מה קרה לחבר'ה הטובים?

מה קורה כשהעולם החופשי לא שם גבול לשאיפות משטרי הרוע, ובמקום זאת הופך אותם לפרטנר שאפשר לסחור איתו ולנהל איתו משא ומתן – מסוריה ואיראן ועד לסין ולאפריקה. אם בעבר האדם הצליח להכניע את הרוע, כעת הרוע מאיים להכניע את העולם

איור: Yoni Goodman

איור: Yoni Goodman

" אני חושב שלמערב יש הססנות הנובעת מחוסר ביטחון בערכי העולם החופשי, חוסר ביטחון בכוח העצום שלנו, וחוסר יכולת להבחין בין טוב ורע – דמוקרטיה ודיקטטורה", אמר בראיון לאפוק טיימס דיוויד קיז, כשנתיים לפני שמונה (ב-2016) לתפקיד יועץ ראש ממשלת ישראל לתקשורת בין-לאומית וקשרי חוץ. קיז הגדיר את עצמו באותם ימים כאדם שמטרתו לעצבן את המשטרים הדיקטטורים בעולם, ואף זכה לככב בפוסטים זועמים בפייסבוק של שר החוץ האיראני, לאחר שהפנה לשר שאלה מביכה על אסיר פוליטי הכלוא באיראן.

אולם כיום נראה שקולו של קיז ודומיו נבלע ונשכח בנבכי הפוליטיקה והדיפלומטיה. מנהיגי העולם החופשי אמנם מדברים עדיין על דמוקרטיה, אבל פעמים רבות הם מתייחסים למנהיגי המשטרים המדכאים כשווים. בריונים שביצעו פשעים נגד האנושות הפכו לפרטנרים שאיתם יש להגיע להסכמות ולהבנות. סוחרים איתם, מחבקים אותם, מספקים להם כסף ולעתים אף נשק.

צביעות וגמישות מוסרית מבלבלות את בעלי הברית שלך, מעודדות את אויביך ומובילות למדיניות לא עקבית

כאשר ערים שלמות מופצצות בסוריה, כשמאות אלפי אנשים מתים ומיליונים מגורשים, ואפילו כשקוצרים איברים מרבבות חפים מפשע בסין, המערב עומד מהצד ומסתכל. "זו לא הבעיה שלנו", "להתערב יהיה קשה מדי" או "חשוב לשמור על הקשרים העסקיים שלנו מול הצד השני", אנחנו אומרים. הרי אנחנו חייבים אותם כפרטנר. כי מי יעז לעשות משהו לסוריה, איראן או צפון קוריאה? ומי ירצה להתעסק עם חברותיהן, רוסיה, טורקיה וסין?

המדינות האלו הבינו את הטריק – המערב תמיד יחזר אחריהן, ולכן אפשר לתמרן אותו. איראן תמרנה את ארה"ב כדי להשיג הארכה לפרויקט הגרעין שלה; ארדואן ניצל זאת כדי לתמרן את האיחוד האירופי – אם לא יאפשרו לתושבי טורקיה להיכנס למדינות האיחוד ללא אשרת כניסה, הוא יפתח את גבולות טורקיה ויגרום למיליוני מהגרים סורים לזרום דרכה למדינות האיחוד; פוטין מתמרן את המערב עם איומי "מלחמה קרה חדשה" בסוריה ובאוקראינה; וצפון קוריאה לא מתביישת לאיים בנשק גרעיני. ומגדיל מכולם האו"ם שאמור היה לייצג את הטוב. הוא אינו נבוך לייצג פעמים רבות את הרע, כשכוחות המשטרים האוטוריטריים שולטים בו. איך הגענו למצב הזה?

"די, הספיק לנו"

כדי להבין כיצד הגענו לכך, צריך לחזור מעט אחורה ולהתבונן במדיניות החוץ של סמל העולם החופשי – ארה"ב. "אחרי עשרות שנים שבהן ארה"ב התערבה במה שקורה בעולם, בעשור האחרון היא החליטה לומר 'די, הספיק לנו'", אמר לי ג'ורג' פרידמן, שעמד בראש סוכנות "סטרטפור" המספקת מידע מודיעיני גיאו-פוליטי לממשלות ולארגונים וכונתה "סוכנות הריגול הפרטית הגדולה ביותר בעולם".

פרידמן מסביר כי מאז מלחמת העולם הראשונה, מדיניות החוץ האמריקנית הייתה חצויה בין שתי תפיסות: בדלנות – שקבעה כי על ארה"ב להימנע מהתערבות בקונפליקטים זרים, במלחמות ובמשברים; והתערבות (אינטרנציונליזם) – תפיסה שקבעה שללא התערבות, העולם יתפתח בדרך שתאיים בסופו של דבר על הביטחון הלאומי של ארה"ב.

דצמבר 1941: הנאצים מכריזים מלחמה על ארה"ב ומאלצים אותה להתערב במלחה"ע השנייה | תמונה: Wikimedia

דצמבר 1941: הנאצים מכריזים מלחמה על ארה"ב ומאלצים אותה להתערב במלחה"ע השנייה | תמונה: Wikimedia

"כשפרצה מלחמת העולם השנייה, הבדלנים חשבו שהתערבות אמריקנית אינה אופציה מעשית בגלל כוחה העצום של גרמניה הנאצית", מסביר פרידמן, "האסטרטגיה הבדלנית הייתה להמתין ולראות מה יעשו צרפת ובריטניה מול הנאצים. הם קיוו ששתי המדינות יחסמו את הגרמנים. עמדת האינטרנציונליסטים, לעומת זאת, הייתה שאם גרמניה תכבוש את אירופה, הציים הימיים של בריטניה וצרפת יעברו לידי הנאצים ויאפשרו לגרמניה לשלוט באוקיאנוס האטלנטי ולאיים על ארה"ב. לכן ב-1940, אחרי נפילת צרפת בידי הנאצים, ארה"ב רצתה לסייע לבריטניה [לחסום את הנאצים]. הבדלנים התנגדו לכך, וקיוו שגרמניה תסתפק בכיבוש אירופה ותעצור שם. הם כמובן טעו".

בדצמבר 1941 קרו שני דברים שהכריעו את כף המאזניים לטובת תפיסת ההתערבות: היפנים תקפו את הבסיס האמריקני בפרל הרבור וגרמו לארה"ב להיכנס למלחמת העולם השנייה, וכעבור ארבעה ימים אדולף היטלר הכריז מלחמה על ארה"ב, וגרם לארה"ב להכריז מלחמה עליו.

ג'ורג' פרידמן, שעמד בראש סוכנות סטרטפור. "ארה"ב נגררה למלחמה והתערבה בה" | תמונה: PEDRO PARDO/AFP/Getty-Images

ג'ורג' פרידמן, שעמד בראש סוכנות סטרטפור. "ארה"ב נגררה למלחמה והתערבה בה" | תמונה: PEDRO PARDO/AFP/Getty-Images

הלקח, לפי פרידמן, הוא לא הוויכוח שהיה בין שני המחנות איזו מבין שתי השיטות מוסרית יותר, כי למעשה לא היה מעורב פה מוסר, אלא איזו אסטרטגיה "דואגת טוב יותר לתחת" האמריקני. "בסופו של דבר אסטרטגיה אחת מבין השתיים נכשלה, וזה הכול. ארה"ב נגררה לתוך המלחמה, והתערבה בה".

התערבות דומה הפעילה ארה"ב מול ברה"מ במשך השנים הארוכות של המלחמה הקרה. במקרה הזה, משמעות אסטרטגיית ההתערבות הייתה לחסום את הקומוניסטים באמצעות שורה של בריתות עם מדינות זרות, הצבת כוחות צבא וביצוע מהלכים כלכליים. וזה עבד. "הלקח הפעם היה שונה: התערבות – עובד. בדלנות – לא", מסביר פרידמן.

גארי קספרוב. ממשיך לנהל מערכה עיקשת נגד מה שהוא מכנה "כוחות האופל" – רוסיה, סין, צפון קוריאה ואיראן | תמונה:JEFFERSON BERNARDES/AFP/Getty-Images

גארי קספרוב. ממשיך לנהל מערכה עיקשת נגד מה שהוא מכנה "כוחות האופל" – רוסיה, סין, צפון קוריאה ואיראן | תמונה:JEFFERSON BERNARDES/AFP/Getty-Images

גארי קספרוב, אלוף השחמט ואחד האסטרטגים הגדולים בהיסטוריה, שבימים אלה ממשיך לנהל מערכה עיקשת וארוכה נגד מה שהוא מכנה "כוחות האופל" – רוסיה, סין, צפון קוריאה ואיראן, לא לגמרי מסכים עם פרידמן. הוא טוען שההתערבות האמריקנית במהלך המלחמה הקרה דווקא כללה גם קו מוסרי מובהק שהוא עצמו הרגיש בתור אזרח ברה"מ באותה תקופה. "הקשרים שניהל רונלד רייגן בשנות ה-80 עם ברה"מ הם הדוגמה הטובה ביותר ליישום מדיניות חוץ מוסרית בהצלחה", הוא אמר לי בראיון שערכתי איתו. "רייגן ביקר בפומבי את ההנהגה הסובייטית על הפרות זכויות האדם שהיא ביצעה, ודרש שינוי. בה בעת, הוא הביע הזדהות עם העם הסובייטי, ותמך בנו מוסרית כנגד השליטים שלנו, במקום להפוך אותנו לאויבים.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!