממוצעות, בית-עבודה-בית, ורכב חשמלי שיוטען בבית ולאחר מכן בעבודה, יכול לספק אותנו ביום-יום.

העניין הוא שהטווח הלכאורה קצר יוצר אצלנו מחסום פסיכולוגי שזכה לשם "חרדת טווח". גם אם אנחנו לא צריכים יותר, אנחנו דורשים יותר. אנחנו דורשים רכב שיוכל לענות על צרכי נסיעה ארוכים יותר כמו לטיולים או סתם לגיחות לא מתוכננות כאשר הרכב לא הוטען די הצורך. גם אם מדובר בפעולות שאנו מבצעים רק בעשרה אחוזים מהזמן, אנו מצפים לבצע הכול עם אותו הרכב ובאותה נוחות.

את המחסום הפסיכולוגי הזה של חרדת הטווח מנסה פינרג'י לפתור עם המערכת שלה, כאשר כל "תדלוק" של 40-30 ליטר מים יגדיל את הטווח ב-350 ק"מ (ראו הסבר בנפרד). סך האלומיניום במערכת של פינרג'י יספק טווח של 4,000 ק"מ ולאחריו יהיה צורך להחליף את לוחות האלומיניום בחדשים. עם זאת, היות ובנסיעות היום-יומיות המנוע החשמלי הרגיל הוא זה שיעבוד ולא המערכת של פינרג'י, החלפת לוחות האלומיניום תיעשה בפועל לאחר שהרכב עבר מרחק גדול בהרבה.

למה אלומיניום?

על אף שאלומיניום הוא היסוד השלישי בשכיחותו בקליפת כדור הארץ (8 אחוזים), הוא אינו מופיע בצורה טהורה בטבע אלא בתרכובות שעד המאה ה-19 היה קשה לבודדו מהן ועל כן בעבר מחירו היה מאוד יקר.

מסופר כי הקיסר נפוליאון בונפרטה, נהג להגיש את האוכל לאורחיו על צלחות מזהב, אולם את אורחיו החשובים באמת הוא פינק עם צלחות אלומיניום. כיום המצב שונה והמתכת זולה ונגישה בהרבה. בנוסף, למצברי אלומיניום יתרון באגירת כמות גדולה של אנרגיה בשטח קטן וקל משקל – בערך פי 4-3 טוב יותר ביחס לסוללות ליתיום-יון (הסוללה הטובה ביותר הידועה כיום). מצד שני למצברי ליתיום-יון יתרון כשמדובר בעוצמה והטעינה המחודשת פעם אחר פעם. שילוב של שני סוגי המצברים יוצרים למעשה רכב היברידי שיכול ליהנות משני העולמות.

המטרה: מכונית חשמלית ב-2017

בשנים הראשונות פינרג'י פועלת מתחת לרדאר, בוחנת כל צעד ובונה שותפויות עסקיות. בין השותפות ניתן למנות את אלקואה, ענקית האלומיניום האמריקנית ויצרנית הרכב רנו, שבנתה את הפלואנס החשמלית עבור בטר פלייס. לפני מעט יותר משנה המצב השתנה ופינרג'י החלה להגיע לתודעת הציבור. אפשר לראות נציגויות של המותג בכנסי אנרגיה והחברה אף הייתה בין אחת החברות שייצגה את ישראל בתערוכה לתחליפי נפט בה אביב צידון, מייסד ומנהל פינרג'י, פגש את נשיא ארה"ב, ברק אובמה.

המטרה של פינרג'י סומנה בברור – מכונית חשמלית מבוססת סוללת אלומיניום אוויר ב-2017. אבל פינרג'י אינה פוסלת אספקת אנרגיה מאלומיניום גם לענפים אחרים כמו לתעשיות הביטחוניות ‏(מל"טים שקטים‏), לגנרטורים לשעות חרום ‏(עבור חברות סלולר בעת הפסקת חשמל‏), הפקת כלור ואף לשוק הביתי.

ההשוואה לבטר פלייס, שגם היא ניסתה לגמול את העולם מהתלות בנפט, ממש מתבקשת אך שתי החברות שונות בתכלית. האחת שיווקה מערכת ניהול אנרגיה. השנייה משווקת טכנולוגיה. נותר לנו להחזיק אצבעות בתקווה שאולי בכל זאת ישראל היא זו שתוציא את בשורת המכונית החשמלית להמונים.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!