המספריים שמסעירים את העולם – אפוק טיימס

המספריים שמסעירים את העולם

הבטיחו לנו שבאמצעות עריכה גנטית נוכל בקרוב לתכנן את התינוק המושלם. כעת מתברר שכשמשחקים באלוהים, עלולות להיווצר אלפי מוטציות לא רצויות

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

1. תגלית מהפכנית

עד 2012 עריכה גנטית נחשבה לפעולה מורכבת יחסית. כל פעולה כזו דרשה עבודה של חודשים אם לא של שנים, וסיכויי ההצלחה היו נמוכים למדי.

אבל מאז שהתגלתה טכניקת ה-"קריספר קאס-9" העניינים כבר פשוטים וזולים הרבה יותר. בעזרת ה"מספריים" המדויקים שהטכניקה מספקת, ביוטכנולוגים מסוגלים להגיע בדיוק לאזור המסוים בגנום שאותו הם רוצים לשכתב. כך, בקלות יחסית, הם יכולים כעת לחתוך, להחליף או לתקן גנים סוררים.

והחזון הביוטכנולוגי רץ רחוק. אולי נצליח להכחיד מחלות שנחשבות בינתיים כחשוכות מרפא כמו למשל סיסטיק פיברוזיס. בחקלאות כבר בודקים את האפשרות להיעזר בטכנולוגיה הזו כדי לגדל חיטה עמידה יחסית לתנאי בצורת ויש גם כאלו שמקווים שנצליח לשפר בעזרתה את התינוקות שלנו.

2. חוסר ודאות מטריד

בראיון לאפוק טיימס לפני כשנה, פרופ' דיוויד בולטימור מאוניברסיטת קלטק שבארה"ב, חתן "פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה" לשנת 1975, נשמע מוטרד למדי מכל המהפכה המהירה הזו. "אנחנו לא יודעים מה רמת הבטיחות של הליכים כאלו. למשל, אחד הדברים שחוששים ממנו הן השפעות Off Target, כלומר השפעות גם מקומות אחרים בגנום, מלבד המקום שמתכוונים לערוך.

"מדענים רבים שעובדים על זה מאמינים שהם יכולים לשלוט בהשפעות Off Target כאלו, אבל אני לא חושב שהם הדגימו את זה עד לרמה שכולם יכולים להרגיש בנוח ולהיות בטוחים שלא יהיו השפעות כאלו".

חשש נוסף שהוא העלה קשור לסוג של עיוות שעלול להיווצר: "תופעה שבינתיים הופיעה בחיות מעבדה, נקראת 'פסיפס כרומוזומלי'. מדובר על עובר שנולד עם שני סוגי תאים. בחלק מהתאים יש מידע גנטי מסוג אחד ובתאים אחרים מידע גנטי אחר. אנחנו יודעים שאצל עכברים התופעה הזו מופיעה. אבל אנחנו עדיין לא יודעים עד כמה זה בעייתי אצל עוברים אנושיים".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!