לנצח במלחמה בלי קרב – האם זה אפשרי?

אף על פי שגנרלים רבים בהיסטוריה למדו את "אמנות המלחמה" של סון דזה, רובם בחרו לפעול אחרת ולהשתמש בכוח צבאי לכיבוש ולהשמדת האויב. האם הפילוסופיה של החכם הסיני ניתנת בכל זאת ליישום?

איור: SMYang/ET

איור: SMYang/ET

במאה השישית לפנה"ס, סין הייתה מחולקת למדינות קטנות שלחמו זו בזו וניסו להרחיב את שטחיהן. סון דזה – פילוסוף, איש רוח ואסטרטג גאון, עמד בראש אחד הצבאות, של מדינת וו, והצליח להכניע צבא שהיה גדול מצבאו פי עשרה. הוא רשם לזכותו ניצחונות צבאיים מרשימים, ובהמשך חיבר את "אמנות המלחמה" – ספר שתורגם מאות שנים מאוחר יותר לעשרות שפות, ונלמד עד היום לא רק בבתי ספר צבאיים, אלא גם בבתי ספר לניהול.

ב-13 פרקי הספר, פורש סון דזה תורות לחימה המקיפות נושאים כמו אסטרטגיה, פסיכולוגיה של מלחמה, טופוגרפיה ושימוש במרגלים. אולם בבסיס הפילוסופיה שלו עיקרון חשוב אחד: סון דזה האמין שמצב הלחימה האידיאלי הוא "כיבוש בלי קרב". את הניצחון הגדול ביותר, לדעתו, משיגים בלי אף חייל. "להשיג מאה ניצחונות במאה קרבות – אין זה שיא המצוינות. שיא המצוינות הוא להכניע את צבאו של האויב בלי לחימה", כתב. "המתמחה בלוחמה מכניע צבאות בלי קרב, כובש ערים מבוצרות מבלי לתקוף, ומביס מדינות בלי לחימה ממושכת".

איך משיגים זאת? שיאנג, שליט שחי במאה החמישית לפנה"ס, ניסה ליישם את "אמנות המלחמה" של סון דזה כאשר הוביל את צבאו לצעוד יותר מ-150 קילומטר לעבר עיר סוררת אחת, ששליטיה החליטו לבגוד בו, להתנתק ממדינתו ולהסתפח למדינה שכנה עוינת. החיילים כבר היו מוכנים להסתער על העיר ולכבוש אותה, אבל כשעמדו מול שעריה, דבר מוזר קרה: קטע מחומת העיר קרס והותיר את העיר ללא הגנה ראויה.

להפתעתו של הצבא, דווקא אז, כשקיבל יתרון ויכול היה לכבוש בקלות את העיר, שיאנג קרא לצבא לסגת ולחזור הביתה. אחד מיועציו המופתעים מחה בפניו: ״ברגע שהגענו אל העיר להעניש אותה על פשעיה, החומה קרסה. האין זה סימן משמים שעלינו להשלים את כיבוש העיר? ולמה עלינו לוותר על המתקפה?״

שיאנג ענה לו: ״שמעתי שאיש חכם אמר פעם: ׳אדם מוסרי אינו מנצל אחרים כשהם מרוויחים, ולא תוקף אחרים כשהם במצוקה׳. קודם כל נאפשר לעיר לתקן את חומותיה, רק לאחר מכן נתקוף אותה״. כשאנשי העיר שמעו את חוש הצדק של שיאנג, הם ביקשו להיכנע ללא מאבק.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!