האם עלינו להמשיך להנדס גנטית את המזון שלנו?

תמונה: JUAN MABROMATA/AFP/Getty-Images

תמונה: JUAN MABROMATA/AFP/Getty-Images

 

מאת פרופ' ג'ק היינמן

מאז שנות ה-90, כשראשוני הזרעים המהונדסים גנטית יצאו לשוק, השימוש במזון מהונדס גנטית צבר תאוצה, לפחות בחלק מהמדינות. כיום, למשל, יותר מ-90 אחוז מהסויה, מהכותנה ומהתירס הגדלים בארה"ב הם מהונדסים. מרבית ההתאמות הגנטיות הופכות אותם לחסינים יחסית לחרקים או לעמידים בפני קוטלי העשבים המשמשים אותנו.
אף על פי שאפשר לראות במדינות כמו הודו, מקסיקו והפיליפינים, גידול ממשי בתפוקות החקלאיות, לא כולם שמחים לאמץ את הטכנולוגיה – באירופה ההתנגדות אפילו עקרונית ונחרצת.

פרופ' ג'ק היינמן | תמונה: Fotolia

פרופ' ג'ק היינמן | תמונה: Fotolia

הודות לטכנולוגיית ההנדסה הגנטית הפכו גידולים רבים לעמידים בפני חומרים קוטלי עשבים. במקרים מסוימים, גידולים כמו כותנה ותירס אף הונדסו גנטית כך שהוחדר אליהם גן של חיידקים קוטלי חרקים שהפך אותם לקוטלי חרקים בעצמם – הגידולים מייצרים חלבון שהורג חרקים.

אולם עם הזמן התברר שהחרקים מפתחים עמידות לחלבון שאמור לקטול אותם. ובאופן דומה, העשבים מפתחים עמידות לקוטלי העשבים החזקים ביותר שמרססים עליהם, ולכן התועלת בגידולים המהונדסים הייתה קצרת טווח.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!