האם ידיעה על רצח עם עתידי יכולה למנוע אותו?

העולם ידע שעומד להתבצע רצח עם של הרוהינגיה, אבל שתק

תמונה:Tauseef Mustafa/AFP/Getty Images

תמונה:Tauseef Mustafa/AFP/Getty Images

בחודש שעבר כחצי מיליון מבני הקבוצה האתנית רוהינגיה נמלטו ממיאנמר (בורמה) בגלל האלימות הקשה שצבא מיאנמר הפעיל נגדם, כולל מעשי טבח המוניים וגילוח של כפרים שלמים. אף על פי שמעשי האלימות הקשים הם מזעזעים, הם אינם מפתיעים. היו התראות מוקדמות שזה עומד לקרות. פרויקט מיוחד של מוזיאון השואה בארה"ב בשם "אזהרה מוקדמת", התחיל לפרסם ב-2013 נתונים על מדינות שבהן יש סימנים מקדימים למעשי זוועה המוניים שמבצעות הממשלות נגד האזרחים שלהן עצמם.

הסימנים המקדימים נגזרו, בין השאר, מניתוח היסטורי של השתלשלות השואה של העם היהודי, רצח העם ברואנדה של כמיליון בני הטוטסי בידי בני ההוטו (1994), הרצח ההמוני בסרברניצה של כמיליון בוסנים בידי כוחות סרביים (1995) ורצח העם בדארפור של ילידים אפריקנים בידי צבא סודן (מ-2003 ועד היום). הם כוללים דה-הומניזציה של קבוצה מסוימת באוכלוסייה, בידוד שלה בתוך אזורים סגורים, תעמולה של שנאה נגדה, הסתה פרועה ועוד. לאחר ביסוס הסימנים המקדימים, מעשי הזוועה מתחילים פעמים רבות במעשי טבח המוני, ויכולים להתדרדר לרצח עם.

ישראל שקלה להפציץ את המשרפות של אסאד בסוריה, אבל בסופו של דבר, גם במקרה הזה, השיקול הפרקטי גבר על השיקול המוסרי

לפי סימנים אלה מיאנמר זוהתה בשלוש השנים האחרונות, כאחת המדינות בהן הסיכון הגבוה ביותר להתרחשות של מעשי זוועה המוניים. מדינות נוספות בסיכון דומה הן סודן, תימן, ניגריה ואפגניסטן.

האם מדינות בעולם עושות מאמצים לעצור את מעשי הזוועה, כאשר הן לומדות על הסימנים המקדימים? בינתיים לא – לא היום, ולא בשנים מוקדמות יותר. לפי מסמכים מסווגים שהותרו לפרסום לאחרונה, מתברר שממשלת בריטניה ידעה שבועיים מראש על טבח הסטודנטים המתוכנן בכיכר טיאננמן בסין, ב-4 ביוני 1989. "ממשלת סין החליטה שאין דרך לעצור את שפיכות הדמים", כתב הדיפלומט הבריטי סיר אלן אוון דונלד לממשלתו, והוסיף חוות דעת דומה של המודיעין האמריקני. שתי המדינות – בריטניה וארה"ב – החליטו, כל אחת מהטעמים שלה, שלא להתערב. לפי הערכת הצלב האדום נטבחו באותו יום כ-3,000 סטודנטים ואזרחים אחרים.

דוגמה אחרת קרובה יותר הן הידיעות שהגיעו השנה מסוכנויות הביון האמריקני שאסד מפעיל משרפות כדי להעלים ראיות שהמשטר ביצע רצח המוני של מתנגדיו. לפי ידיעות שפורסמו בתקשורת בארץ, שקלה ישראל לתקוף את המשרפות משום ש"מדינה שמיליונים מבני עמה הוצאו להורג במשרפות לא יכולה לעמוד מנגד כשזה קורה לעם אחר, במיוחד כאשר רוב העולם עומד מנגד ושותק, כפי שעשה לפני 70 שנה". אבל בסופו של דבר, גם במקרה הזה, השיקול הפרקטי גבר על השיקול המוסרי, וגם ישראל וגם ארה"ב החליטו שלא להתערב.

לפי פרויקט "אזהרה מוקדמת", המסקנה של כל המחקרים שנעשו בנושא של רצח עם היא, שלהתערבות מוקדמת יש הרבה יותר סיכוי להצליח אם היא מתרחשת בעקבות האזהרה המוקדמת, לפני שמעשי הטבח ההמוניים מתחילים. למרבה הצער, למרות האזהרות המוקדמות, האנושות לא מעיזה להתערב ולהוקיע מתוכה אפשרות למעשי זוועה כאלה. לא בסוריה ולא בסודן, לא בצפון קוריאה, לא בניגריה ולא בקונגו או במדינות נוספות.

יותר מכך, מתברר שבכל המקומות שבהם התרחשו מעשי טבח המוניים ורצח עם, דווקא אותם אמצעים מקדימים שממשלות טוטליטריות נקטו כדי לעשות דה-הומניזציה לקבוצה מסוימת באוכלוסייה, גרמה לרוב האחר של האוכלוסייה להישאר אדישים, ובמקרים רבים לשתף פעולה עם מעשי הזוועה. רבים ממשתפי הפעולה היו רק יום לפני כן שכנים טובים, חברים ללימודים, או שותפים לעסקים.

למרות זאת, לא הכול פסימי. תמיד היו גם כאלה שבחרו לא לעמוד מנגד, ולעזור תוך סיכון אישי עצום. הם נדירים כמו יהלומים, ואולי הזוהר והיופי הפנימי שלהם יצליחו להאיר ולהעיר אנשים ומדינות.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!