הצצה למעבדה הבלתי שגרתית של עידו בצלת

הוא נודע בשל פיתוח הננו-רובוטים שיוכלו לרפא סרטן על ידי חיסול ממוקד של תאים סרטניים. אבל במעבדה שלו חוקרים גם ארכיטקטורה, עיצוב חומרים באמצעות גלי קול, וגם עושים מוסיקה. הכירו את המעבדה של עידו בצלת

צילום: בן קמינסקי

״וויסקי?״ מציע לי ד״ר עידו בצלת כשהוא פותח את הדלת במשרדו שבטריפלקס הננו-טכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן. לאחר מכן הוא מנסה לחשוב על המקום המתאים ביותר לערוך בו את הראיון. ״בוא נלך לבריכת הכדורים, זה בסדר מבחינתך?״ הוא שואל. ״אה… כן, בטח״, אני עונה.

אנחנו מגיעים לבריכת כדורים שבלובי של הקומה, כזאת שרואים רק בג׳ימבורי, קופצים פנימה ומתחילים בראיון. לבריכת הכדורים הזאת, הוא מסביר לי אחר כך, יש חשיבות מיוחדת במעבדה שלו.

בצלת מסביר לי שלמעבדה שלו אין כל כך הגדרה. ״אין תחום מחקר מסוים. אנחנו בעיקר עושים דברים שמעניינים אותנו״, הוא אומר. ״אנחנו עובדים על ננו-רובוטים, על ארכיטקטורה של קנים של ציפורים, על חומרים שמרכיבים את עצמם, על המון נושאים״.

ההרצאה של בצלת ב-TEDMED ישראל באפריל שנה שעברה עוררה גל עצום של התעניינות במחקר שלו. בצלת מפתח ננו-רובוטים שיוכלו לטפל במחלות. הם יוכלו, למשל, לרפא סרטן. לפי התכנון, רובוטים זעירים המורכבים ממולקולות דנ״א יישאו איתם תרופות חזקות, וישחררו אותן רק כשהם מגיעים לתאים הסרטניים. כך התרופה תוכל לפגוע בדיוק בתאים שבהם נרצה שהיא תפגע, ולא בשאר הגוף.

הננו-רובוטים של בצלת לא רק ידעו לשחרר את התרופה במקום הנכון, אלא גם יוכלו לתקשר ביניהם באמצעות יכולות מחשוב שיש להם. באופן זה ניתן יהיה לטפל באמצעות תרופות שההתנגשות ביניהן בעייתית. למשל, ננו-רובוט עם תרופה א׳ לא יפעיל את עצמו כל עוד ננו-רובוט עם תרופה ב׳ פועל. אפשר גם לתכנת את הננו-רובוטים “להִתְפקד״, כלומר לספור את עצמם ולפעול רק כשהם מגיעים לריכוז מספק.

בצלת גם ייצר עבור הננו-רובוטים שלו ננו-אנטנות מננו-חלקיקי מתכת, כך שהוא יכול לשלוט בהם מרחוק באמצעות ג׳ויסטיק ולכוון אותם למקום שאליו הוא רוצה שהם יגיעו. מכיוון שבקר השליטה של הננו-רובוטים יהיה מחובר לאינטרנט, הוא יכול לתת לננו-רובוטים כתובת אינטרנטית, כתובת איי-פי, וממש לשלוט בהם ממקום מרוחק, למשל באמצעות הסמארטפון.

הבת של בצלת, דנה, נולדה עם בעיה מיוחדת ברגל. הניתוח שהייתה צריכה לעבור כדי להפסיק את הסבל שלה היה מפחיד מאוד עבורה. בצלת מקווה שבעוד כמה שנים היא תוכל לשבת על הכיסא ולאכול סנדביץ׳, בזמן שהרופא יטפל בה וישלים את הניתוח דרך מסך המחשב באמצעות ננו-רובוטים שהוחדרו לגופה באמצעות הזרקה.

המעבדה של בצלת קיימת פחות משלוש שנים, אבל המחקר בה כבר הגיע לתוצאות מתקדמות מאוד, ומאז ההרצאה ב-TEDMED התרחשו עוד כמה פריצות דרך משמעותיות. הניסויים על בעלי חיים עד כה מוצלחים, הוא מספר. ״אנחנו כבר יודעים ש[הננו-רובוטים] לא רעילים ובטוחים לשימוש, והצלחנו לתכנן אותם בצורה שהם מסוגלים להרגיש את הנזק שהם עושים לגוף, ובמקרה שהם עושים נזק בטעות הם מסוגלים לסגור את עצמם״, אומר בצלת. ״זה מתקדם מהר מאוד לקראת ניסויים בבני אדם, כדי לעזור לאנשים חולים״.

מדלג מרפואה לטרמיטים והנדסת מכונות

הפיתוח של בצלת נולד מתוך הרב-תחומיות הרחבה שלו. הוא התחיל בלימודי רפואה, עבר לביולוגיה ומשם להנדסת מכונות. לאחר מכן למד הנדסה ביולוגית. ״עשיתי המון דברים לא קשורים שלא חיבר ביניהם כלום חוץ מזה שהם דברים שפשוט עניין אותי לעשות אותם״

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!