סוד פעולתה של האשליה

המכונה שהדהימה ביכולתה לשחק שחמט לפני הופעת המחשב הראשון

הוא היה שחקן שחמט בינוני, ולמרות זאת רק מעטים הצליחו לנצח אותו. רוב יריביו פשוט העדיפו להפסיד לו מאשר להתמודד מולו בכל כוחם. נפוליאון בונפרטה, שהיה שליט צרפת וגנרל גדול, היה גם חובב שחמט דגול.

בכל זאת, יריב אחד של נפוליאון שכונה ״הטורקי״ לא חשש אפילו מעט. אמנם בתחילת המשחק הוא הצדיע לכבוד הגנרל המהולל, אך בתגובה למהלך לא חוקי של נפוליאון, החזיר הטורקי מיד את המהלך לאחור בציפייה למהלך חדש וחוקי.

המשחק נמשך. נפוליאון שוב ביצע מהלך לא חוקי. בתגובה, הוריד הטורקי את הכלי הסורר מהלוח והמשיך במשחק. נפוליאון ביצע מהלך לא חוקי שלישי והטורקי העיף בהינף יד את כל הכלים מלוח השחמט.

מה גרם לטורקי להיות כה נועז מול אחת הדמויות המאיימות של אותה תקופה? 170 שנים לפני המצאת המחשב הראשון, היה ״הטורקי״ שמה של המכונה שפותחה בשנת 1770 והדהימה ביכולתה הגבוהה לשחק שחמט מול שחקנים אנושיים. לאחר שנפוליאון המשועשע בחן את יכולתה של המכונה לגלות מהלכים בלתי חוקיים, סודרו כלי הלוח למשחק נוסף. נפוליאון הובס תוך זמן קצר.

במשך 80 שנה פעל הטורקי ברחבי אירופה, התמודד עם שחקני שחמט מצוינים ונחשב פלא של ממש. חוקרים כתבו ספרים שניסו לגלות את דרך פעולתה של המכונה. פרידריך השני, מלך פרוסיה, נהנה אף הוא מההדגמה של הטורקי בארמונו והציע סכום כסף גדול בתמורה לגילוי סוד פעולתה של המכונה. סוד אותו לא הסגיר מעולם.

הטורקי נולד בגלל אגו גברי. הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן הוזמן בשנת 1769 לצפות במופע של אמן אשליות בחצר הארמון של הקיסרית מריה תרזה. הברון האוסטרי היה אדם תחרותי מאוד שניסה להרשים את הקיסרית, ולכן הודיע כי יפתח המצאה שתתעלה על אמן האשליות.

חצי שנה לאחר מכן הוצג הטורקי לראשונה בחצר הארמון של הקיסרית. הטורקי היה מורכב מרהיט גדול מאוד, דמוי שולחן, שעליו היה מונח לוח השחמט. מלפנים היו שלוש דלתות ומגירה עם סט נוסף של כלי שחמט ומצדו האחר של הרהיט ישבה בובה בגודל אדם רגיל, בעל מראה טורקי עם גלימה טורקית, זקן וטורבן על הראש.

הופעתו של הטורקי החלה תמיד בהצגת החלקים השונים שבתוכו. דלתות המכונה והמגירה נפתחו ואפשרו לצופים לבדוק שלא מדובר באחיזת עיניים. המבנה הפנימי שנגלה נראה מסובך מאוד – מורכב ממנופים וגלגלי שיניים.

הטורקי לא רק שיחק בצורה מעולה מול שחקנים אנושיים אלא גם יכול היה להציג פיתרון לאחת מחידות השחמט המאתגרות ביותר: חידת מסע הפרש. בחידה זו מוצב על לוח השחמט פרש שמטרתו לעבור על כל משבצות הלוח פעם אחת בלבד. מתמטיקאים מתמודדים עם חידה זו כבר מאות שנים ורבים משחקני השחמט הגדולים של התקופה לא הצליחו למצוא לה פיתרון.

במהלך 80 שנות פעילותו, בהן החליף בעלים שונים, ערך הטורקי מסע הופעות ברחבי אירופה שכלל הפסד לשחקן הגדול ביותר באותה תקופה, אנדרה פילידור וניצחון על שחקנים וידוענים רבים ביניהם נפוליאון ובנג׳מין פרנקלין. בריצ׳מונד שבארצות הברית צפה בטורקי הסופר אדגר אלן פו שפרסם לאחר מכן מאמר מקיף המנסה לפצח את סוד פעולתה של המכונה.

בשנותיו האחרונות נתרם הטורקי למוזיאון, אבל בשנת 1854 הוא נהרס בשריפה שכילתה את המוזיאון. אז מה היה סוד פעולתו של הטורקי? מוחות רבים וטובים ניסו להגיע לפיתרון אך איש לא גילה בדיוק כיצד הדבר נעשה. הסוד נחשף רק לאחר השריפה כשלא היה עוד טעם לשמרו.

מתברר שהטורקי נבנה כדי להטעות את הצופים שבחנו אותו. הדלתות שהראו את פנים המכונה, הראו למעשה רק שליש מהעומק שלה. וכך הצליח להסתתר בתוך המכונה אדם שישב על כיסא מיוחד והפעיל אותה.

לוח השחמט שהיה מונח על הרהיט היה דק מספיק כדי שיוכל לפעול עם מגנטים. כשכלי הונח על הלוח, המפעיל היה מושך מגנט עם חוט מתחת לכלי על הלוח. כך המפעיל יכול היה לדעת איזה כלי הוזז. סדרת מנופים נוספת שלטה בידו השמאלית של הטורקי ובהבעות פניו. המפעיל עצמו היה שחקן שחמט חזק מאוד. פיתרון לחידת מסע הפרש היה ברשות המפעיל והכול נשמר כסוד צבאי.

נוסף על ספרים רבים שנכתבו על אודותיו, הטורקי גרם גם למספר השפעות תרבותיות מעניינות. הנה שתיים מהן: בשנת 1784 פיתח אדמונד קרטרייט מכונת אריגה המונעת בכוח מכני ולא בכוח אדם – בהשראת צפייה בטורקי. בשנת 2005 פתחה אמזון אתר אינטרנט בשם “הטורקי של אמזון״ שמטרתו ליצור שיתוף פעולה בין משימות מחשב לתבונה האנושית. בעיני מומחים רבים נחשב הטורקי כאחת התרמיות המרתקות בהיסטוריה.

יניב ניצן – מאמן שחמט ומרצה על קבלת החלטות וחשיבה אסטרטגית דרך משחק השחמט.
[email protected]

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!