״האיומים רק מגבירים את הפעילות העיתונאית שלי״

אחרי שהפיל נשיא וראש ממשלה, קיבל איומים על משפחתו והסתכסך עם המו״לים הגדולים בארץ, העיתונאי יואב יצחק ממשיך ללכת נגד כל הסיכויים

צילום: אלכס גורביץ׳

יואב יצחק הוא חידה עיתונאית מעניינת. הוא פועל באופן עצמאי, אינו מחויב לשום מו״ל, ובשונה מחלק מהעיתונאים שנלחמים על האמת והצדק מעל דפי העיתון – יצחק אינו מפחד להמשיך את המאבק גם בבתי המשפט. אפילו לא כשמאיימים על חייו. תחקיריו הובילו להתפטרות נשיא מדינה, לנפילת ראש ממשלה, הם חשפו שחיתויות בתאגידים גדולים, הפילו אנשים בצמרת המשטרה, וגם אינם מדלגים על פרות קדושות אחרות כמו בית המשפט העליון ופרקליטות המדינה.

לאף אחד אין ספק כי יצחק חשף את האמת בפרשות גדולות ומסעירות, שרוב העיתונאים נמנעו לגעת בהן. ולמרות זאת, בשנים האחרונות מופנית נגדו גם ביקורת קשה על אופן הסיקור שלו, ורבים מעמיתיו העיתונאים מתעלמים מתחקיריו.

הגעתי לפתח תקווה, לביתו של יצחק במגדל קומות בקומה השישית, כדי לראיין אותו. נראה שיצחק אינו איש של טכנולוגיה. הוא מחזיק טלפון סלולרי פשוט שיוצר בסוף שנות ה-90, בלי מסך מגע, שמצלצל שוב ושוב במהלך הראיון וקוטע אותו כשמקור מתקשר לתאם איתו פגישה.

קצב החשיפות של יצחק לפעמים בלתי ניתן לתפיסה. ישנם חודשים שבהם בכל שבוע או שניים הוא מפרסם מידע על פרשה חדשה. לפעמים גם מאיימים על חייו כדי שלא יפרסם אותן.

״אני חי באווירה של איומים כבר 30 שנה, אני רגיל לזה״, הוא מבטל את הנושא בקלילות.

עזר ויצמן ז״ל. מעריב וגלובס סירבו לפרסם את התחקיר של יצחק אודותיו | GettyImages

אתה מקבל איומים ספציפיים?

״אני אף פעם לא מפרסם את האיומים, אבל אלה בדרך כלל טלפונים אנונימיים שאם תעשה כך, יעשו כך וכך. איימו גם לפגוע במשפחה שלי. אבל זה לא עובד. האיומים רק מגבירים את הפעילות העיתונאית שלי״.

״ניסו לתפור לי תיק״

יצחק מספר שבכלל לא תכנן להיות עיתונאי חוקר. הצעד הראשון שלו בעיתונות היה ב-1982, בחברת ״גלובס פבלישר״ שעסקה בהפצה של מידע בנושאים פיננסיים על גבי דפי פוליו למנויים. יצחק עסק באיסוף וריכוז המידע ובהפצתו. אבל שנה לאחר מכן קרסה הבורסה במפולת מניות הבנקים וזעזעה את המשק. על רקע הזעזוע הזה הוקם ״גלובס״.

״המו״ל של גלובס פבלישר החליט שהוא מוציא עיתון״, מספר יצחק. ״הייתי אחד מארבעה אנשים שהקימו את גלובס. שם הפכתי בן לילה לעיתונאי, ככתב הבורסה של גלובס, ושם גם הייתה הפרשה הגדולה הראשונה שחשפתי.

״יום אחד קיבלתי טלפון מהמשנה למנכ״ל הבורסה שביקש לזמן אותי לפגישה״, ממשיך יצחק, ״כי בדיווח שלי בגלובס כתבתי מה כל ברוקר בבורסה עושה. למשל, ׳חברת הברוקרים IBI קונה מניות פולגת׳. המשנה למנכ״ל טען שאני פוגע בפרטיות חברי הבורסה. עד אז הבורסה התנתה את כניסת העיתונאים לתחומה, רק אם העיתונאים לא כותבים את הפרטים האלה״.

יצחק חשב שזה מגוחך. ״לא יכול להיות שהברוקרים בבורסה רואים מה עושים הברוקרים המתחרים שלהם, אבל הציבור לא יודע ולא יכול לדעת מה עושים בכסף שלו. אמרו לי: ׳אם לא תסכים לתנאים שלנו, לא ניתן לך להיכנס לבורסה׳. אז לא הסכמתי, והם שללו את כניסתי לבורסה.

במשך שמונה חודשים כיסה יצחק את הבורסה מחוץ לכותלי הבורסה, והגיש עתירה לבית המשפט העליון כדי שיבטל את האיסור, כלפיו וכלפי כל יתר העיתונאים, וייתן לו להיכנס לבורסה״.

״בזמן הזה כתבתי מבחוץ והבאתי מידע שאף עיתונאי אחר בתוך הבורסה לא פרסם. בבורסה לא אהבו את זה, הם ראו שהשוק מגיב בצורה חזקה מאוד למידע ספציפי שאני מפרסם, למשל שחברה מסוימת עומדת לפרסם דו״ח שיצביע על גידול של 200 אחוז ברווח. לכן מנהלי הבורסה ניסו לתפור לי תיק״.

איך השגת את המידע הזה?

״זה מידע מהחברות עצמן״.

כלומר, מנהלים באותן חברות מסרו לך מידע.

״מנהלים או עובדים״.

הפיצוץ הגיע כאשר יצחק פרסם מידע סנסציוני על חברת הביטוח ״הסנה״, שהקפיץ את המניה בעשרות אחוזים. ״מנכ״ל הבורסה חשב בינו לבין עצמו שאם יש לי מידע כזה סנסציוני שיקפיץ את המניה, לא יכול להיות שאני לא קונה מניות לפני כן. אז הוא הגיש תלונה רשמית לרשות לניירות ערך שפתחה בחקירה. הוציאו צווים לבדוק את החשבונות שלי״.

מצאו משהו?

״לא מצאו כלום כמובן, ואז בדקו את בני משפחתי, חברים וקרובים אליי, וגם אצלם לא מצאו כלום. אז סגרו את התיק״.

איך הרגשת עם זה?

״הרגשתי שרודפים אותי. ובסוף הגעתי למסקנה שאני צריך להגביר עוד יותר את הפעילות שלי״.

וזו הייתה הנקודה שבה החלטת לעסוק בעיתונות חוקרת.

״לא החלטתי, נשאבתי לתוך זה. לא נכנסתי לעיתונות בישראל כדי להיות עיתונאי חוקר״.

״התחלתי לקבל ערימות של מידע״

יצחק מספר שלימים הסתבר לו שמי שפנה לבורסה וביקש לעצור אותו ואת פרסום המידע היו מנהלי חברת הברוקרים ״בטוחה״, השייכת לקונצרן כלל, שהפך לגדול במשק לאחר קריסת מניות הבנקים. ״הקונצרן נשלט על ידי אהרון דברת, ששלט בחברות ברוקרים ובעיתונאים״, נזכר יצחק.

איך הוא שלט בעיתונאים?

״במשך השנים הוא יצר איתם כל מיני יחסים פיננסיים, חלקם כשרים וחלקם לא. למשל, הוא נתן לעיתונאים הלוואות לרכישת דירות. הוא גם ניהל להם תיקי השקעות. אם היית נחמד לקונצרן היית יכול להשקיע 100 אלף דולר בחברת ברוקרים שלהם ואחרי שנה היה לך מיליון. היו עיתונאים שעשו את זה״.

פנו אליך והציעו לך לעשות את זה?

״כן, וסירבתי. הם עשו דבר דומה גם עם פוליטיקאים. אנשים ראו שאני מוכן להילחם בבורסה והתחלתי לקבל ערימות של מידע״.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!