ילד הפלא שרוצה לגרום למשותקים ללכת

בגיל 14 הוא בנה יד רובוטית שנשלטת באופן אלחוטי על ידי כפפה, בגיל 17 הוא פיתח עבור נאס״א מערכת שליטה לאסטרונאוט רובוטי, ובקרוב הוא עומד להציג מערכת שלד חיצוני שתילבש מתחת לבגדים ותאפשר למשותקים ללכת. הכירו את ילד הפלא איסטון לה-שאפל

צילום: Mike Dasher

על פני השטח לא תשימו לב לשום דבר מיוחד אצל איסטון לה-שאפל בן ה-18 מהעיירה הקטנה מנקוס שבקולורדו. הוא תלמיד טוב שאוהב לבלות עם חברים ולעשות סקי. אבל כשנאס״א פנו אליו לעבוד אצלם בחופשת הקיץ בשנה שעברה, כשהיה רק בן 17, הם ידעו מה הם עושים.

בנאס״א לקחו את לה-שאפל כדי שיעזור להם לפתח מחדש את מערכת השליטה של האסטרונאוט הרובוטי שלהם. המטרה הייתה שמפעילים על כדור הארץ יוכלו לבצע תיקונים בתחנת החלל כאילו הם עצמם ממש היו שם.

"זה באמת היה אחד הרגעים הכי מדהימים בחיים שלי. אני אחד ממעט מאוד אנשים שיכולים להגיד שהנשיא לחץ את היד עם משהו שהם ייצרו בחדר השינה" | תמונה: GettyImages

לה-שאפל, מצד שני, די התאכזב מהעבודה בנאס״א. את מה שהם עושים בכמה חודשים, הוא יכול לעשות בכמה שבועות. שיטות העבודה הסיסטמטיות והקפדניות והמכשור הישן הכבידו על הקלילות והמעוף של הנער היצירתי, והוא שמח לחזור למנקוס הקטנה, למעבדה שהקים לעצמו בחדר השינה שלו, ולהמשיך לפתח לבד את הדברים שלו.

אחד מאותם דברים שלה-שאפל מפתח הוא מערכת שלד חוץ-גופית רובוטית. משותקים יוכלו ללבוש אותה על גופם וללכת באמצעותה. למעשה, גם אנשים בריאים יוכלו ללבוש אותה ולקבל בזכותה כוחות חזקים יותר. אולי זאת הסיבה שהוא זכה לכינוי ״איירון מן האמיתי״ בכתבה בעיתון בדרום אפריקה.

טוני סטארק, הגיבור של הקומיקס ״איירון מן״, גם הוא היה ילד פלא שכזה. הוא החל את לימודי הנדסת החשמל ב-MIT בגיל 15, וסיים אותם בהצטיינות בגיל 19. אחרי שנפצע ונשבה על ידי טרוריסטים הוא פיתח בעודו בשבי חליפת שריון עוצמתית שמצילה את חייו, ועוזרת לו להימלט משוביו ולהגן על העולם, חליפה שמזכירה את הרעיון של השלד החוץ-גופי שמפתח איסטון לה-שאפל.

אבל לה-שאפל, לעומת זאת, לא זכה ללמוד בשום מוסד השכלה גבוהה יוקרתי כמו MIT. גם לא באחד שאינו יוקרתי.

מפרק מכשירים סדרתי

סיפורו של לה-שאפל מתחיל במנקוס הקטנה, עיירה של כ-1,300 תושבים. בבית הספר התיכון הקטן שבו למד לא היו שיעורי טכנולוגיה, ולא הייתה באזור אף אוניברסיטה או בית ספר טכנולוגי שאפשר היה לגשת אליהם ולשאול שאלות. אפילו חנות אלקטרוניקה לא הייתה באזור.

בגיל 14 עלה לו רעיון: לבנות יד רובוטית שתישלט באופן אלחוטי על ידי כפפה. כל תנועה של אצבע בכפפה תזיז את אותה אצבע ביד הרובוטית באותו האופן. הוא נכנס לאינטרנט ולא הצליח למצוא פיתוח שכזה בשום מקום. מצד אחד, זה נתן לו מוטיבציה – להצליח לפתח משהו שאף אחד לא עשה קודם. מצד שני, מאיפה הוא ילמד את מה שהוא צריך?

לה-שאפל פירק את הפרויקט להרבה גורמים קטנים שעליהם כן יכול היה למצוא חומר באינטרנט, והתחיל ללמוד ביסודיות. הוא למד באתרים שונים על חיישנים, על בקרים, על מנועים קטנים ועל תכנות. מכיוון שלא היה לו תקציב או נגישות לרכיבים, הוא נאלץ להסתפק במה שהיה לו בבית – חלקים של לגו, צינורות פלסטיק קטנים, חוטי דיג, ורכיבים אלקטרוניים מצעצועים שהיו לו.

לה-שאפל פנה לפורומים ולקהילות של חובבי טכנולוגיה ברחבי האינטרנט. ״האינטרנט היה כלי מדהים, הוא נתן לי אפשרות לדבר עם אנשים בכל העולם ולקבל תשובות לשאלות שלי באופן די מיידי״. בתוך תשעה חודשים, לה-שאפל הצליח לבנות את היד הרובוטית הראשונה שלו.

מגיע עד הנשיא אובמה

לה-שאפל הציג את הזרוע הרובוטית שלו באחד מירידי הטכנולוגיה. מתוך קהל הצופים הצפוף לפתע ניגשה אל הדוכן שלו ילדה בת שבע שנולדה בלי זרועות. כדי לאפשר לה חיים נורמליים, הוריה השקיעו בזרוע תותבת. הזרוע הזאת הייתה די פשוטה – הייתה לה רק תנועה אחת: פתיחה וסגירה. היא הייתה מחוברת למערכת העצבים באמצעות שתל שהושתל בתהליך מסוכן של ניתוח. לה-שאפל פתח בשיחה עם הילדה ועם הוריה, וגילה כמה עלתה הזרוע התותבת: 80 אלף דולר. וזה עוד לא הכול – ילדה בגיל שבע ממשיכה לגדול, ותצטרך עוד כמה זרועות כאלה במהלך חייה.

זה היה רגע מכונן עבור לה-שאפל. ״הבנתי שאני יכול לקחת את מה שאני עושה בשביל הכיף ולשנות את החיים של אנשים באמצעותו, בעלות שהם יכולים לעמוד בה״, הוא מספר.

בתוך כחצי שנה הצליח לה-שאפל לפתח זרוע רובוטית שנשלטת על ידי גלי המוח ועל ידי חיישני שרירים ומסוגלת לשמש כזרוע תותבת. בהשוואה לזרועות שהיו בשוק, כמו זו של הילדה שפגש ביריד הטכנולוגיה שעלתה 80 אלף דולר, הזרוע התותבת של לה-שאפל יכלה לעשות הרבה יותר דברים. אפשר להרים ולשתות בעזרתה כוס מים, או לאחוז בכדור ולזרוק אותו, למשל. והכי חשוב, עלות הייצור שלה הייתה רק 400 דולר.

הזרוע הרובוטית הזאת הגיעה ללחוץ את היד של הנשיא אובמה. ״זה באמת היה אחד הרגעים הכי מדהימים בחיי״, לה-שאפל נזכר ביריד המדע של הבית הלבן. ״אני אחד ממעט מאוד אנשים שיכולים להגיד שהנשיא לחץ את היד עם משהו שהם ייצרו בחדר השינה. זה היה בהחלט סוריאליסטי״.

חופשת קיץ במעבדות נאס״א

בגיליון דצמבר 2012 של המגזין Popular Science הופיעה כתבה על לה-שאפל ועל הזרוע הרובוטית שפיתח. בנאס״א שמו לב לכתבה הזאת, התקשרו ללה-שאפל ושאלו אותו אם הוא יוכל להצטרף אליהם לעבודה לארבעה חודשים במהלך חופשת הקיץ. ״הייתי חייב להגיד כן״, הוא מספר.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!