גזור ושמור: חשיבה יצירתית – השיטות למציאת פתרונות – אפוק טיימס

גזור ושמור: חשיבה יצירתית – השיטות למציאת פתרונות

באמצעות תבניות חשיבה קבועות שניתן ללמוד בתהליך פשוט ומהיר, תוכלו למצוא פתרון יצירתי לכל בעיה, כמעט

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

חשבתם שיצירתיות זה עניין של השראה או כישרון מולד? מתברר שלא בהכרח. נכון, היו בהיסטוריה תגליות והמצאות בהשראת חלומות או רגעי "יוריקה", אבל בשנים האחרונות פותחו גם מספר שיטות שבעזרתן אנחנו לא חייבים לחכות לאותו רגע מיוחל. המתודולוגיות האלו עוזרות לנו לבחון את הבעיה מנקודת מבט יצירתית יותר.

זה לא אומר שזה פשוט. בדרך כלל נוח לנו "ללכת על בטוח", כך שעם השנים אנחנו יוצרים לעצמנו תבניות חשיבה שגרתיות – אנחנו מקווים ומצפים שאותם פתרונות שעזרו לנו להתמודד עם אתגרי העבר יעזרו לנו גם בעתיד. המתודולוגיות החדשות מסייעות לנו להסתכל על הדברים קצת אחרת, מזווית שונה, וכך להגיע בצורה שיטתית לפתרונות יצירתיים. שיטות כאלו אמנם לא יעזרו לנו לחשוב על יצירות אמנות חדשות, אבל כשניצבת בפנינו בעיה שאיתה צריך להתמודד, או כשרוצים לפתח מוצר או טכנולוגיה חדשה, מתברר שנוכל להרגיל את עצמנו לדפוסי חשיבה יצירתיים יותר.

אחת מהמתודולוגיות האלו נקראת "חשיבה המצאתית שיטתית" (ASIT). ראשיתה בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, כשגנריך אלטשולר, יהודי רוסי חקר מאות אלפי פטנטים וגילה 40 תבניות חשיבה משותפות שעומדות מאחורי כולן. הוא איחד את 40 התבניות האלו לשיטה שכינה TRIZ, שבתרגום גס מרוסית אלו ראשי התיבות של "תיאוריה לפתרון משימות הקשורות בהמצאות".

ד"ר רוני הורוביץ, כיום ראש החוג להנדסת תעשייה וניהול במכללה האקדמית להנדסה בירושלים, נחשף ל-TRIZ ב-1988, והתלהב. אבל, הוא זיהה בה גם כמה דברים שכדאי לשפר. בסופו של דבר הוא קיבץ אותה למספר דפוסי חשיבה – עקרונות – משותפים.

1. החסרה

לפי עיקרון ההחסרה, אם ניקח מערכת שעובדת, כמו מוצר, תהליך או שירות שמוצע, ונסתכל על כלל המרכיבים שבו, כדאי לנו לשאול מה יקרה אם ניקח את אחד המרכיבים הכי חיוניים (לא מרכיבים שוליים או זניחים) ונוציא אותו מהמערכת. אם המערכת היא, למשל, מכונית, מה יקרה אם נוציא ממנה את המנוע? האם נצליח לייצר משהו חדש שמסוגל לעשות דברים שלא חשבנו עליהם קודם, או שאולי נפתח משהו שעושה דברים דומים אבל ביעילות גדולה יותר?

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

דוגמה טובה לכך היא משקפיים. הם מורכבים מעדשות, שעוזרות לנו לראות טוב יותר, וממסגרת שמייצבת אותן. מה יקרה אם נוריד את המסגרת? איך יוכלו העדשות להתמקם במקום ובזווית הנכונה? מתברר שהן יוכלו. בשנות ה-60 פותחו עדשות המגע. מאז רבים מאתנו בוחרים ליהנות מהעדשות בלי המסגרת המסורבלת.

מוצר נוסף שפותח בהשראת ה"החסרה" הוא ה-iPod Shuffle של אפל. מרבית המכשירים בסדרת האייפודים, המשמשים כנגני MP3, נעזרים במסך המאפשר לנו לבחור את השיר הבא שנשמע. ב"אייפוד שאפל", כדי להגיע למידות הזעירות והנוחות שלו, החסירו היצרנים שני מרכיבים חשובים של האייפודים: הם ויתרו על המסך, וביחד איתו גם ויתרו על אחת הפונקציות החשובות של האייפד – השליטה שלנו במה שמתנגן. הם פיתחו נגן שבוחר עבורנו באקראי את סדר השירים.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!