האקר – לא מה שחשבתם

האם האקר הוא פורע חוק הפועל במחשכים או בעצם זריקת המרץ לכלכלה המקומית והעולמית שלנו?

האקרים. אנחנו רגילים לחשוב עליהם כאנשים הפועלים במחשכים, נערים צעירים עם מטרות זדוניות שמסתתרים מאחורי מסכת אנונימיות וזוממים להפיל מערכות מידע ולגנוב את כרטיסי האשראי שלנו. אבל אם נסתכל על זה קצת אחרת אולי נגלה שקיומם של אותם אאוטסיידרים יכול להיות מקור לחדשנות, ליצירתיות ואפילו זריקת מרץ לכלכלה המקומית והעולמית.

האקרים תמיד ידעו כיצד למצוא שימוש חדש לטכנולוגיות, אפילו במקומות הכי לא צפויים. ב-1971 המיזם העסקי הראשון של סטיב ג׳ובס וסטיב ווזניאק היה תכנות סינתיסייזר דיגיטלי לייצור טונים אנלוגיים שאפשרו לשלוט במערכות הטלפון. הם קראו למכשיר הזה Bluebox – ווזניאק תכנן אותו וג׳ובס שיווק אותו – ג׳ובס לימים הודה שאם הם לא היו בונים את מכשיר פריצת הטלפונים הזה, הם לא היו מקימים את אפל.

לפני עשר שנים בדיוק, המייסד של חממת הסטארטאפ הכי מפורסמת בעולם, Y Combinator, פול גרהם, פירסם ספר בשם Hackers & Painters – הוא הצביע שם על התכונות הייחודיות של האקרים והסביר מדוע הם חשובים כל כך לתעשיית הטכנולוגיה. גרהם הציע שגם את המשמעות השלילית של האקר כפורע חוק אפשר לראות כביטוי של חדשנות ויצירתיות – ואני מסכימה.

נראה שגם מייסד פייסבוק, מרק צוקרברג חושב כך: ב-2012, כשפייסבוק יצאה להנפקה הראשונה לציבור, צוקרברג פרסם מכתב בשם “דרך ההאקר״ (The Hacker Way) בו התפייט על רוח החדשנות והשיפור המתמיד של ההאקרים. עושה רושם שהוא עוד זוכר את ימיו כהאקר מתחיל במעונות של Harvard, שפרץ לאתרי אגודות הסטודנטים השונות בקמפוס כדי להציג את התמונות של כל התלמידים ב-Harvard באתר אחד מרכזי, Facemash, שקדם להקמת פייסבוק.

פייסבוק אינה סיפור ההצלחה היחיד שהוקם על ידי האקרים. Whatsapp, שנמכרה לפייסבוק ב-19 מיליארד דולר לאחרונה, היא דוגמה נוספת. יאן קום, אחד מצמד המייסדים, היה חבר בקבוצת האקרים שנקראה Woo Woo במשך עשור – ומאותה קבוצה יצא גם מייסד “נפסטר״, שון פנינג.

האמת היא שהאקרים פשוט מוכיחים מה אפשרי ומה “השוק רוצה״ לעשות עם טכנולוגיה – לכן בשנים האחרונות הם מככבים לא רק בסמטאות האפלות אלא גם באירועי חדשנות שנקראים “האקתון״, שילוב של מרתון והאקינג. ישנם מאות אירועים כאלו ברחבי העולם. ב-2010 הומצאה טכנולוגיה להעברת מסרים מיידים בין טלפונים סלולאריים בשם “גרופ מי״ באירוע כזה – תוך 8 חודשים הפרויקט נמכר ל-Skype בעבור 85 מיליון דולר. לכן אין זה פלא שכולם, החל מהבית הלבן, ה-BBC ואפילו רשת המרכולים Seven Eleven מארחים “האקתונים״ בשנים האחרונות בחיפוש אחר חדשנות.

פייסבוק שילמה עד היום להאקרים מכל העולם יותר מ-2 מיליון דולר כתגמול על גילוי באגים במסגרת תוכנית שנקראת Bug Bounty: זו שיטה חדשה לתגמל האקרים פרטיים על חשיפה של פרצות אבטחה ופרטיות באתר הפופולרי ביותר בעולם. הסכום הזה מזערי לעומת כמה שהיו עולים להם הנזקים אילו לא היו מגלים את אותן הפרצות. ולא רק פייסבוק, היום כל ענקיות הטכנולוגיה מפעילות מסגרות כאלו: Samsung, Microsoft, Google, והן רק חלק מרשימה של מאות חברות שמשתפות פעולה עם תכניות Bug Bounty לתגמל האקרים על מציאת פרצות.

גם הכלכלה בישראל צומחת בזכות ההאקרים: כיום פועלות בישראל למעלה מ-200 חברות בתחום האבטחה, מתוכן 80 חברות הזנק שגייסו ביחד בשלוש השנים האחרונות 400 מיליון דולר (על פי נתוני חברת המחקר IVC). ועוד לא אמרנו דבר לגבי האקזיטים במיליארדי דולרים: מטרסטיר שנמכרה ב-800 מיליון דולר ל-IBM דרך Cyvera שנמכרה ב-200 מיליון דולר ל-Palo Alto Networks, וזאת לצד עשרות מרכזי מו״פ של חברות בינלאומיות בתחום האבטחה שמעסיקות ביחד אלפי ישראלים וישראליות. לא לחינם מדברים קברניטי הממשלה על הפיכת ה-Start Up Nation ל-Cyber Nation.

אני מקווה שבפעם הבאה שתשמעו על ההאקרים חורשי הרעה, תחשבו עליהם גם באור אחר – לא רק כאיום – אולי אפילוכהזדמנות למשהו חדש, יצירתי ומרענן.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!