סטורם, מורטן סטורם

״החלטתי לעשות סוף לרשע״, אומר הדני שבחר להפסיק לעשות ג׳יהאד ובמקום זה להפיל את מנהיגי הטרור המבוקשים בעולם. בראיון לאפוק טיימס הוא מספר כיצד הצליח להסתנן לתאי טרור קיצוניים והפך לג׳יימס בונד של דנמרק

 

מורטן סטורם היה נער מרדן שהסתובב ברחובות דנמרק, מישהו לא חשוב שהחברה ניסתה לפלוט. פושע צעצוע שאמור היה למצוא את עצמו בכלא במוקדם או במאוחר. אף אחד לא האמין שיום אחד הוא יתאסלם, יעסוק בג׳יהאד וייהפך לנכס החשוב ביותר של ארגוני הביון במערב. אבל זה בדיוק מה שקרה. הוא הפך למרגל בסגנון ג׳יימס בונד שנע בין תימן לאירופה, מנסה לחסל את הטרוריסט המבוקש ביותר בעולם אחרי בין-לאדן, ובסוף מסתכסך עם ה-CIA שזומם לכאורה לחסל אותו. ובשביל שיהיה סיפור ג׳יימס בונד טוב, גם בסיפור של סטורם יש מזוודה מלאה בכסף שהקוד שלה 007 ובלונדינית יפהפייה.

ואם תהיתם, יש לו המון מסמכים שמוכיחים את סיפורו ואת טענותיו. בספרו Agent Storm: My Life Inside Al-Qaeda and the CIA, שחיבר במשותף עם שני כתבי CNN, הוא מרים את המסך מעל כמה מהסודות השמורים ביותר בעולם הביון. הספר אמור להתפרסם בעוד כמה חודשים בארץ בעברית.

לאחרונה הוא התראיין לאפוק טיימס וסיפר על הזהויות השונות שהיו לו, על הפעולות החשאיות בתוך תאי הטרור המסוכנים בעולם ועל הסיבה שהחליט לחשוף הכול.

שוד חנות בגיל 13

סיפורו של סטורם מתחיל בעיירה דנית קטנה ליד הים. כשהיה בן ארבע אביו האלכוהוליסט עזב את הבית. אמו נישאה שוב לגבר שנטה להתפרצויות זעם ואלימות. סטורם העביר את רוב ילדותו מחוץ לביתו.

הוא הקים מחנה אוהלים עם חבריו בשדות שלצד העיירה והסתובב על החוף. את גיל 13 הוא ״חגג״ בשוד כושל של בעל חנות סיגרים, כשניסה לשדוד חנות באמצעות אקדח. כפי שניתן לנחש, לימודי חטיבת הביניים לא עברו טוב על הילד האלים והבלתי ממושמע, שנזרק מחמישה בתי ספר שונים. בגיל 16 סטורם התייאש סופית ממערכת החינוך הדנית, וכדי להכיר בחורות ולשתות הרבה הוא הצטרף לכנופיית רחוב שחבריה היו פלסטינאים, טורקים ואיראנים מוסלמים שמשפחותיהם ברחו לדנמרק הליברלית מארצות מוצאם. התחביב הנוסף של סטורם היה אימוני אגרוף, ששימשו אותו להוציא את הכעס שהיה לו על אביו החורג. התחביב הפך למקצוע וסטורם אפילו השתתף בתחרויות בחו״ל.

אבל האגרוף לא הצליח להוציא את סטורם מהבוץ. בגיל 18 הוא כבר הספיק לשבת בכלא בגלל מעשה אלימות אחד, לעבוד בעסק להברחת סיגריות מפולין לדנמרק, לשבת שוב בכלא בגלל קטטה בבר ולהפוך למנהיג כנופיית אופנוענים אלימה. נראה היה שלסטורם מצפים חיים של פשע.
ואז, בגיל 20, קרה משהו ששינה את חייו. בבוקר אחד בלתי צפוי הוא מצא את עצמו בספרייה המקומית, עובר על מדפי ההיסטוריה והדת, ומחפש מפלט. ספר אחד על הנביא מוחמד משך את תשומת לבו.

סטורם לא היה אדם דתי. הוא נחשף לראשונה לאסלאם מחבריו המוסלמים בכנופיה. ״אולי בגלל זה מצאתי את עצמי יושב וקורא ספר על חייו של הנביא מוחמד״, הוא מספר.

ככל שהעמיק בספר על הנביא מוחמד, גילה בו סטורם משמעות עמוקה. כשחזר לחבריו המוסלמים בכנופיה הוא ניהל איתם דיונים על מה שקרא, הם סייעו לו ״להתחזק״, וכעבור כמה שבועות, במהלך ביקור במסגד שבעיירה, הוא שינן קטעים מהקוראן, התאסלם, ושינה את שמו הפרטי ל״מוראד״.

כך היו חייו של סטורם. מהירים, קיצוניים ובהשתנות מתמדת. הוא החליט לעזוב את הכנופיה ואת עולם הפשע שהכיר, הפסיק להתגלח, לאכול חזיר ולשתות אלכוהול, והתחיל חיים חדשים בעיירה קטנה באנגליה. בעיירה התיידד עם האימאם, שהציע לו לנסוע למדינה מוסלמית כדי להעמיק בלימודי האסלאם. כך מצא עצמו סטורם בגיל 21 בצנעא, בירת תימן – מדינה אסלאמית שהיה קל לקבל אשרה עבורה.

בחיפוש אחר האסלאם הטהור

את הראיון עם סטורם ניסיתי לתאם לשעה שמונה בערב לפי שעון לונדון, שם הוא שהה שבוע אחד בחודש ספטמבר. אבל סטורם התעקש להקדים את שעת הראיון. ״בשעה הזו אני כבר בפאב״, הוא כתב לי עם חיוך וקריצה, כרמיזה לכך שחזר להרגליו הקודמים. אבל ב-1997, כשהגיע לתימן כדי ללמוד אסלאם, הוא נשמע אחרת לגמרי.

סטורם הצטרף לתנועה הסלפית בזרם הסוני באסלאם. הספר שקרא בדנמרק לימד שהסלפים מאמינים בטוהר האסלאם, ומנסים לחזור לליבה המקורית שלו מתוך אמונה באללה. מה שהספר לא אמר היה שמאמיני התנועה בתימן הטיפו לפרשנויות אישיות שלהם מהקוראן. הספר גם לא הכין את סטורם לרעיון המרכזי שישלוט בעשור הבא מחייו: ג׳יהאד.

כמה עשרות קילומטרים מצנעא, במקום ששמו דימאג׳, מצא סטורם קהילה סלפית שתאפשר לו ללמוד אסלאם. הוא הצטרף ל-300 מאמינים שהתקבצו בכל יום במתחם שבו מסגד וספריה ושמעו הרצאות על הנביא מוחמד ועל הקוראן. רובם היו מתחת לגיל 30. רובם הרגישו שנוצלו על ידי המערב ושהחשיבה המערבית המודרנית השחיתה את דתם, ורובם דנו במשך היום בשאלה מתי ואיך על המוסלמים להשתמש בג׳יהאד כדי להגן על דתם.
חלק מהשיעורים נערכו בהרים הסמוכים, במטווחים, שם למד סטורם לירות בנשק. ״השייח אמר שאימונים כאלה הם פקודה בחדית׳ (אוסף הלכות באסלאם, א״ל), שקובעת כי מאמין חזק טוב יותר מאשר אחד חלש, ושכל המוסלמים צריכים להתכונן לג׳יהאד״.

במהלך התקופה ההיא הכיר סטורם כמה מוסלמים רדיקליים שיטיפו שלוש שנים מאוחר יותר בעד אירועי ה-11 בספטמבר כ״נקמה מוצדקת״ נגד אמריקה; הוא התחבר לרשת של סלפים צעירים שתכננו פיגועים נגד מטרות אמריקניות; ואף הוצע לו להצטרף למחנות האימונים של אל-קאעידה באפגניסטן, בהנהגתו של אוסמה בין-לאדן.

אחרי קרוב לשנה בתימן, שבה נדבק פעמיים בדיזנטריה ונותר ללא כסף, הוא השיג כרטיס חזרה ללונדון והתחיל לגייס כספים במסגדים עבור לוחמי המוג׳אהדין.

בני הבכור אוסאמה 

הטרוריסט המבוקש אנוואר אל-אוולאקי – הוגדר כאוסמה בין-לאדן החדש | באדיבות מורטן סטורם

פרק מעניין אחר בסיפורו של סטורם מגיע ב-2001, כשהוא מחליט להיכנס לאתרי היכרויות של מוסלמים ומנסה למצוא אישה דתית. האישה שהכיר לא חשפה הרבה על עצמה, אבל דיברה אנגלית, ופנתה לסטורם בשאלה פשוטה: האם תרצה להתחתן איתי?

סטורם התחתן איתה במרוקו, שם שהתה. במאי 2002, כשהוא בן 26, נולד להם בן. לבנם המשותף הם קראו אוסאמה, על שם אוסאמה בין-לאדן. ״לא, אתה לא יכול לתת לו את השם הזה״, צעקה עליו אמו כששמעה על כך, ״השתגעת?״

״אימא״, הוא השיב, ״אם זה המקרה, אז אף משפחה מערבית לא יכולה לקרוא לבנה ג׳ורג׳ או טוני. הם אלה שהכריזו מלחמה על האסלאם״.
כשאוסאמה הגיע לגיל שלוש, סטורם המציא משחק תפקידים: ״מה אתה רוצה להיות?״ שאל את בנו, וזה השיב: ״אני רוצה להיות מוג׳אהיד״; ״ומה אתה רוצה לעשות?״ ״אני רוצה להרוג כופרים״.

בגיל 30, אחרי שהתגרש מאשתו, חזר סטורם לתימן עם בנו אוסאמה, שבינתיים התפתח להיות מוסלמי אדוק.
השמועה על חזרתו של ״הדני הג׳ינג׳י עם הקעקועים״ התפשטה בצנעא, ואיש אחד הסתקרן במיוחד לפגוש אותו. שמו היה אַנוואר אֶל-אַוולאקי. סטורם הוזמן לסעודה בביתו, יחד עם כמה זרים מוסלמים נוספים החיים בצנעא.

אוולאקי התעניין בקשריו של סטורם. הוא רצה להרחיב את מעגל המוסלמים הרדיקלים שהכיר. כך הפך הגורו האסלאמיסטי הקיצוני שסחף אחריו תלמידים להיות המנטור של סטורם. בהרצאותיו התמקד בתורת האסלאם הקשורה בג׳יהאד, והשתמש בציטוטים מהקוראן כדי להוכיח את טענותיו. ככל שסטורם הכיר אותו יותר, כך הפך הקשר ביניהם לחברי יותר ובלתי פורמאלי.

אוולאקי היה מבוגר מסטורם בחמש שנים. הוא נולד בארה״ב, גדל בתימן אבל חזר ללימודים באוניברסיטה במדינת קולורדו. לאחר מכן שב לתקופה קצרה לתימן כדי להתחתן, לפני שהפך למטיף פופולרי במסגדים באזור דנוור, קולורדו והמשיך את לימודיו לתואר דוקטור באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון. אבל אחרי אירועי ה-11 בספטמבר הכול השתנה. אוולאקי הפסיק את לימודי הדוקטורט וחזר לתימן.

דימאג׳ – המקום שבו חונך לג׳יהאד ביחד עם מאות מוסלמים נוספים

בדו״ח הוועדה שחקרה את אירועי ה-11 בספטמבר נכתב כי שניים מחוטפי המטוסים הכירו את אוולאקי כששהו בארה״ב, ואחד מהם ביקר במסגד שלו. נכתב גם שאוולאקי הכיר אנשים שהיו מעורבים בגיוס כספים עבור החמאס. בתקשורת האמריקנית נפוצו שמועות שאוולאקי היה מעורב גם בסרסרות לאחר שהחל את לימודיו בוושינגטון. אוולאקי הסביר לסטורם שנעשה לו רצח אופי, שהשפילו אותו, ואז אמר לו: ״ה-11 בספטמבר היה מוצדק״.

סטורם הרגיש שהגיע זמנו לעזוב את תימן לתקופה מסוימת ולתרום בעצמו לג׳יהאד העולמי. המטרה הראשונה שסימן הייתה סומליה.

שינוי כיוון

בדנמרק החל סטורם לתכנן פעולת ג׳יהאד בסומליה נגד כוחות אמריקנים, ואפילו קנה ציוד לחימה. אבל אז קרה דבר בלתי צפוי: החלו להציף את ראשו זיכרונות מהעשור האחרון בחייו, שנים שבהן הקריב את מערכות היחסים שלו, את הקריירה שלו כמתאגרף ואת נשמתו עבור מטרה אחת שפתאום נראתה קשה להשגה. ואז גם עלו בראשו שאלות מפתיעות: האם יש לו הבנה לקויה של האסלאם? האם אמונתו עוותה על ידי אוולאקי? והאם באסלאם עצמו יש אי עקביות שלא הבחין בה?

סטורם הכין לעצמו כוס קפה, התיישב מול הלפטופ וחיפש בגוגל ״סתירות בקוראן״. הוא הבין שהמסע שלו, שהתחיל במציאת האסלאם, הפיכה לסלפי והליכה בדרך הג׳יהאד, התבסס על מומנטום. ״כמו בית קלפים שנבנה שכבה על גבי שכבה. תוציא שכבה אחת וכל היתר יתמוטטו״, הוא מסביר. הוא החל לחשוב על מגדלי התאומים, על מדריד 2004, לונדון 2005, על פעולות טרור נגד אנשים רגילים. ״אם הם היו חלק מתוכניתו של אללה, אז אני לא רוצה שום חלק בה״, אמר לעצמו. ״בזבזתי עשור מחיי. השליתי את עצמי והרשתי לאחרים להשלות אותי. יכולתי להיות ספורטאי, יכולתי ליהנות מהחיים, לעשות משהו עבור עצמי״.

בראיון אני אומר לסטורם שדברים כאלה לא קורים – אדם לא עוזב מהר כל כך את אמונתו. ״עובדה״, הוא משיב. ״לי זה קרה״.
סטורם הבין שאם חבריו המוסלמים ידעו שעזב את האסלאם הוא ייהפך למטרה שלהם. הוא ידע כל כך הרבה עליהם ועל תוכניותיהם. וחוץ מזה, הם יראו בו את הגרוע מכל: כופר שהפך לאתיאיסט – אדם שלפי אמונתם צריך לקבל עונש כפול. כבר למחרת הוא יצר קשר עם שירותי הביון הדניים (PET).

חיים כפולים

סטורם נפגש עם הסוכן ״ינסן״ והסוכן ״קלאנג״ במלון בקופנהאגן. השניים ידעו שסטורם הוא מוסלמי רדיקלי שמקושר לתאי טרור רבים. הם הושיטו לו תפריט ושאלו מה ירצה לאכול. ״עוף? דג? משהו צמחוני?״ הם הציעו מתוך רגישות לדיאטה המוסלמית שלו. ״מים? קפה?״. ״לא״, השיב סטורם, ״אני רוצה כריך חזיר ובירה, קרלסברג קלאסי״.

סטורם אותת לסוכנים שהוא בצד שלהם, שהוא כבר אינו מוסלמי. ״אני מוכן לעזור לכם במלחמה בטרור״, אמר. ״אני רוצה לשים סוף לרשע הזה״. הסוכנים קפצו על ההצעה.

בחודשים הבאים ניהל סטורם חיים כפולים. מצד אחד הוא המשיך את חייו כמוסלמי רדיקלי שמסתובב בחוגים קיצוניים, ומצד שני הגיע לפגישות חשאיות עם הסוכנים הדנים שהפעילו אותו מבלי שאיש ידע… (הכתבה המלאה התפרסמה בגיליון 266 של אפוק טיימס)

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!