דעיכת הדמוקרטיה

Info_1-small בשנים האחרונות נצפית מגמה מעניינת – אזרחים במדינות דמוקרטיות בצפון אמריקה ובמערב אירופה הופכים להיות ציניים לגבי ערכה של הדמוקרטיה – הם פחות ופחות מאמינים שבכוחם להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, ומגלים אהדה למערכות אוטוריטריות, לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת Journal of Democracy (Foa&Mounk, The Danger of Deconsolidation).

בארה"ב, למשל, אנשים שנולדו בין שתי מלחמות העולם מחשיבים את הדמוקרטיה כערך כמעט מקודש – כשהחוקרים ביקשו מהם לדרג בין 1 ל-10 עד כמה הכרחי עבורם לחיות בדמוקרטיה, 72 אחוז דירגו 10. דבר דומה קרה במדינות אחרות, כמו הולנד, למשל, שם 55 אחוז מילידי אותה תקופה נתנו ציון דומה. אולם אצל דור ה-Y (אנשים בגיל 20-30) התגלתה תמונה שונה. רק אחד מכל שלושה אמר שחשוב מאוד לחיות בדמוקרטיה ונתן ציון 10.

החוקרים מראים שבעבר, צעירים האמינו יותר בדמוקרטיה, אולם כיום בקרב הצעירים יש נטייה חזקה יותר לרדיקליות פוליטית. אחד הביטויים לכך הוא ירידה בהשתתפות בפעילויות פוליטיות על צורתן השונות – כמו התפקדות למפלגה מסוימת. הירידה בפעילות הפוליטית נצפתה החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, ואילו דור ה-Y כבר לוקח חלק קטן יותר מהוריו במערכות הפוליטיות הדמוקרטיות. ירידה דומה קיימת גם בהשתתפות בקרב ארגוני זכויות אדם ועזרה הומניטרית. שיעור ההשתתפות בארגונים כאלה בקרב צעירים הוא כיום כמחצית משיעור ההשתתפות שהיה להוריהם כשהיו צעירים.

מעניין גם לגלות שנטיות אנטי-דמוקרטיות צומחות מהר יותר דווקא בקרב העשירים (אלה שממוקמים בעשירונים 8 עד 10 בסקלה של 10-1), מאשר בקרב אנשים עם הכנסה בינונית ונמוכה (עשירונים 1 עד 5). ב-1995, העשירים באוכלוסייה התנגדו בצורה הנחרצת ביותר לתפיסות אנטי-דמוקרטיות, כמו למשל, הרעיון שיהיה הכי טוב למדינתם אם הצבא ישלוט בה. אנשים בעלי הכנסה נמוכה, לעומת זאת, תמכו יותר בהצעות כאלה. אבל בשנים שחלפו מאז המגמה התהפכה. כמעט בכל מדינה, קיים סיכוי גדול יותר שהעשירים יתמכו בגישות אנטי-דמוקרטיות מאשר אזרחים ממעמדות נמוכים. בארה"ב, לדוגמה, באמצע שנות ה-90 רק 5 אחוזים מהמעמדות הגבוהים בחברה תמכו ברעיון שהצבא ישלוט במדינה. כיום 16 אחוז מהם כבר תומכים בכך. באירופה הנתונים דומים.

אם נסכם עד כאן, בקרב הצעירים וגם בקרב העשירים נצפית מגמה גוברת של אנטי-דמוקרטיות – הם מוכנים לתת למנהיג אחד, עליון, למלוך על המדינה מבלי שיפריעו לו, או לאפשר לצבא לשלוט. הנה נתונים נוספים שתומכים בכך לפי המחקר: בארה"ב, בקרב האוכלוסייה הכללית בכל הגילים, אחוז האזרחים המאמינים שיהיה טוב יותר אם יהיה "מנהיג חזק" שלא "טורח להתעסק עם הפרלמנט ועם הבחירות", עולה ככל שחולפות השנים: ב-1995 הוא עמד על 24 אחוז, וב-2011 על 32 אחוז. בנוסף, גדל גם אחוז האזרחים (מ-36 ל-49 אחוז) הגורסים כי עדיף להשתמש במומחים ולא בממשלה, כדי לקבל החלטות שטובות למדינה.

עמנואל שירבינט ואלכסנדר ריבלוב הם מחברי הספר "מדינה של מיליונרים"

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!