המקדש האסור – אפוק טיימס

המקדש האסור

תגלית חדשה במקדש עתיק בטורקיה מטילה ספק בהבנת הציוויליזציה שלנו

תמונה: Alistair Coombs

תמונה: Alistair Coombs

בדרום מזרח טורקיה, בסמוך לגבול הסורי, שוכן אתר ארכיאולוגי חריג, שעד היום חוקרים מתקשים להסביר מה בדיוק קרה שם. על אחת הגבעות הצחיחות המאפיינות את האזור התגלו מספר מעגלים נפרדים של אבנים גדולות, מעוטרות בתגליפים מרשימים של חיות. מרבית האבנים, בעלות צורת ה-T, מתנשאות לגבהים של 6-3 מטרים ושוקלות עד כ-10 טון, אך יש גם גדולות מהן. מקימי האתר שינעו את האבנים הענקיות ממחצבות שהתגלו באזור.

ה"גבקליטפה" הוקם על ידי צאצאיה של ציוויליזציה מתקדמת קדומה שקרסה בערך לפני כ-12,600 שנה

הבעיה עם המקדש הזה היא שלפי ספרי הלימוד המקובלים שלנו הוא לא ממש אמור להיות שם, בהתחשב בעובדה שהוא מתוארך ללפני כ-11,500 שנה. אולי זה לא נשמע עתיק אבל זה אומר שהוא מקדים את הציוויליזציות הראשונות שאנחנו מכירים ממצרים וממסופוטמיה ביותר מ-6,000 שנה. באתר לא נמצאו שרידי מגורים, חיות מבויתות או שרידי חקלאות, לכן משערים שהוא שימש כאתר פולחן או כמקדש.

ממוזיאון "סנליאורפה" הסמוך - שחזור האופן בו המקומיים הקדמונים שינעו את אבני הענק אל האתר | תמונה: Alistair Coombs

ממוזיאון "סנליאורפה" הסמוך – שחזור האופן בו המקומיים הקדמונים שינעו את אבני הענק אל האתר | תמונה: Alistair Coombs

באותם ימים קדומים, לפחות לפי מה שאנחנו רגילים לחשוב, בני האדם חיו בקבוצות קטנות של ציידים לקטים. על כלי חרס התחילו לחשוב רק כ-3,000 שנה מאוחר יותר, שלא לדבר על כלי עבודה עשויים מברונזה או ממתכת, ובכל זאת התגליפים עשויים בצורה כה מרשימה. אפילו החקלאות, שהביאה בהמשך להקמת יישובי הקבע הראשונים הייתה ממש ממש בראשית ימיה. מי חשב שהאנשים הקדומים האלו כבר נזקקו לאתרי פולחן או למקדשים מתוחכמים שכאלו? ומי הייתה אותה ציוויליזציה מתקדמת שבנתה אותם?

תמונה: Alistair Coombs

תמונה: Alistair Coombs

הראשונים שהגיעו לטורקיה אל אתר "גבקליטפה" (Göbeklitepe) בשנות ה-60 היו חוקרים מאוניברסיטת שיקאגו. הם היו בטוחים שאותן אבנים עם תגליפי חיות מרשימים, הם שרידים ביזנטיים, מלפני כמה מאות שנים, ועזבו את האתר בחוסר עניין. רק באמצע שנות ה-90, הארכיאולוג הגרמני, ד"ר קלאוס שמידט קרא את הדוחות שנכתבו על המקום בשנות ה-60 והחליט שצריך לחקור שם בצורה מסודרת. שמידט הוביל את החפירות באתר עד למותו הפתאומי ב-2014, אבל העבודה שם עוד מרובה. לעת עתה נחשפו כ-60 אבני T שכאלו, אך סקרים מציעים שברחבי האתר מסתתרות עוד כ-200 אבנים דומות שטרם נחשפו.

ד"ר מרטין סוויטמן, פיזיקאי המלמד בביה"ס להנדסה באוניברסיטת אדינבורו שבבריטניה, הוא גם חובב ארכיאולוגיה שהתעניין באתר המסתורי כבר מהימים שפורסמו הדיווחים הראשונים על החפירות של שמידט. "מאז שהוא התגלה עקבתי אחרי האירועים שקרו באתר ואחרי המחקרים והספרות שנכתבו לגביו", מספר ד"ר סוויטמן בראיון לאפוק טיימס.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!