צוות של אויבים, האסטרטגיה של אברהם לינקולן

מה אפשר ללמוד מאברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב, שהרכיב צוות מנצח כאשר בחר לעמדות המפתח בממשלתו את יריביו המושבעים

תמונה: Alexander Gardner/CC-PD-Mark

תמונה: Alexander Gardner/CC-PD-Mark

אף אחד לא ציפה שאברהם לינקולן ייבחר למועמד המפלגה הרפובליקנית, בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-1861. כולם הימרו על אחד משלושת המועמדים האחרים: ויליאם סיוארד, סנאטור מניו יורק, צ'ייס סלמון, המושל של אוהיו ואדוארד בייטס, המדינאי הוותיק והמוערך ממיזורי. שלושתם נולדו במזרח ארה"ב – התעשייתי והמתקדם, למדו משפטים והיו בעלי השכלה רחבה. הם רכשו ניסיון עשיר בפוליטיקה ופופולריות בציבור, היה להם אגו חזק ושאיפה אדירה להגיע לכס הנשיאות.

הסתכלתי מסביב על האנשים במפלגה, והגעתי למסקנה ששלושת אלה היו האנשים החזקים ביותר והמוכשרים ביותר. לכן לא היתה לי זכות למנוע מהמדינה את השירות שלהם

על לינקולן לא הימרו כי הוא היה שונה מאוד מהמועמדים האחרים, כפי שכותבת ההיסטוריונית וזוכת פרס פוליצר להיסטוריה, דוריס קירנס-גודווין. גודווין התמחתה בכתיבת ביוגרפיות של נשיאי ארה"ב, והביוגרפיה שלה על לינקולן Team Of Rivals (2005) זכתה בפרסים רבים, ואף הפכה לסרט מצליח בבימויו של סטיבן שפילברג (2012).

על לינקולן לא הימרו, לפי גודווין, כי הוא היה שונה מאוד מהמועמדים האחרים: שמו כמעט לא היה ידוע בציבור הרחב, הוא נראה כמו עורך דין כפרי שהגיח לפתע משום מקום, מהפריפריה הרחוקה במערב ארה"ב. ההשכלה הפורמלית שלו הייתה דלה, הוא שירת רק כהונה חיוורת אחת בבית הנבחרים ונכשל פעמיים בניסיונותיו להיבחר לסנאט.

כאשר התברר שדווקא לינקולן נבחר למועמד הרפובליקנים לנשיאות, רבים ראו זאת כמזל בלבד. אבל, כאשר המפלגה הרפובליקנית זכתה בבחירות, ולינקולן נבחר לנשיא, הבחירה בו הפכה לדאגה אמיתית. באותה תקופה נראה היה שארה"ב נמצאת בסכנה רצינית של התפרקות בגלל המחלוקת הקשה בין מדינות הצפון התעשייתיות שתמכו בביטול העבדות, לבין מדינות הדרום החקלאיות שהסתמכו על העבדות ורצו להמשיך ולהרחיב אותה. על רקע זה נראה היה שיש צורך במנהיג חזק שימנע את פרישת מדינות הדרום מארצות הברית. לינקולן לא נחשב כמי שמתאים לדרישות אלה, אבל, הוא הפתיע את כולם ובכל החזיתות.

הבחירה המושלמת

כבר ביומו הראשון בבית הלבן עשה לינקולן החלטה חסרת תקדים. במקום להקיף את עצמו בטבעת ביטחון של אנשי שלומו, הוא מינה את שלושת יריביו במפלגה לתפקידי מפתח בממשלתו: סיוארד קיבל את תפקיד מזכיר המדינה (מקביל לתפקיד שר חוץ בישראל ד.ג.), צ'ייס קיבל את תפקיד מזכיר האוצר, ובייטס קיבל את תפקיד התובע הכללי. את תפקידי המפתח האחרים הוא נתן לשלושה פוליטיקאים נוספים שפרשו מהמפלגה היריבה – המפלגה הדמוקרטית.

ספטמבר 1862: לינקולן מפרסם את הצהרת האמנציפציה | תמונה: Hulton Archive/Getty Images

ספטמבר 1862: לינקולן מפרסם את הצהרת האמנציפציה | תמונה: Hulton Archive/Getty Images

לימים, עיתונאי מה"שיקגו טריביון" שאל את לינקולן מדוע הוא הרכיב ממשלה מאויביו ומיריביו, במיוחד מדוע בחר בשלושת מתחריו מהמפלגה הרפובליקנית. היה ברור שכל אחד מהם עדיין כאב את ההפסד שלו עצמו, ושהם מקווים להפוך את לינקולן לנשיא-בובה, או לפחות שהוא ייכשל במבחן הראשון שלו בתור מנהיג. התשובה של לינקולן הייתה פשוטה וישירה. הוא הבין שצריך ממשלה עם האנשים המוכשרים ביותר ובעלי יכולת. אנשים שהם מנהיגים בזכות עצמם, דווקא כאלה שיתווכחו איתו ויביעו עמדות מנוגדות לשלו, כדי למנוע את הסכנה של התפרקות המדינה. זו הייתה השליחות שהוא הרגיש שמוטלת עליו: "היינו זקוקים בממשלה לאנשים החזקים ביותר שיש במפלגה. היינו צריכים לקרב את האנשים שלנו אלו לאלו כדי ליצור גוש אחד חזק. הסתכלתי מסביב על האנשים במפלגה, והגעתי למסקנה ששלושת אלה היו האנשים החזקים ביותר והמוכשרים ביותר. לכן, לא הייתה לי זכות למנוע מהמדינה את השרות שלהם".

במקום להקיף את עצמו באנשי שלומו, הוא מינה את שלושת יריביו במפלגה לתפקידי מפתח בממשלתו

כמובן שבתוך צוות כזה של חזקים, מוכשרים ושאפתנים, בעלי כל קשת הדעות בכל דבר ועניין, היו הרבה מאוד ויכוחים וקונפליקטים, במיוחד בחודשים הראשונים לכהונתו. לינקולן היה צריך להתמודד עם חוסר אמון כלפיו ועם ההתנגדות לקבל את סמכותו. איך בכל זאת הוא הצליח לגבש אותם ולהיות למנהיג שאין עוררין עליו ושכולם נאמנים לו ומוכנים ללכת אחריו?

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!