מדוע חברות סיניות לא יקבלו שליטה על חברות ביטוח ופנסיה ישראליות

תמונה: דורית סלינגר - צילום: אייל טואג/״הארץ״

תמונה: דורית סלינגר – צילום: אייל טואג/״הארץ״

שלוש חברות סיניות מנסות לרכוש בימים אלה את "הפניקס" ואת "כלל ביטוח". באופן דומה ניסו בארבע השנים האחרונות לפחות תשע חברות סיניות לרכוש את חברות הביטוח והפנסיה הישראליות, אבל כולן נכשלו במשימתן. לא בגלל שהחברות הישראליות לא רצו בכך, אלא מכיוון שבמרבית המקרים הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, הגברת דורית סלינגר, לא נתנה לסינים היתר שליטה על החברות הישראליות, כפי שמחייב החוק. מדוע היא עשתה זאת, והאם זה מוצדק?

נקודת המפתח היא שהיתר שליטה בחברות ביטוח ופנסיה ישראליות אמור להינתן לאדם אחד העומד בראש החברה הרוכשת, ומתפקידה של סלינגר לבחון מי הוא האיש, האם היא סומכת עליו, כמה יציבה החברה שהוא עומד בראשה, ואז להחליט אם לתת לו היתר. כאן בדיוק הבעיה – במרבית המקרים המידע הזה לא ברור במקרה הטוב, ומטעה במקרה הרע.
קחו לדוגמה את חברת ההשקעות הסינית ג'יי.טי. קפיטל (JT Capital) שרצתה לרכוש את "כלל ביטוח" הישראלית ב-2013. במסמכים שהעבירה ג'יי.טי. קפיטל לסלינגר, והגיעו גם לידינו, ניתן היה להרגיש בבירור את חוסנה הפיננסי של החברה. אבל חוסן פיננסי אינו מספיק כדי לתת היתר שליטה. מה לגבי מבנה בעלות? גורמים שהיו קשורים לעסקה מהצד של הסינים יטענו שגם הנתון הזה היה שקוף בפני סלינגר, ואין עמו שום בעיה.

 למי בדיוק ניתן היתר שליטה בכספי הפנסיה שלנו – לאדם אחד העומד בראש חברה סינית רוכשת, או למפלגה הקומוניסטית הסינית?

הם צודקים, הוא היה שקוף, עד שבאפריל 2017, שלוש שנים מאוחר יותר, תחקיר של הוולסטריט ג'ורנל רמז שהחברה הסינית הזו קשורה באמצעות מנהליה וכתובותיה לחברה סינית אחרת – בעלת שם דומה אבל בווריאציה מעט שונה – Pohua JT Capital. כאן הסיפור נעשה מעניין, מתברר ש-Pohua JT Capital נשלטת על ידי תאגיד סיני ששמו China Poly Group. התאגיד ידוע לרבים בקהילת המודיעין כיוון שהוא הוקם על ידי צבא סין במטרה אחת – שיוכל לבצע עסקאות נשק ועסקאות רגישות אחרות, תחת מסווה של חברה אזרחית.

אדוארד טימפרלייק, שהיה אנליסט בשירותי הביון האמריקנים והתמחה בניתוח צבא סין, כותב בספרו Red Dragon Rising, כי "פולי" (China Poly Group) תיווכה בין צבא סין לבין מדינות שונות, אליהן היא העבירה טילים ונשק מסוגים שונים. על לקוחותיה נמנים החונטה הצבאית בבורמה וחברות ממשלתיות באיראן ובעיראק. האם סלינגר צריכה לאפשר לחברה בעלת קשרים לצבא סין ולביון הסיני ובעלת קשר לאיראן ולעיראק לשלוט בחברת ביטוח ופנסיה ישראלית, המנהלת את חסכונות הפנסיה של הציבור?

זה אינו המקרה הבעייתי היחיד. בדצמבר 2015 אמור היה לקבל היתר שליטה ב"הפניקס" אדם ששמו גואו גואנג-צ'נג, שהיה יו"ר החברה הפרטית הגדולה ביותר בסין – "פוסון". על פניו נראה היה שגואו מתאים לקבל היתר – הוא אף נפגש עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביוני 2013, שנתן לו את ברכת הדרך לעסקיו בישראל. גם מתן וילנאי, שגריר ישראל בסין עד ינואר 2017, שיבח את חברת פוסון שהיא "יחידת עילית בסין".

יצחק תשובה. מנסה למכור את הפניקס

יצחק תשובה. מנסה למכור את הפניקס

אולם תחקיר שערכנו בעת שסלינגר התלבטה האם לתת את ההיתר, חשף שגואו קשור לקליקה של אנשי ממשל מושחתים בשנגחאי, הנקראת "כנופיית שנגחאי". "הוא קשור לכנופיה דרך העסקים שהוא עושה איתה ודרך טובות ההנאה שהוא מקבל מכנופיה זו", אמר לנו ג'נג אן-צ'ונג, עו"ד סיני החוקר את עסקיו של גואו ושל אנשי כנופיה מושחתים אחרים. מקרב אנשי הכנופיה הבולטים, יש לציין את אָי באו-ג'ון, סגן ראש עיריית שנגחאי בעת עריכת התחקיר (שבהמשך נשלח לכלא ל-17 שנה); ואת וואנג דזונג-נאן, לשעבר יו"ר "ברייטפוד" – תאגיד המזון הסיני שרכש את תנובה (גם הוא מרצה מאסר בכלא).

יש כמובן מי שמנסה להרגיע ומסביר שמדובר במקרים נקודתיים. אחרי הכול, אין הבדל משמעותי בין חברה סינית לחברה אמריקנית או ישראלית. לכולן יש דירקטוריון, הנהלה, ודוחות כספיים מסודרים. יש בכך מן האמת, כמובן, אבל ההבדלים בין החברות לא מסתכמים בכך. מתברר שלרבות מהחברות הסיניות התווסף עצם זר שמבדיל אותן מחברות מערביות – תא של המפלגה הקומוניסטית.Info 2

התא הזה, היושב מעל הדרג הניהולי של החברה, יכול להפוך את החברה לפי רצונו לזרוע פוליטית, לזרוע ביון או לזרוע עסקית המשרתת את המפלגה הקומוניסטית. "אנשים לא רוצים לקבל את המצב כפי שהוא ולהכיר במציאות: כל חברה שיש בה תא של המפלגה הקומוניסטית מסוגלת להוציא לפועל פעולות ביון", אמר לנו ריצ׳רד פישר, מומחה למודרניזציה של צבא סין ועמית בכיר במכון החשיבה IASC, המספק הערכות ביטחוניות לממשלת ארה״ב.

בכמה חברות סיניות יש תא כזה? לפי העיתון Beijing Youth Daily (אחד משופרי המפלגה הקומוניסטית) נכון ל-2015 הוקמו תאי מפלגה ב-53 אחוז מהחברות הפרטיות בסין. ב-2017, לפי הצ'יינה דיילי, שופר נוסף של המפלגה הקומוניסטית, הוקמו תאים כאלה כבר ב-70 אחוז מהחברות הפרטיות, והמספר הולך וגדל.

"פוסון" הסינית שרצתה לרכוש את "הפניקס" והוזכרה לעיל, היא דוגמה לחברה פרטית שהקימה בתוכה תא של המפלגה הקומוניסטית, כפי שגילינו ממסמכי החברה שהגיעו אלינו. אבל למעשה לסלינגר אין צורך לבדוק באיזו חברה סינית יש או אין תא כזה, כיוון שהחוק הסיני מחייב את כל החברות הסיניות להקים תאים כאלה, ומאמצע 2016, החליט מנהיג סין, שי ג'ין-פינג, להגביר את האכיפה של ההוראה הזו.

לפי דיווח ברויטרס, מנהלים מתריסר חברות אירופיות גדולות הפועלות בסין, נפגשו בסוף יולי 2017 בבייג'ינג כדי לדון בתפקידה ההולך וגדל של המפלגה הקומוניסטית בחברות שלהם. חברות פרטיות בסין, כולל חברות זרות, נדרשות להקים ארגון מפלגתי בתוך החברה, דבר שעד לאחרונה התייחסו אליו כעניין סמלי בלבד, ללא השלכות ממשיות על אופן פעילות החברה. מנהלים שנכחו בפגישה סיפרו לרויטרס כי מופעל עליהם לחץ פוליטי לשנות את תנאי השותפות שלהם עם חברות סיניות כדי שלנציגי המפלגה "תהיה המילה האחרונה" בהחלטות הקשורות בפעילות העסקית של החברה, כולל בהשקעותיה.

אם כך, למי בדיוק נותנת סלינגר היתר שליטה בכספי הפנסיה שלנו – האם לאדם אחד העומד בראש חברה סינית רוכשת, או למפלגה הקומוניסטית הסינית?

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!