אייזק ניוטון וכתבי היד האבודים על התוכנית האלוהית

הוא מוכר לרובנו כמדען גאון שניסח את חוק הכבידה לאחר שתפוח נפל על ראשו. אולם, מתברר שמאחורי החזות הרציונלית של אייזק ניוטון, מסתתר אדם שונה לגמרי שחקר את נבואות יום הדין וניסה להבין את החוקיות שמאחורי החומר והרוח

תמונות מקור לאילוסטרציה: English School/CC-PD-Mark ,Fotolia

תמונות מקור לאילוסטרציה: English School/CC-PD-Mark ,Fotolia

ביולי 1936 נערכה בבית המכירות סות'ביס שבלונדון מכירה פומבית שעמדה לזעזע את עולם המדע. הכרוז שעלה לבמה הציג 327 כתבי יד מסתוריים של לא אחר מאשר אייזיק ניוטון, מגדולי המדענים שידעה ההיסטוריה – ממציא מדע המכניקה – שלושת חוקי התנועה המפורסמים – וכוח המשיכה האוניברסלי (הגרוויטציה), שנקבר 200 שנה קודם לכן לצד מלכי אנגליה במנזר וסטמינסטר.

צאצאו של ניוטון, ג'רארד וואלופ, בחור בריטי אדום שיער, ולפי כמה פרסומים פרו-נאצי בעל דעות פאשיסטיות, החליט למכור, לכל המרבה במחיר, את הכתבים שהגאון המתמטי הוריש למשפחתו ולא פורסמו מעולם. לוואלופ לא היה מושג מה כתוב בהם. הוא רק ידע שהוא זקוק לכסף כדי לממן את הסכם הגירושין שלו. אבל לשתי דמויות אחרות הייתה תחושה די טובה לגבי הסודות שמסתתרים בהם.

ניוטון האמין שנבואת דניאל ונבואת ההתגלות של יוחנן הן הנבואות המסבירות לנו איך 'התוכנית האלוהית' תתממש בהיסטוריה

אחד מהם היה הכלכלן הידוע ג'ון מיינרד קיינס – אבי אסכולת הכלכלה הקיינסיאנית, שלימים שירת כיועצו הכלכלי של ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. השני היה חוקר מקרא יהודי מירושלים בשם ד"ר אברהם יהודה, שסייע לחברו, אלברט איינשטיין, להימלט מהנאצים בשנות ה-30.

כשקיינס ויהודה עיינו בכתבים הם הבינו עד כמה שגתה הקהילה המדעית כשתייגה במשך 200 שנה את ניוטון בתור מדען שהקדיש את מרבית זמנו לפיתוח תיאוריות מדעיות ולחשיבה רציונלית. הכתבים שהונחו מולם לא השאירו מקום לספק: במרבית זמנו עסק ניוטון דווקא בתחומים שונים לגמרי – הוא הקדיש את חייו לגילוי "החוקים האלוהיים" השולטים בחומר וברוח. הוא חקר את הקשר שבין מוסר, מתמטיקה ונבואה; בין סודות האלכימיה לתהליכי הבריאה; בין בית המקדש לסידור הכוכבים במערכת השמש; הוא חיפש את תיבת נוח; ניסה לגלות את מיקומה של העיר האבודה אטלנטיס; להוכיח הקבלה בין חוקי הטבע לחוקיות התפתחות ההיסטוריה האנושית; הוא התעמק בקבלה, בתורה ובברית החדשה.

בניגוד לקביעה מהמאה ה-18 של הפילוסוף הצרפתי וולטר, כי ניוטון עבד על כתביו "כדי להקל על העייפות ממחקרים קשים יותר", כאילו הכתבים היו עיסוק סתמי, התברר שניוטון לא רק השקיע בהם את מירב זמנו, אלא גם הגיע בהם לפריצות דרך ולתגליות חדשות. הוא האמין שהייתה קיימת חוכמה קדומה שנשכחה במהלך הדורות, לאחר שהאנושות הושחתה, והקדיש את חייו כדי לגלות אותה. כך, 200 שנה אחרי שנקבר לצד מלכי אנגליה, הגאון המתמטי עמד לעשות קאמבק.

מה מופיע בכתבים

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!