טור עורך גיליון 310: כוחו של ציטוט

לפני כמה ימים נשלח באחת מקבוצות הווטסאפ שאני חבר בהן ציטוט שיצר אצלי תחושה לא נוחה. הציטוט היה של לב טולסטוי, מהסופרים הגדולים אי פעם, שאמר: "העניין הוא לא לדעת הרבה, אלא לדעת מכל מה שניתן לדעת את מה שהכי חשוב".
אנשים רבים אוהבים לצטט אמרות של מפורסמים, כנראה מכיוון שזה מאפשר להם ללמוד משהו על החיים. בלוגרים וסופרים עושים זאת כדי לחזק רעיון מסוים – רחב יותר – שהם רוצים להעביר. כמובן שעל פני השטח קשה לראות בכך בעיה. זה חביב, זה נותן לנו ערך, זה כיף. אבל בכל זאת, משהו הפריע לי.
שבוע קודם לכן התגלגל לידיי אחד מספריו של טולסטוי. לא הייתה זאת אחת מיצירותיו הספרותיות, אלא אוסף כתבים הגותיים שטולסטוי חיבר סביב גיל 50. בכתבים אלו הוא מתאר את מסעו הארוך לחיפוש אחר משמעות – דרך קריאה בספרים, התנסויות אישיות, מפגשים עם אנשים ובעיקר התבוננות במחשבותיו.
מתברר שטולסטוי שינה את הבנותיו פעמים רבות: אם בתחילה חשב שיצירותיו הספרותיות מעניקות משמעות לחייו, בהמשך הוא גילה שכתב אותן מתוך רדיפה אחר כבוד ותהילה והחליט לזנוח אותן; כשהגיע למסקנה שהבין את משמעות החיים, שינה את דעתו והבין שלא הבין דבר; הוא הפך לאדם מאמין, אבל אז פקפק באמונתו שלו; לבסוף דבק בנצרות, אבל גם אז – סלד מהריטואלים הדתיים של הכנסייה. הוא עבר מסע שלאורכו הגיע להבנות חדשות, גבוהות יותר מהבנותיו הקודמות, שקירבו אותו עוד ועוד למה שחיפש – האמת. גם סגנון הכתיבה שלו השתנה בהתאם.
אם כן, מה ניתן ללמוד מציטוט קצר, תלוש מהקשר, של אדם ששינה את הבנותיו פעמים רבות כל כך? בעיקר מה שמתאים להשקפות ולמושגים שבהם אנחנו מאמינים. דבר דומה קורה, למשל, עם ציטוטים שלוקחים מסִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה שָׁאקְיַמוּנִי הידוע בתור ה״בודהא״, שחי לפני כ-2,500 שנה. במשך 49 השנים שלימד את הדהרמה שלו, התעורר הבודהא בכל פעם להבנות חדשות ושינה את הדהרמה שלימד קודם לכן. העובדה הפשוטה הזאת לא מפריעה לנו לשלוף מגוגל ציטוט שלו ולנפנף בו כגושפנקה לחיזוק האמונות והמושגים שלנו.
אגב, טולסטוי עצמו נפל בעניין הזה כששלף ציטוט של הבודהא שאמור, כביכול, לסכם במילים ספורות את תורתו המורכבת: "אי אפשר לחיות מתוך תודעה שהסבל, היחלשות הגוף, הזקנה והמוות הם בלתי נמנעים – ועל כן עלינו לשחרר את עצמנו מן החיים, מכל אפשרות של חיים". למה בדיוק התכוון הבודהא שתורתו מורכבת מאלפי כתבים שרק חלקם תורגם לשפות המערב? קשה לדעת מבלי לקרוא אותם. בכל מקרה, טולסטוי השתמש בדברי הבודהא כדי לקבל אישור לתובנה שהגיע אליה ברגע מסוים מאוד בחייו – שלחיים אין משמעות.
בגיליון שלפניכם הבאנו סדרה של כתבות העוסקות כולן באנשים שחיפשו אחר משמעות בחייהם וגילו אותה בהדרגה. מטולסטוי ו"תורת הקארמה", דרך "פילוסופיית הזרימה" ותורות המזרח ועד לאנשים רגילים, כמוני וכמוכם, החיים את חייהם והגיעו לתובנות ששינו את חייהם.
כמיטב המסורת, הבאנו לכם בנוסף מקבץ מרתק של כתבות במדורים נוספים: גיאו-פוליטיקה – שם נעסוק בין היתר ב"פרשת ווטרגייט" חדשה (ספיי-גייט) המזעזעת את ארה"ב, אף על פי שכלי התקשורת בארץ ובעולם ממעטים לכתוב עליה, או עושים ממנה ספין נגד דונלד טראמפ; ומדור מדע וטכנולוגיה שצולל הפעם לגילויים האחרונים ההופכים חלק מהמדע הבדיוני שהכרנו עד כה, למדע מקובל.
אני מקווה שתיהנו לקרוא את המגזין ותכתבו לנו מה דעתכם.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!