זיכרון גורלי

האם מתקרב היום שבו נחליף זיכרון כמו גרביים, נמחק זיכרונות המפריעים לנו לתפקד ונשתול כאלו שנעימים? מחקרים מהשנים האחרונות רומזים שכן

איור: מושיק גולסט

איור: מושיק גולסט

השנה היא 2084. דאגלס קוויד רואה שוב ושוב בחלומותיו תמונות מהמאדים, והוא משתוקק לנסוע לשם. כאשר אשתו שומעת על כך, היא מניעה אותו מהרעיון. אבל קוויד, פועל בניין, אינו מוכן לוותר על חופשה הרפתקנית במאדים. הוא פונה לחברת Recall כדי שתשתיל במוחו זיכרון של חופשה במאדים, ולא סתם חופשה. את הביקור "המושתל" במאדים הוא יעשה כסוכן חשאי. מכאן העלילה הולכת ומסתבכת. בסרט "זיכרון גורלי" בכיכובם של ארנולד שוורצנגר ושרון סטון (1990), לא ברור האם העלילה היא רק הזיכרון ששתלו במוחו של קוויד, או שהוא אכן באמת טס למאדים.

חוקרים רבים מצאו דרך להחליש זיכרונות כואבים לסרטנים, דגים, תרנגולות וחלזונות

למזלנו כל זה, בינתיים, הוא מדע בדיוני, אבל מתברר שבשנים האחרונות מדענים במקומות שונים בעולם עובדים במרץ כדי לקדם טכנולוגיות המתמרנות את הזיכרונות שלנו. אחד מהם הוא פרופ' דיוויד גלנצמן מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס שהצליח לאחרונה, יחד עם צוותו, להעביר זיכרון מארנבת ים אחת לאחרת במחקר מטלטל (eNeuro 2018).

ארנבת ים היא בעצם סוג של חילזון ימי שהאוזניים הבולטות מראשו מזכירות אוזני ארנבת. היא לא חיה מתוחכמת במיוחד. יש לה בסך הכול 10,000 נוירונים במוחה, לעומת יותר מ-80 מיליארד נוירונים במוח שלנו. גם הזיכרון שהושתל במוחה בניסוי היה פשוט יחסית – פחד משוק חשמלי שעורר תגובה רפלקסיבית להתקפה.

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

כשארנבת הים מותקפת היא נוטה להתכווץ. בתחילת המחקר, ארנבות הים התמימות, שלא התנסו בעברן בשוקים חשמליים, התכווצו בעקבות השוק רק לזמן קצרצר, קצת מעל לשנייה. אבל לאחר שהתנסו במעבדתו של גלנצמן בסדרה שנמשכה יומיים, וכללה בכל יום מספר סבבים של שוקים חשמליים, ההתכווצות כבר הייתה ממושכת הרבה יותר – 56 שניות בממוצע.

למעשה, גלנצמן רצה לבחון במחקר הזה, באילו מולקולות בדיוק שוכנים הזיכרונות הטראומטיים של השוק החשמלי. "החשודות המרכזיות" מבחינתו היו מולקולות "מיקרו אר-אן-איי". המולקולות האלו אינן חלק מהגנום, אבל הן מסוגלות לקבוע אילו מהגנים יבואו לידי ביטוי. בגיליון הקודם, למשל, ראינו כיצד באמצעות מולקולות ה"מיקרו אר-אן-איי", המועברות מדור לדור תוך שהן מתלוות לגנום, אבות מורישים לצאצאיהם זיכרונות של טראומה.

את המולקולות האלו העביר גלנצמן מארנבת ים אחת לאחרת, בהזרקה ישירה לאזור תאי העצב. לחלק מארנבות הים הוזרקו מולקולות מיקרו אר-אן-איי שנלקחו מארנבות ים למודות טראומות – כאלו שעברו סדרות של שוקים חשמליים. לארנבות ים אחרות הוזרקו מולקולות מיקרו אר-אן-איי תמימות שנלקחו מארנבות ים שלא קיבלו שוקים חשמליים.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!