הכישלון ששינה את חיי – פרי הדר עם יותר חרצנים

צילום: יאירה יסמין

לעולם לא אשכח את הבעת הפנים של אחד מתלמידי המחקר במעבדה שלי לפני זמן לא רב, כשאמרתי לו שאני לא ממש מתעניין בתוצאות של ניסוי שהצליח. הוא היה מופתע ונבוך. הסברתי לו שבעיניי ניסוי שהצליח הוא לא באמת מעניין.

כאשר אנחנו מתכננים ניסוי יש, לנו איזושהי הנחה (היפותזה) המספקת הסבר אפשרי כלשהו לתופעה בטבע שאין לה הוכחה מספקת. ניסוי ״מוצלח״ הוא כזה שמוכיח שההנחה הייתה נכונה. אם כן, מה רע בכך?

ניסוי ״מוצלח״ לא באמת מקדם את ההבנה של תופעות ומנגנונים שחורגים מההבנה הנוכחית שלנו. הנחת הניסוי הרי מבוססת על ידע קודם. אני מתעניין הרבה יותר בניסויים ש״נכשלו״. ניסויים כאלו מחייבים אותנו להשקיע זמן רב יותר במחשבה מעמיקה. תוצאה לא צפויה עשוייה לעתים להוות פריצת דרך בהבנה של מנגנונים חדשים.

בתחילת שנות ה-90׳ הייתי חוקר צעיר בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. חזרתי מפוסט דוקטורט בארה״ב, והתקבלתי כאיש סגל אקדמי במחלקה למטעים וצמחי נוי. באותם ימים המחקר שלי התמקד בחלבון קושר תאית (צלולוז), Cellulose Binding Domain, או בקיצור CBD. החלבון הזה התברר במשך השנים כחלבון בעל מגוון תפקידים בטבע וכבעל פוטנציאל לשימוש בתחומי חיים נרחבים, כמו למשל יישומים בתעשייה, ברפואה ובחקלאות.

כחוקר צעיר במסלול האקדמי נדרשתי בין יתר הדברים לפרסם בכתבי עת מדעיים ולבסס את מעמדי כחוקר בחקלאות. מכיוון שבעת ההיא המחקר היה בעיקרו מחקר מולקולרי ללא כיוון חקלאי ברור, תפס אותי לשיחה יום אחד במסדרון המחלקה פרופ׳ רפי גורן, שהיה באותה העת ראש המחלקה. פרופ׳ גורן הרגיש מחוייבות לסייע לי למקד את המחקר שלי בתחום החקלאי כדי שבבוא היום, כשוועדת המינויים תדון בתיק האישי שלי, לא תעלה הטענה שאני לא ממלא את חובתי כחוקר בפקולטה לחקלאות, מה שעלול לגרום לכך שלא אקבל קביעות ואפוטר מהאוניברסיטה.

כמובן שהקשבתי קשב רב, ואף שאלתי אותו אם יש לו רעיון כלשהו למחקר שיעניין את חקלאי ישראל. פרופ׳ גורן לא היסס והציג בפני בעיה קשה: ריבוי חרצנים בפירות הדר. הוא הסביר לי שהמתחרים בעולם הצליחו לפתח זנים של פירות הדר חסרי חרצנים אשר דוחקים מהשווקים באירופה את התוצרת הישראלית. הוא גם הציע לי לכתוב תוכנית מחקר למועצת פרי ההדר ולקבל תקציב לנושא. כך אכן עשיתי, וגם זכיתי בתקציב.

הרעיון אותו הצעתי ניראה לי אז (וגם היום) מעט הזוי. יצירת החרצן (זרע)  בפרי תלויה ביכולתו של גרגר אבקה שנוחת בראש עמוד העלי שבמרכז הפרח לפתח סוג של תא. התא הזה, הקרוי נחשון, מתארך וחודר דרך רקמת עמוד העלי, עד שהוא מגיע לשחלה ומפרה את הביצית. באמצעות מניעה של התארכות הנחשון ניתן למנוע את יצירת החרצן.

הרעיון שלי היה ליישם את החלבון CBD על פרחי ההדר. ההנחה בבסיס המחקר היא ש-CBD ייקשר לנחשון האבקה, ימנע את גדילתו, ובאופן זה ימנע את יצירת החרצנים. כניסוי מקדים התבקש תלמיד מחקר שלי, לימים ד״ר איתי שפיגל, לבחון את יכולת החלבון CBD  לעכב את התארכותם של תאי נחשון אבקה במבחנה.

שפיגל הגיע אלי בוקר אחד עם שתי מבחנות וחיוך גדול. ״הניסוי הצליח!״ הוא הכריז, ״יש רק בעיה אחת, התבלבלתי ברישום על המבחנות״.

כפי שציפינו, התאים על אחת המבחנות היו ארוכים יותר מהתאים במבחנה השניה. רק שהתאים הארוכים יותר היו דווקא במבחנה שעליה נכתב שיושם החלבון CBD. שפיגל הסיק שהוא התבלבל ברישום. ״זה הרי לא הגיוני״, הוא הסביר לי, ״ה-CBD אמור לגרום לתאים להיות קצרים יותר״.

״טוב״, אמרתי לשפיגל, ״בוא נחזור על הניסוי״. בבוקר הוא חזר עם פנים מודאגות. ״הניסוי נכשל״, הוא אמר באכזבה. ״תפרט״, ביקשתי. ״במבחנה עם ה-CBD  התאים ארוכים יותר…״

ברגע זה התגלה לנו קצה חוט למנגנון חדש הגורם בטבע להתארכות תאי צמח. במהלך השנים, כתוצאה מאותו ניסוי ש״נכשל״, פיתחנו טכנולוגיה להאצה של קצב גידול צמחים. חברת פוטורג׳ן אשר הוקמה על בסיס הטכנולוגיה החדשה הצליחה לפתח עצי יער מהונדסים גנטית הגדלים בקצב מהיר יותר מעצים רגילים. החברה נמכרה בכ-100 מליון דולר לאחת מחברות היער והנייר הגדולות בעולם, והעצים הללו אמורים לסייע בהקטנת ביעור יערות הגשם בברזיל ובעולם. מאידך, יש לנו גם שיטה לייצר פירות הדר עם יותר חרצנים…

פרופ׳ שוסיוב הוא מדען, יזם וממציא. הוא פרופ׳ לביו-ננוטכנולוגיה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית,  ייסד שמונה חברות, ורשומים על שמו יותר מ-45 פטנטים.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!