הנוסחה של האנג'ל המצליח בארץ

היזם ואיש העסקים גיגי לוי-וייס משתף מניסיונו בעשיית אקזיטים: כיצד הוא בוחן רעיונות, מה הוא מחפש בצוותים שמגיעים אליו ואיך הוא מנהל אנשים

תמונה: Christopher Michel/Flickr

תמונה: Christopher Michel/Flickr

אם בישראל שיעור האקזיטים עומד על כחמישה אחוזים בלבד (1 ל-20), גיגי לוי-וייס, אחד היזמים המוכרים בישראל, מצליח בעקביות לשבור את היחס הזה. בראיון שערכנו במשרדו בהרצליה פיתוח, הוא מאשר בצניעות שכיום הוא יושב על יחס של 1 ל-3.5.

2017 הייתה שנה מוצלחת עבורו, אחרי שרשם עוד שני אקזיטים יפים: מכירת חברת הגיימינג הישראלית פלאריום בכחצי מיליארד שקל, ומכירת חלק מחברת הולה ב־200 מיליון דולר. בשתי העסקאות לוי-וייס היה אחד המשקיעים. ואלו אינם מקרים יוצאי דופן. גם בעבר חברות שהשקיע בהן נמכרו שנה אחרי ההקמה ביותר ממאה מיליון דולר, ולוי-וייס צופה הצלחה דומה גם בעתיד. בפרוטפוליו שלו יש עוד כעשר חברות שצפויות להיות הצלחות גדולות. אם זה יקרה, זה ישים אותו על יחס של אחד לשלוש.

אני מתחיל פינג פונג של שאלות-תשובות מול הצוות. אני בעצם עושה להם ׳בדיקות לחץ׳. אני בודק איך הם עונים, אני בודק את המחשבה שלהם

לפני שלוי-וייס פרץ דרך בסצנת השקעות ההייטק הישראלית, הוא הפך בגיל 35 בלבד למנכ"ל חברת ההימורים באינטרנט 888, המעסיקה כ-1,300 איש. ב-2011, אחרי ארבע שנים וחצי בתפקיד, הוא עזב, והתמקד בהשקעות הייטק. ב-2015 הוא השיק, ביחד עם שני שותפים מהסיליקון ואלי, את קרן NFX. הקרן משקיעה בשלבי הסיד וה-A ובמקרים מסוימים גם בחברות pre seed ואז מלווה אותן בחניכה צמודה.

ההשקעה הראשונה של לוי-וייס, טייס חיל אוויר בעברו, הייתה ב-2004 בחברה שהקים חבר מהטייסת. "אחרי שהחברה נמכרה תוך זמן קצר יחסית, חוויתי את הקסם שבהשקעות הייטק – השקעות בסטארט-אפים בהם קצב ההתקדמות מהיר בהרבה מאשר בחברות הגדולות. לאחר שנים של השקעות בסטרט-אפים כתחביב לצד עבודה, הבנתי אט אט שאני נהנה הרבה יותר מעבודה עם יזמים בעלי רעיונות מדהימים בשלבים מוקדמים, ושהצד ממנו נהניתי בעבר של ניהול אלפי אנשים פחות חשוב לי. פעם זה אולי היה חשוב לי יותר בשביל האגו. כשהגעתי להבנה הזו הפסקתי לנהל והתחלתי להשקיע בצורה יותר רצינית. בהתחלה עשיתי את זה, בין השאר, כי גם רציתי להרוויח כסף. היום, מה שבעיקר מניע אותי זו המעורבות בדברים שמשנים את העולם".

לוי-וייס עם שותפיו לקרן NFX, ג'יימס קורייר ופיט פלינט | תמונה: Christopher Michel/Flickr

לוי-וייס עם שותפיו לקרן NFX, ג'יימס קורייר ופיט פלינט | תמונה: Christopher Michel/Flickr

משנים את העולם למקום טוב יותר?

"כמובן שבעדיפות, ולא להשקיע בדברים שמשנים את העולם לרעה, אבל לא בהכרח לטובה. פשוט חברות שמשנות את העולם. השקעתי, למשל, בחברת רובוטיקה שצפויה לשנות לגמרי את הדרך שבה מחסנים מתנהלים. היא פיתחה שיטה מדהימה, שבה כל מחסן רגיל יכול להפוך למחסן רובוטי. האם הם משנים את העולם? כמובן. האם יהיו אנשים העלולים לאבד את עבודתם בגלל הרובוטיקה? כן. אבל אז אולי המחסנאים יעשו דברים אחרים ומחירם של מוצרים ירד. פגשתי לפני שנה וחצי צוות אחר שדיבר על שינוי גנטי של עץ הקפה. הם יודעים ליצור קפה, שגדל על העץ, בלי קפאין תוך כדי שימוש בכלי מעולם הביולוגיה הסינטטית שנקרא CRISPR. באותה הטכנולוגיה הם יודעים לפתור בעיות בגידולים אחרים. לא יכולתי לתת להם ללכת בלי להיות מעורב בזה".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!