מהפכת המחשוב השלישית

ערן וגנר (תוכן שיווקי)

עד לא מזמן, כשדיברו על "אינטרנט של הדברים" (Internet of Things או בקיצור IoT), השתמשו בדוגמאות כמו חיבור מכונת הכביסה לרשת כדי שנוכל להפעיל אותה מהטלפון החכם, או חיבור המקרר לסופרמרקט, כדי שהוא ידע לבד אילו מצרכים להזמין. אילו בוודאי יישומים שעשויים להקל עלינו את החיים, אבל IOT מביא לחיינו בשורה חשובה הרבה יותר, וטמון בו הפוטנציאל לשפר אותם באופן משמעותי.

רבים סבורים ש-IOT הוא תחום מוגדר ונפרד בעולם הטכנולוגיה, בדומה להפרדה בין תכנון שבבים לפיתוח אפליקציות. אבל ל-IOT אין כלל גבולות. מדובר בגל – צונמי יותר נכון – שלא יפסח על אף זירה טכנולוגית שמוכרת לנו. זה לא ייגמר במכונת הכביסה או המקרר; מדובר במהפכה שתשנה את האופן שבו אנו חיים בעולם המודרני. אחרת מהפכת המחשוב האישי, ומהפכת המחשוב הנייד – זוהי בהחלט מהפכת המחשוב השלישית.

היא מתרחשת כעת משום שכיום כמעט כל המגזרים במשק עושים שימוש, כזה או אחר, ברשת האינטרנט, ומשום שחיבור מכשירים לרשת, אפילו רכיבים קטנים ביותר כמו שעונים, עגילים ולהבדיל – רכיבי מנוע או חיישנים אחרים, כבר אינו מצריך השקעה מאסיבית או פיתוח מיוחד. רשתות מחשבים המחוברות לרשת נמצאות כמעט בכל מקום בו נמצאים בני אדם או מכונות, ובמקרים רבים הן מחוברות לענן – כלומר לא תלויות יותר בפרישה גיאוגרפית של שרתים המוגבלים בנפח ויכולת העיבוד שלהם. אני מצלם תמונה בתל אביב ושניות אח"כ היא כבר זמינה לצפיה או עיבוד במרחק אלפי קילומטרים ממני. אז נכון שדיברו על machine to machine כבר לפני יותר מעשור, אבל רק בשנים האחרונות הבשילו כל התנאים למהפכה. ובנוסף, העובדה שכל אחד מאיתנו כמעט מחזיק טלפון חכם ורב עוצמה בכיס מאפשרת לנו להפעיל את העולם כמעט בשלט רחוק.

אז מה עושים עם היכולות המדהימות הללו? האמת, אנחנו רק מתחילים לברר

עבור רבים, IOT הוא בעצם שוק המחשוב הלביש אליו נכנסו חברות טכנולוגיה מובילות כמוApple, Google Samsung לצד חברות אופנה כמו Adidas, Nike, FitBit או Pebble. כיום מדובר בעיקר בצמידים ושעוני ספורט אבל בעתיד המחשבים יעברו לביגוד ממש: חולצות, גופיות ואפילו תחתונים שימדדו את הנתונים הפיזיולוגיים שלנו, מדופק ועד סוכר וחמצן בדם, ויעבירו אותם ישירות למחשב, בבית או אצל הרופא.

תחום המחשוב הלביש הוא רק קצה קצהו של הקרחון. תחום התחבורה למשל הוא כר נרחב לחדשונות מבוססת IOT – מניטור רכיבי מנוע למטרות טיפול מונע – תחום בו מובילה חברת General Electric, דרך ניטור כלי רכב למטרות ביטוח לפי שימוש (Usage Based Insurance) או שיפור הרגלי נהיגה. בתחבורה הציבורית – כבר כיום מיושמת הטכנולוגיה הזו כדי לשפר שירות לנוסע, כפי שעושה חברת Moovit הישראלית. בעתיד יישומים הנעזרים ב-Crowd Sourcing מרבבות מכשירים וחיישנים יעניקו למכונית שלנו יכולות דמיוניות כמעט: לא רק איך להימנע מפקקים אלא גם מתי לתדלק, איפה הכי זול והאם צריך לגשת למוסך. בעתיד הקרוב יהיו עוד שימושים רבים ל-IOT גם בתוך כלי הרכב כדי לשפר את חווית הנהיגה והבטיחות, כמו שעושות חברות כגון GM ו-Tesla.

זה כמובן לא יעצור שם. תחום הבתים החכמים, והערים החכמות, הוא תחום צומח עם פוטנציאל כלכלי עצום. הבית – ובקנה מידה – העיר, יתנהלו על פי צרכי הדיירים או התושבים. למשל פח אשפה חכם שיהפוך ליצור חי ממש. הוא ידע לדווח לפועלים מתי הוא מלא, ואפילו ידע לצפות מתי הוא מתמלא. כמובן שגם הכוונת התנועה, ניהול המים, החשמל או הגז יהפכו לחכמים ויעילים יותר, ויחסכו משאבים וכסף רב.

בעוד שנים לא רבות, הסחורה על המדפים תתחיל להעביר לנו מסרים ומידע, הציוד האלקטרוני שלנו ילמד להכיר את ההרגלים שלנו, יוכל להעביר לנו מידע ונוכל לשלוח עליו מרחוק; כל פעילות תעשייתית, החל מאסדת קידוח בלב ים, מכרה מבודד, מכונה במפעל או חנות יאפשרו מעקב וניהול מרחוק. מערכות שבעבר לא היו מחוברות ונדרשה התערבות אנושית כדי לגשר ביניהן יוכלו בעתיד הלא רחוק לשתף מידע, להעביר פקודות ולבצע פעולות הדדיות, כשאנו קובעים מה מידת המעורבות שלנו בתהליך. כל תחומי חיינו יהפכו בקרוב מהפכת מחשוב מואצת ויצטרפו לעידן האינטרנט של הדברים.

ברור מאליו שנוצרה כאן הזדמנות אדירה שלא נעלמה מעיניהם של יזמים זריזים וחברות הענק. חברה כמו NEST למשל, שפיתחה תרמוסטט חכם, נמכרה ביותר מ-3 מיליארד דולר, וחברות אחרות מראות לנו את הכיוון. עם זאת, חשוב לזכור שההזדמנויות נוצרו בכל שלבי השרשרת – מפיתוח חיישנים, רכיבי עיבוד וקישוריות זעירים, דרך שרתים לאחסון כמויות הדאטה העצומות, עיבוד הנתונים ועד לעיצוב הממשק למשתמש. המהפכה תצטרך גם רכיבים חדשים, קטנים וזולים, ובעיקר כאלה שצורכים מעט מאוד אנרגיה, רשתות חדשות היכולות לספק קישוריות זולה, ומערכות עיבוד נתונים המאפשרות לקבל בקלות תובנות חדשות – כדי שכל איסוף הנתונים הזה יהיה בעל משמעות עבורנו. כל אלו רק דוגמאות לפערים הרבים אותם עדיין יש לכסות על מנת ליצור עולם מחובר באמת.

ועוד דבר אחד: ישראל נמצאת בעמדה טובה להפוך לשדה הניסיון העולמי לטכנולוגיות IOT. יש כאן פתיחות גדולה לטכנולוגיה, מוחות מבריקים, וביחס לעולם – שם המרחקים עצומים ומצריכים השקעה גדולה בתשתיות – ישראל היא מעין מעבדה שיכולה לבצע מהלכים בקנה מידה ארצי, ולהפיק מהם תובנות ולקחים עבור מדינות גדולות. יש כאן כוח אדם מיומן, בעל יכולות מתקדמות בתחומים שונים – ממוליכים למחצה, רשתות תקשורת, מסדי נתונים, אפליקציות ואבטחת נתונים ועד למערכות בקרת תנועה וראייה ממוחשבת.  לא בכדי, בכל חברת טכנולוגיה רב לאומית ישנה כיום נבחרת של בכירים, מנהלים, אנשי מקצוע ומומחים ישראלים. אנחנו בחזית הטכנולוגיה העולמית ועלינו לנצל את העמדה הזו כדי להוציא מכאן בשורה של חדשנות ויצירתיות טכנולוגית.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!