מפגשים עם "הזמן האחר"

מהו תפקידה של אמנות? סיפורו של ציור אחד הממחיש את התהפוכות התפיסתיות שעבר עולם האמנות בעת המודרנית

האנג'לוס (תפילת הערב), ז'אן פרנסואה מילה, 1859 | תמונה: Jean-Francois Millet/CC-PD-Mark

האנג'לוס (תפילת הערב), ז'אן פרנסואה מילה, 1859 | תמונה: Jean-Francois Millet/CC-PD-Mark

אני זוכרת את הרגע שבו התרגשתי מיצירת אמנות בפעם הראשונה. לא מדובר היה בציור היסטורי ענק שמותיר את המתבוננים פעורי פה, גם לא ביצירה מתוחכמת וקשה להבנה, אלא בציור פשוט, כביכול, של שני איכרים, גבר ואישה, עומדים בשדה כשכליהם מונחים על האדמה וראשם מורכן בשעת תפילת הערב. הייתי בת 18, ראיתי מאות ציורים באותו יום, ואז נעצרתי מול הציור הזה. הוא ריתק אותי.

לציור קוראים "האנג'לוס" (תפילת הערב) ולצייר, ז'אן פרנסואה מילה. כשהתבוננתי בציור חשתי מתח בלתי מוסבר מהול באיפוק בין שתי הדמויות האלו, אך לא מהסוג השלילי. הייתה ביניהם סוג של שותפות גורל, צנועה וידועה מראש, כזאת שרק השמים יודעים אותה. הכלים שהונחו על הרצפה, הכנסייה שברקע – כל הסצנה הייתה מדויקת ונכונה בעיני.

היום אומרים שיופי הוא בורגני ובנאלי אבל מאז ימי אפלטון ועד לאחרונה דיברו על יופי כהצמחה של כנפיים

עברו כמה שנים ומצאתי את עצמי בלימודי תואר ראשון באמנות באוניברסיטה בצרפת, "בולעת" בשקיקה כל מה שלימדו אותי. בשיעור "תולדות האמנות" למדנו על האמנים, הפילוסופיה שלהם, הפוליטיקה שפעלה ברקע. למדנו גם על פרנסואה מילה וציוריו. המרצה הסבירה שהוא אמן שעסק בריאליזם מתוך מטרה להציג את חיי היום-יום של שכבת המעמד הנמוך, האיכרים. היא כינתה אותו "הצייר של האיכרים".

"ומה בדבר ציור ההאנג'לוס הזה?" שאלתי מסוקרנת, "מה הסיפור שם?" המרצה הסתכלה עליי כאילו לא הקשבתי למה שהרגע אמרה. "גם בציור הזה, מילה צייר את האיכרים עוצרים את עבודתם כדי להתפלל", אמרה ופירטה: העובדה שבחר באיכרים פשוטים כנושא מרכזי בציור הייתה בהלך התקופה, והביעה עמדה חברתית ומעמדית.

מבקר מתבונן בציור של יאן ורמיר בתערוכה במוזיאון הלובר | תמונה: Thierry Chesnot/Getty Images

מבקר מתבונן בציור של יאן ורמיר בתערוכה במוזיאון הלובר | תמונה: Thierry Chesnot/Getty Images

עברו שנתיים, ובעת שעבדתי על המאסטר שלי, נתקלתי לפתע בספר קטן ומאובק באחת הספריות בפריז שמשך את תשומת לבי: "המיתוס הטראגי של 'האנג'לוס' של מילה" מאת סלבדור דאלי. דאלי, מתברר, כתב בשנות ה-30 ספר שלם עם אסוציאציות אישיות שהציור העלה בו. בעקבות ספרו של דאלי גיליתי שלא מעט אמנים נוספים הושפעו מאופיו האניגמטי והפואטי של הציור. "האנג'לוס", התחוור לי, נחשב ליצירה מבוקשת עוד בחייו של מילה והלובר עשה ככל יכולתו להחזיר אותו לצרפת, אחרי ששהה באמריקה במשך תקופה.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!