האם נמצא העצב שמחבר בין הגוף לנפש? – אפוק טיימס

האם נמצא העצב שמחבר בין הגוף לנפש?

מהי נפש, מהו "מיינד" ואיך נראית התודעה? בשנים האחרונות מדענים חוקרים את "העצב התועה", המחבר בין המוח ללב, משפיע על החוויות ועל התחושות ועשוי להתגלות כשער מסתורי שיאפשר לפרוץ את גבולות הגוף ולחקור את הלא נודע – הנפש

תמונת אילוסטרציה: Fotolia

תמונת אילוסטרציה: Fotolia

מהי הנפש? שאלה קשה. אפלטון טען שהיא מורכבת מחומר שאינו דומה לחומר המרכיב את גוף הבשר ודם שלנו – שהיא משתייכת למציאות שאינה חומרית. במהלך החיים היא מתאחדת עם הגוף אך בסופם, היא חוזרת לעולם ממנו הגיעה – עולם האידאות.

באופן מעט דומה, טען במאה ה-17 רנה דקארט שהנפש והגוף נפרדים זה מזה. הנפש – שאינה חומרית – היא זו שחושבת, מאמינה, מקווה ומטילה ספק. הגוף החומרי, לעומת זאת, בסך הכול אחראי להסדיר את תפקוד הלב, הכבד ויתר האיברים. כיצד הנפש מצליחה להשפיע על הגוף? דרך מקום מיוחד במוח – בלוטת האצטרובל השוכנת במרכזו, בין שתי ההמיספרות, אולם דקארט לא הסביר כיצד.

אינטראקציה בין גוף לנפש נשמעת פעמים רבות כמו משהו 'רוחני', אבל בעצב [התועה] יש באמת מרכיב ליבה מרכזי שקשור לאופן שבו אנחנו חווים את העולם

אל מול השקפתו של דקארט התפתחה לאורך השנים השקפה הפוכה – הגורסת כי הגוף והנפש הם חומר אחד. שפינוזה, למשל, בן המאה ה-17, דיבר על סוג של "חומר ראשוני", שתכונותיו חומריות וגם מנטליות. להשקפתו, הגוף והנפש הם שני תיאורים שונים של אותו דבר.

בשנים האחרונות, כתוצאה מהחידושים הטכנולוגיים, הדיון על הנפש עבר מהרמה הפילוסופית לרמה המדעית, החומרית. ציוד הדמיה מאפשר לראות את הפעילות במוח באזורים השונים, וגירויים מגנטיים מאפשרים לחוקרים אפילו להפעיל באופן יזום אזורים במוח וכך ללמוד כיצד מושפעת התודעה שלנו.

למעשה, המדע אינו עוסק כיום בכלל בחקר הנפש המסורתית, אלא מתרכז בחקר התודעה. תקציבי מחקר אדירים מושקעים בכך, כשהמטרה היא ללמוד כיצד פעילות הנוירונים (ה"ירייה" של תאי העצב במוח) והקשרים המסועפים ביניהם מאפשרים לנו לעבד מידע, לקבל החלטות ואפילו לחוש רגשות עמוקים.

ד"ר ג'יימס הת'רס מאוניברסיטת נות'ווסטרן שבבוסטון

ד"ר ג'יימס הת'רס מאוניברסיטת נות'ווסטרן שבבוסטון

ובכל זאת עדיין נותרה שאלה בסיסית אחת לא פתורה – מה מקורה של החוויה הסובייקטיבית – מהו אותו זרם תודעה שמתרוצץ במוחנו ואנחנו חווים בצורה כה מוחשית. מה, למשל, גורם לנו לחוות את הצבע האדום של הכלנית או להרגיש את הריח הרענן שאחרי הגשם?

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!