רשת הסיבים האופטיים שבמוח

מחקר חדש מציע שקיימת במוח רשת הולכה מסתורית, דמוית סיבים אופטיים, המאפשרת לנו לפעול ולהגיב במהירויות גבוהות בהרבה משחשבנו שאפשרי. התגלית עשויה להוביל לעידן חדש בחקר המוח

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

" אם נחשוב על שחקני טניס, או על שחקני כדורסל, נראה שהם מציגים ביצועים מושלמים בהחלטות של שברירי שנייה. אבל אם ננסה לבנות מחשב שיעקוב אחר כדור טניס ויגיב אליו בזמנים קצרים שכאלו, נראה שזה בלתי אפשרי.

ההשקפה המקובלת לא יכולה להסביר את הזריזות הבלתי נתפסת של גאונים מתמטיים שמצליחים לחשוב, גם עמוק וגם מהר, בו זמנית

"ההשקפה המקובלת כיום בנוירופיזיולוגיה מדברת על אותות כימיים העוברים בנוירונים, כלומר על סדרי גודל של עשרות מילי-שניות עד שהאות משלים את דרכו לקצה היד, למשל. הולכה שכזאת לא יכולה להסביר את הזריזות הבלתי נתפסת של הספורטאים האלו, או של גאונים מתמטיים שמצליחים לחשוב, גם עמוק וגם מהר, בו זמנית", אומר בראיון לאפוק טיימס פרופ' ג'ק טוצ'ינסקי מאוניברסיטת אלברטה שבקנדה. במחקר חדש שפרסם, הוא ועמיתיו מציעים את קיומה של רשת הולכה נסתרת במוח – רשת ערוצים דמויי סיבים אופטיים, שבעזרת הפוטונים – חלקיקי האור – העוברים בהם, יכולים לזרז את התהליכים הנוירולוגיים בכמה סדרי גודל.

איור: Ajimonthomas CC-BY-SA-4.0

איור: Ajimonthomas CC-BY-SA-4.0

בחקר המוח כיום, מקובל להתייחס למוח כאל "מחשב" מורכב הבנוי מאוסף של נוירונים – תאי העצב של המוח. אלה משמשים בתור בסיס המאפשר לנו לבצע פעילויות קוגניטיביות שונות, כמו קריאת הכתבה הזו. בעזרת האותות המועברים בין הנוירונים, המוח מסוגל לחוש, ללמוד, לתכנן, ליצור ולחוות. אך האם הנוירונים עומדים גם בבסיס היצירתיות האנושית, החוויה האישית, או תחושת התודעה? האם רשת הנוירונים יכולה להסביר את כל זה או שאולי יש במוח רמת מורכבות נוספת – רשתות הולכה המעבירות מידע ברבדים עמוקים יותר?

ניסוי הבצלים

חקר מערכת ההולכה המסתורית הזו, דמוית הסיבים האופטיים, התחיל לפני כ-100 שנה, עם מדען סובייטי בשם פרופ' אלכסנדר גורביץ' שערך ב-1923 ניסוי מעניין על בצלים. גורביץ' קיבע במקומם שני בצלים, וכיוון קצה שורש של אחד הבצלים אל צדו של שורש הבצל השני, בלי שהיה מגע ישיר ביניהם.

גורביץ' עסק בחקר התפתחות הרקמות וחלוקת התאים בגוף. הוא חשד שכאשר תא כלשהו מתחלק לשני תאים חדשים – תהליך שקורה בגופנו בלי הרף – הוא מעביר מידע כלשהו לתאים שבסביבתו וגורם גם להם להתחלק.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!