"הזמן המת" היקר שאבד לנו

לפני שאתם קוראים את הטור הזה, תכניסו את הנייד לכיס

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

אתם נוסעים על הכביש המהיר והרמזור התחלף לאדום. אתם יודעים שיעברו כ-30 שניות שלמות עד שהוא יתחלף לירוק. מה עושים בזמן היקר הזה? "חבל לבזבז אותו", אתם חושבים, ושולפים את הטלפון הנייד, בודקים האם הגיעה הודעה חשובה בווטסאפ, או אולי מישהו כבר הגיב לפוסט שהעליתם בפייסבוק. לאחר מכן אתם יושבים עם חבר במסעדה. הוא יצא לשירותים ואולי יעברו שלוש דקות עד שהוא יחזור. מה לעשות בזמן הזה? סתם לבהות באוויר?

הזמן הזה, שבו אנחנו ממתינים לחבר, עולים במעלית, יושבים בתור לרופא או ממתינים עד שהמחשב "יעלה", מכונה "זמן מת" – כל עוד לא נגענו בזמן שהמתנו במכשיר טכנולוגי. זהו סוג של שעמום שכיום כבר לא צריך לחוות אותו הודות למכשירים ניידים ושאר גאדג'טים טכנולוגיים. אבל מתברר שלזמן הזה יש חשיבות קריטית לתפקוד המוח שלנו. במיוחד לחלק במוח המכונה אזור האונה המצחית קדמית, שמכיל בתוכו את אזור הדמיון, היצירתיות, קבלת החלטות ועוד. אזור האונה המצחית הקדמית עובד בצורה נמרצת דווקא כאשר אנחנו כביכול משתעממים.

תחשבו על עצמכם במקלחת או בהרצאה משעממת, בוהים בחלון: האם עולות מחשבות? רעיונות יצירתיים? מה לגבי חלימה בהקיץ? אם בכל פעם שקצת נשתעמם מיד נשלוף את הנייד או נפתח ערוץ טכנולוגי, אולי נעשיר את עצמנו בידע וחיי חברה, אבל נמנע בהכרח מהמוח שלנו אפשרות לפתח חשיבה יצירתית, קבלת החלטות ודמיון באופן יעיל ומקסימלי. אצל מבוגרים זה עשוי לבוא לידי ביטוי בירידה בפעילות באזור האונה המצחית הקדמית במוח. לארי רוזן, פרופסור בדימוס לפסיכולוגיה מאוניברסיטת מדינת קליפורניה, מצא שקיימת ירידה בתפקוד האונה המצחית הקדמית במוח בהתאם לכמות השימוש שאדם עושה בטכנולוגיה. אנשים הנחשבים ל"משתמשים כבדים" וכמעט לא מאפשרים לעצמם "זמן מת" מראים תפקודי אונה מצחית נמוכים יותר, יחסית למשתמשים בינוניים או קלים (התפרסם בספרו iDisorder 2013).

אצל ילדים, אובדן ה"זמן המת" עלול להוביל לפגיעה בהתפתחות התקינה של המוח. מחקרים מצאו שהחל משנות ה-90', ילדים בארה"ב הפכו לפחות ופחות יצירתיים, עם פחות דמיון, פחות הומור ופחות מסוגלים לייצר רעיונות חדשים ויוצאי דופן (Creative Research Journal 2011).

העיתונאי והסופר מייקל האריס מקונן על אובדן "הזמן המת", אובדן שהדורות הבאים אולי בכלל לא יכירו ויתקשו להבין, "אותו שקט, אותה בדידות של חלימה בהקיץ. אין באמת זמן חופשי כשאתה נושא איתך כל הזמן טלפון נייד. כיום המצרך הנדיר ביותר הוא ההזדמנות להיות לבד עם המחשבות שלך" (The End of Absence 2014).

מסופר על אלברט איינשטיין, שהמציא את תורת היחסות בעת שרכב על אופניים והרהר במחשבות שעלו בראשו. טים ארמסטרונג, מנכ"ל חברת התקשורת AOL, ידוע כמי שמקדיש ארבע שעות בשבוע רק לשבת ולחשוב, ודורש זאת גם מכל העובדים הבכירים. ג'ף ווינר, מנכ"ל לינקדאין, עושה זאת במשך שעתיים בכל יום.

ידוע שרוב המנכלים הבכירים סובלים מעודף אינפורמציה שזורמת אליהם ללא הפסקה מכל הערוצים הטכנולוגיים: מיילים, הודעות טקסט, ועוד, שבולעים את כל זמנם. אבל חלקם מכירים בערך של "זמן מת", ויוצרים אותו לעצמם באופן יזום. בזמן הזה הם מתנתקים מכל המסכים ומקפידים לתת לעצמם זמן לחשוב ולהרהר על מה שמעסיק אותם: המטרות שהציבו לארגון שלהם, האמונות והנחות היסוד שמנחות אותם, קשרים גלויים ונסתרים בין פיסות מידע שונות או פרויקטים של התפתחות וצמיחה אישית.

אולי תרצו גם אתם לנסות את זה? הדרך להשיג שיפור בתפקוד האונה המצחית קדמית היא לייצר 3-2 רגעי שעמום ביום. שבו 3-2 דקות תמימות בשקט, לפני שאתם מסתערים על הנייד שלכם; הגעתם למעלית והיא לא בקומה שלכם? לחצו על הכפתור ואל (!) תוציאו מהכיס את הנייד; אספתם את הילד ברכב ואתם מבחינים במראה שהוא במחשבות עם עצמו או בוהה בדבר מה – פשוט תאפשרו לו לשהות במצב זה למשך כמה דקות; וכשאתם קמים בבוקר, תנו לעצמם 15 דקות של המתנה עד שתפתחו את הנייד או המחשב. בהצלחה!

* יעל מן שחר היא שדרנית רדיו ומרצה בתחום השפעות הטכנולוגיה על האדם

 

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!