שינוי פני האמנות – אפוק טיימס

שינוי פני האמנות

כיצד קבוצה של מרקסיסטים הצליחה לשנות את אחד התחומים החשובים בחברה – האמנות היפה

תמונה: Wikipedia

תמונה: Wikipedia

כשאני מסתכלת אחורה, אל לימודי התואר השני שלי באמנות עכשווית באוניברסיטה בצרפת, אני מבינה כמה מעטים הם הדברים שלמדתי בסופו של דבר.

כבר בשנה הראשונה ללימודיי, עוד לפני שהספקתי ללמוד את ההיסטוריה של האמנות, להכיר יצירות ולהתבונן בהן, הפרופסורים שלי הזמינו אותי לשאול שאלות על תפקידה של האמנות ועל מקום האמן בחברה. כמעט מהיום הראשון הם לימדו אותי לבקר, לשפוט ולנתח יצירות אמנות בהקשר החברתי והפוליטי שלהן – הם לימדו אותי כיצד אמנים שברו כללי מוסר ומוסכמות והפנו אותי לקרוא ספרים ומאמרים המראים כמה שזה טוב.

המלחמה בין התרבויות היא בין אנשים שראו את תפקידם כמורים לתרבות, שרצו ללמד סוג של חוכמה וידע, לבין אלה החושבים שמחויבותם להפריך או לפרק

אהבתי מאוד לעשות את זה. אהבתי גם ללכת לראות תערוכות בפריז ואז לשבת בבתי קפה עם חבריי ולהמשיך להתפלסף על היצירות שראינו ולבקר אותן. חשבתי שאני יודעת משהו.

בשנה השנייה נשלחתי מטעם האוניברסיטה לפרויקט תרבות בעיר לואנג פרבאנג שבלאוס. הרעיון היה להציג לבית ספר מקומי בעיר את האמנות המערבית, ומנגד ללמוד על האמנות המקומית. אחרי שהעברנו לתלמידים כמה שיעורים על אמנות עכשווית ומודרנית, הגיע תורם. התחלקנו לקבוצות ואני בחרתי להצטרף לתלמידי מגמת פיסול, שיצרו פסלי בודהות בחצר, כולם זהים זה לזה.

הם הסבירו על התהליך ואז אמרו: ככל הנראה לא תצליחי לסיים את הפסל שלך ולהביא אותו לשלמות, אז אל תתאכזבי. בעודי עסוקה בללוש את החומר, הם ניגשו אליי והניחו פסל בודהה מולי: "תעשי ככה", הם אמרו. הסתכלתי עליהם במבט תמוה והתחלתי לעבוד. היה לי ברור שאני לא עומדת לעשות בדיוק את אותו הדבר – מה הטעם? איפה המקוריות? איפה החזון? חשבתי על דרך מקורית לפסל פסל בודהה משלי.

 ״S״ , ג'ון צ'מברלין, 1959

״S״ , ג'ון צ'מברלין, 1959

להפתעתם, בתוך ימים ספורים השלמתי את היצירה. פיסלתי בודהה אישה, עם פרופורציות ותנוחה שבחרתי. "אעשה יצירה מקורית ולא עוד פסל משעמם", חשבתי לעצמי. הם כיבדו אותי, חייכו ונפרדנו בידידות.

שנים אחר כך, בכל פעם שנזכרתי במקרה הזה התביישתי. לא רק שהתביישתי על יהירותי, אלא גם על העובדה שבמקום לשבת ולספוג מהם את כל הידע שיכולתי, כמו הטכניקה, העבודה על דקויות, המסורת והתרבות שלהם, הייתי עסוקה בחיפוש דרכים לעשות אחרת. הרעיון הזה שלימדו אותי באוניברסיטה, שאני צריכה ליצור יצירה שוברת מוסכמות וחוקים, שיש בה אמירה חברתית ואישית, השתרש בי במסגרת לימודיי – לימודי תיאוריה וביקורת שגרמו לי לחשוב באופן מסוים על אמנות ועל תרבות והותירו אותי בלא הרבה ערכים או ידע ממשי.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!