ביי ביי
 אבו מאזן

שלטונו של אבו מאזן מתקרב בכל יום לקיצו. החשש: אנרכיה

גילו המתקדם של מנהיג אשף, אבו מאזן, מעלה את הצורך להעריך לאן מועדות פניה של הרשות הפלסטינית ומה יעלה בגורלה. הבעיה היא אקוטית כי אין מנגנון מסודר של העברת שלטון, אין לו יורש מוסכם, ויש סכנה גדולה שהגדה תיכנס לאנרכיה שעלולה לגלוש גם לישראל.

הייחודיות של אבו מאזן היא בכך שהוא שינה את האתוס של תנועת פתח ממאבק מזוין – טרור בוטה – למאבק עממי, שמידת האלימות בו נמוכה מאוד, והוא למעשה טרור בעצימות נמוכה.

הוא שכנע את חבריו בפתח שדרך טובה יותר להיאבק בישראל היא לכפות עליה הסדר באו"ם, בתמיכת הקהילה הבין-לאומית, וטרור בעוצמה גבוהה עלול להכשיל את המאבק הדיפלומטי, וישחק לידי ישראל.

האם תישאר בתוקף הדרך של מאבק דיפלומטי בישראל, או שמא הפלסטינים יחזרו לטרור בהיקף מלא?

לחלל הריק עלולה להיכנס סוריה. לא סוריה המדינה שאיננה קיימת, אלא המאבק "סונה-שיעה"

כדי לענות על שאלה זאת, עלינו לבחון מה הם התהליכים העוברים על הרשות הפלסטינית עכשיו, מכיוון שהם ילכו ויתעצמו בעתיד.

ראשית, הקרע בין עזה לגדה נראה כמו סופי. השאלה היא: האם חמאס יסתפק בשלטונו בעזה, או שילטוש עין גם לגדה? לדעתי, הוא לא יוותר על הגדה, אבל לא במתכונת של שלטון ישיר כמו שכונן בעזה, אלא יחתור ליצור בגדה בסיסי פעולה צבאיים נגד ישראל ונגד פתח.

תמונה:Abbas Momani/AFP/Getty Images

תמונה:Abbas Momani/AFP/Getty Images

בחודש שעבר קיימה משלחת רמת דרג של החמאס שיחות בטהראן. לא צריך דמיון מופלג כדי להעריך שאיראן תכננה עם המשלחת לחדור יחד אתם לגדה.

חמאס, ברוח גבית של איראן, ישים סוף ל"מאבק העממי". כבר עכשיו אפשר לחוש בעליית המתח הטרוריסטי בגדה, ויש תחושה שיש צורך במעצרים רבים יותר מבעבר כדי לעצור את גל הטרור המתרקם, וזה מגיע דווקא מכיוון פתח. ראשי פתח קיבלו את הקו הבולם של אבו מאזן בחריקת שניים, וככל שנכשל "המאבק הדיפלומטי" כך גבר רצונם לחזור למאבק המזוין הקלאסי. יש בפתח אגף פרו-איראני חזק, וחידוש הטרור, של איראן חמאס ופתח כגוף אחד אינו תסריט רחוק מן הדעת.

תהליך אחר שכבר תפס תאוצה היא התפרדותה של הגדה למחוזות שהם די מרוחקים אלה מאלה. חברון קרובה יותר לירדן מאשר לרמאללה, ורק מעורבות של המוחאבראת הירדני מנעה פנייה רשמית של הר חברון לירדן לחדש את איחוד שתי הגדות.

הרעיון הלאומי הפלסטיני והחתירה למדינה חזקים מאוד ברמאללה בגלל שבה מרוכזת הנהגת אשף מתוניס, ובה פועלים האירגונים הבלתי ממשלתיים החדורים במודעות לאומית מודרנית. שכם היא פרקטית בעלת מודעות כלכלית, ובעניין ה-BDS היא חולקת על רמאללה. ראשי שכם: ראש העירייה, גסאן שכעה, ויו"ר האיגודים המקצועיים, שהר סעד, התבטאו בגלוי נגד ה-BDS כי הוא פוגע קודם כל בתעסוקת הפלסטינים.

באשר לג'נין, הרי היא "תנזים-לנד". נפגשתי איתם לפני כחודשיים והם אמרו לי כי מבחינתם אלה שבאו מתוניס הם "כובש זר", יש ביניהם "הודנה" – רמאללה מניחה להם, והם הפסיקו לירות על המושל.

לחלל הריק הזה עלולים להיכנס כוחות עוינים כמו איראן, שכבר היום דואגת להגביר את נוכחותה באמצעות ארגונים הקשורים אליה כמו הג'יהאד האסלאמי, החזית העממית, וכאמור החמאס. טורקיה, שלה יש יחסים רשמיים עם ישראל, איננה חוששת להופיע בגלוי, וכל מי שמשוטט ברחובות מזרח ירושלים, או בערי הגדה יכול לראות את דגלי טורקיה בכל מקום.

מכאן, שאל החלל הריק שיותיר אחריו אבו מאזן עלולה להיכנס… סוריה. לא סוריה המדינה שאיננה קיימת, אלא המאבק "סונה-שיעה" שבסוריה יתפשט לגדה. איראן תקדם את הארגונים הכפופים לה, וטורקיה את חמאס והאחים המוסלמים. זה לא עניין של ניחוש. התהליך הזה כבר קיים, והוא ילך ויתרחב אם תעמיק האנרכיה ברשות, וייווצר חלל ריק.

אם כך, "היום שאחרי" יהיה בעצם העצמת תהליכים שקורים כבר עכשיו: הרשות בגדה מתפוררת, לחלל הריק נכנסים חמאס, איראן וטורקיה. התפיסה של אבו מאזן של "טרור בעצימות נמוכה" תקרוס, והפלסטינים יחזרו לטרור.

בסופו של דבר, הפלסטינים הם חלק מסוריה, והם יצטרפו לסער הסורי במוקדם או במאוחר.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!