האם הטכנולוגיה טובה באמת למערכת החינוך? – אפוק טיימס

האם הטכנולוגיה טובה באמת למערכת החינוך?

היא נכנסת לבתי ספר בישראל ובעולם, ומוצגת כפתרון האולטימטיבי לבעיות החינוך שבמשך זמן רב כל כך ניסו לפתור – האם זה באמת כך? חוקר החינוך, פרופ' ניל סלווין, טוען שלא, ומסביר מה קורה בפועל בבתי הספר

איור: יוני גודמן

איור: יוני גודמן

כשפרדריק סקינר ביקר בשיעור המתמטיקה של בתו הקטנה, הציפה אותו תחושה לא נוחה. השנה הייתה 1953, והפסיכולוג האמריקני הידוע מאוניברסיטת הארווארד הבחין שכל תלמיד בכיתת המתמטיקה של בתו לומד בדיוק את אותו נושא, באותה דרך למידה, ובאותה מהירות, אבל לא כולם מצליחים להשיג את התוצאות הרצויות.

הנושא כל כך הטריד אותו, שכעבור ימים מספר הוא החליט לבנות "מכונת למידה" – קופסה קטנה ומוזרה – שתאפשר לילדים להתמודד עם שאלות בקצב שמתאים להם. "המכונה" הציגה שאלות, בזו אחר זו, על צג קטן בקופסה. התלמיד יכול היה להגיב לכל שאלה, ואם השיב נכון, תוגמל. כעבור עשור, "מכונות" דומות החלו להימכר ברחבי ארה"ב, על ידי אנשי מכירות שעברו מדלת לדלת. סקינר, כך נראה, עלה על משהו. אבל בתוך שנים ספורות ההתלהבות מ"המכונות" דעכה, והן נעלמו כלא היו.

כשנוגעים בטכנולוגיה צריך לשאול: על מה לא מדברים? מה לא מבטיחים לנו? מה לא נאמר?

ואז הגיעו המחשבים, שהחלו לשנות כל היבט בחיינו, והבטיחו לחולל מהפכה גם באופן הלמידה. ולמרות זאת, הרפורמה המובטחת עדיין לא התרחשה. מה שקרה עם "המכונה" של סקינר, קרה גם עם טכנולוגיות הלמידה (אד-טק) שניסו להכניס למערכות החינוך בעולם. לארי קיובן, פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת סטנפורד, הנחשב לאחד הדוברים הבולטים בעולם בנושא רפורמות בחינוך, טען במאמר מפורסם שלו מ-1990 ("שוב ושוב חוזרת הרפורמה") שלאורך עשרות שנים רפורמות רבות בחינוך נכשלו. לאחר מספר שנים הן חזרו בלבוש חדש או ברפורמה הפוכה, שנכשלה שוב.

אולם "צאצאיו" של סקינר – מיליארדרים כמו מארק צוקרברג וביל גייטס – לא ממש מסכימים איתו. בימים אלה הם מנסים לאתגר את התפיסה הרווחת, ולגרום למנהלי מערכות החינוך בעולם לחשוב שוב. הם ממציאים תוכנות וכלים טכנולוגיים חדשים ל"למידה מותאמת אישית", המבטיחים לספק חוויית למידה חדשה, שיתופית יותר, פורה יותר, יעילה יותר, שתנגיש את הידע לכל ילד ותצמצם את הפערים החברתיים.

מכונת הלמידה של פרדריק סקינר. אפשרה לתלמיד להתמודד עם שאלות בקצב שמתאים לו | תמונה: Silly rabbit/Wikipedia

מכונת הלמידה של פרדריק סקינר. אפשרה לתלמיד להתמודד עם שאלות בקצב שמתאים לו | תמונה: Silly rabbit/Wikipedia

מבין החברות הפעילות בתחום החינוך, כמו מייקרוסופט, אינטל, דל ואפל, גוגל היא הבולטת ביותר מבחינת נתח השוק והמעורבות שלה. לפי נתונים שגוגל מספקת, יותר מ-30 מיליון תלמידים ברחבי ארה"ב משתמשים באפליקציות לימודיות שונות שהחברה פיתחה. כמחצית מבתי הספר בארה"ב כבר משתמשים בלפטופ של גוגל – כרום-בוק – המכיל את כל אותם כלים שהתלמידים והמורים משתמשים בהם.

ברקע נשמעים קולות עידוד ממשרדי החינוך בעולם ומבכירים בעולם הטכנולוגיה. לטענתם הטכנולוגיה נושאת על משק כנפיה את פתרון "בעיות החינוך" שמדינות מתמודדות איתן כבר שנים ארוכות.

אבל פרופ' ניל סלווין מאוניברסיטת "מונאש" שבאוסטרליה, שחקר במשך 21 שנה את השפעות הטכנולוגיה על החינוך, חושב אחרת. "בבתי הספר יש טכנולוגיה מהמאה ה-19, זה נכון. בתי הספר פועלים כמו מפעלים שלא השתנו במאה השנים האחרונות – ספרים, שולחנות, לוחות עם גירים, מורים וכו', כל זה נכון. אבל הטיעון שטכנולוגיה משנה את זה לגמרי והופכת את הלמידה להרבה יותר חברתית, שיתופית, אינטראקטיבית – אחרי שחקרנו את הנושא, גילינו שזה לא נכון".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!