חוקרי המוח שמדברים עם אנשים במצב צמח – אפוק טיימס

חוקרי המוח שמדברים עם אנשים במצב צמח

כרבע מהמטופלים שמאובחנים כצמחים, נמצאים למעשה בדרגות שונות של מודעות

תמונה: PopTech/Flickr-CC BY-SA 2.0

תמונה: PopTech/Flickr-CC BY-SA 2.0

איימי יצאה מאוחר בלילה מהבר יחד עם חבורה עליזה של ידידים מהאוניברסיטה בפרובינציית אונטריו שבקנדה. החבר שממנו נפרדה בתחילת הערב חיכה לה בחוץ. הוא ניגש אליה ודחף אותה. היא מעדה ונפלה, כשראשה נחבט קשות על שפת המדרכה. מוחה נמחץ אל הגולגולת, עורקי דם נקרעו, וכתוצאה מהחבטה נפגעו אזורים קריטיים במוחה.

החברים הבהילו אותה מחוסרת הכרה לבית החולים הקרוב. שבעה חודשים לאחר האירוע בהם הייתה עדיין מחוסרת הכרה, הרופאים הסבירו להוריה שבשלב זה לאיימי כבר אין שום מחשבות, רגשות או זכרונות, היא אינה מבינה מה שמדברים אליה, ואינה חשה עונג או כאב. במילים אחרות, היא במצב של צמח. הם הציעו להם בעדינות לשקול לנתק אותה ממכשירי ההחייאה.

האם אדם במצב של צמח הוא חי או מת? האם הוא חש כאב? האם יש לו רגשות ומחשבות?

ההורים, שעדיין לא היו מוכנים לכך, ביקשו לערוך לה סריקת מוח ב-fMRI. תוצאות הבדיקה הדהימו את כולם: "סריקות המוח הראו שאיימי אינה במצב של צמח. למעשה היא מודעת לכל מה שקורה סביבה", כותב פרופ' אדריאן אואן, חוקר מוח ב"יוניברסיטי אוף ווסטרן אונטריו", בספרו Into The Gray Zone (2017).

מה קרה עם איימי בסופו של דבר נראה בהמשך, אבל לפי פרופ' אואן, שסרק את מוחה של איימי, המקרה שלה אינו נדיר כל כך. בעבודתו במרכז לחקר המוח באוניברסיטת אונטריו שבקנדה, הוא מצא כי כ-15 עד 20 אחוז מהמטופלים המוגדרים על ידי הרופאים כצמחים למעשה מודעים, בדרגות שונות, לכל מה שנעשה סביבם. הם רק אינם יכולים לספר על כך, כי הם כלואים בתוך גוף משותק ומוח שנפגע קשות.

קומץ קטן של רופאים בעולם מנסה לתקשר עם מוחם של מטופלים כאלה. מה האתגרים בכך וכמה מהם מצליחים?

חיה או מתה

כעשרים שנה לפני שסרק את מוחה של איימי, בסוף שנות ה-80, אואן היה מתמחה צעיר ונלהב בחקר המוח באוניברסיטת קיימברידג' בלונדון. שם הוא פגש את מורין, חוקרת מוח נלהבת כמוהו, שם ניצתה האהבה ביניהם והם החליטו להינשא.

החולים שהם פגשו היו שורה ארוכה של אנשים שסבלו מסוגים שונים של דיכאון, סכיזופרניה, דמנציה, פרקינסון ואלצהיימר. הם נגעו ללב שניהם עמוקות, אבל בדרכים שונות. אואן רצה לנתח בכלים מדעיים מה קרה לכל אחד מהם אחרי שמוחם נפגע. מורין חשבה שחשוב יותר למצוא דרכים לעזור לאנשים אלה להתמודד עם הקשיים שלהם. היא החליטה לעזוב את הקריירה האקדמית ולהשתלם כאחות פסיכיאטרית. דרכיהם המקצועיות והאישיות נפרדו, אבל חזרו והצטלבו שוב בנסיבות הזויות ומכאיבות.

מטופל חובש קסדה עם אלקטרודות לבדיקת הפעילות החשמלית במוח | תמונה: Owen Lab/Flickr

מטופל חובש קסדה עם אלקטרודות לבדיקת הפעילות החשמלית במוח | תמונה: Owen Lab/Flickr

בוקר אחד, ביולי 1996 חברה התקשרה לאואן וסיפרה לו שמצאו את מורין מוטלת ללא הכרה בצד הדרך ליד עץ, יחד עם אופניה. בהתחלה חשבו שהיא התנגשה בעץ, אבל התברר שהמצב גרוע הרבה יותר. נקודה חלשה בדופן של עורק בבסיס המוח שלה גרם לו להתפוצץ. מצבה התדרדר במהירות, ותוך זמן קצר היא אובחנה במצב של צמח. לאנשים במצב של צמח יש מחזורים של ערות ושינה, העיניים שלהם יכולות להיות פקוחות, לעתים נראה אפילו כאילו שהם מביטים מסביב, הם יכולים לחייך, להחזיק ביד של מישהו, להאנח או לבכות. אבל הם לא יכולים לדבר או להבין דיבור, התנועות שלהם רפלקסיביות, לא רצוניות, ונראה שהם איבדו לגמרי את הזיכרון, הרגשות והמחשבות, כל האיכויות שהופכות כל אחד מאיתנו ליחיד ומיוחד.

בראשו של אואן התרוצצו אין-סוף שאלות: מה זה אומר להיות במצב של צמח? האם מורין חיה או מתה? האם היא יודעת מי היא? האם היא מבינה היכן היא נמצאת? עבור אואן התאונה של מורין הייתה אולי סוג של קריאת כיוון, שעליו לעשות משהו מועיל יותר עם הידע שרכש. הוא זכר מה שמורין תמיד אמרה ש"מדע לא צריך להיות רק בשביל המחקר המדעי עצמו. הוא צריך לעזור לבני אדם". אואן הרגיש שזו ההזדמנות בשבילו להתחיל לצעוד בנתיב הזה.

היכולות השכליות חזרו

כשנה לפני המקרה הטרגי של מורין, אואן הוזמן להצטרף ל"מרכז להדמיית המוח" שהוקם בבית החולים האוניברסיטאי של קיימברדיג', "אדנברוק", כמומחה להדמיית מוח בטכנולוגיות שונות. האחת היא "טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים" (PET), שמזהה תהליכים מטבוליים במוח, כמו ריכוז סוכר וחמצן ברקמות. השנייה "דימות תהודה מגנטית תפקודי" (fMRI), שמודדת פעילות של אזורים שונים במוח בזמן ביצוע של מטלות שונות. בעזרת הדמיות אלה ניסה אואן לבדוק מה קורה למטופלים שמוחם נפגע קשות בגלל שבץ, דום לב, טביעה או תאונות דרכים. כבר אז הוא החל לתהות בינו לבינו איך הוא יכול לדעת האם מטופל מסוים מודע לעצמו ולמה שקורה סביבו. הוא החל לתהות האם הוא יכול להשתמש בטכנולוגיות של הדמיית מוח כדי ממש לתקשר עם מטופליו. בפרט אלו שהיו באזור הדמדומים שבין חיים למוות, במצב של צמח, כמו מורין למשל. ואז הגיעה קייט ביינברידג'.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!