ללמד, או לא ללמד אבולוציה

ה"תכנון" האקראי מול התכנון התבוני

pic1-small ללמד או לא את תורת האבולוציה – זו סוגיה המלווה את החברה המערבית כבר יותר מ-150 שנה, וייתכן שתמשיך כך עוד שנים רבות – ככה זה כשמדובר במאבק בין גישות בעלות אמונה שונה. למעשה, יריית הפתיחה במאבק זה נשמעה כבר ב-1859, כשדארווין פרסם את ספרו "מוצא המינים". דארווין טען שהאדם אינו יציר הבריאה, אלא תוצאה של התפתחות טבעית ואקראית ללא יד מכוונת. אחד השיאים במאבק הגיע עם "משפט הקופים", כשג'ון סקופס, מורה בתיכון ממדינת טנסי שבארה"ב נשפט והורשע על שלימד את תורת האבולוציה בבית ספר, וזאת בניגוד לחוק האוסר על כך שהתקבל בטנסי מעט קודם לכן. השנה הייתה 1925, טיעונים רבים הועלו לכאן ולכאן מאז אותן שנים, אך ביסודו של דבר המאבק נמשך והשאלות עדיין פתוחות ונוקבות.

ביסודו של דבר, בהפשטה, תורתו של דרווין מבוססת על שני עקרונות מרכזיים: הראשון מסביר כיצד עשויות להתפתח תכונות חדשות מדור לדור, ובהדרגה להוביל לאורך השנים להתפתחותם של מינים חדשים. העיקרון מדבר על טעויות בהעתקה של המידע התורשתי המתרחשות מפעם לפעם באופן אקראי, וכך נסללת הדרך להופעתן של תכונות חדשות.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!